שביבים מהתוועדויות ג' תמוז - י"ב תמוז:

המלים האחרונות של הרבי - לעת עתה - בתורה שבכתב שלו היא הלקוטי שיחות - הן "להאיר את העולם"!

המלים האחרונות ממש שהרבי הגיה עבורנו, לפני כ"ז אדר תשנ"ב, היו הליקוט השבועי של פרשת ויקהל תשנ"ב. ליקוט זה נדפס בחלק ל"ו והוא עוסק בנושא של איסור הבערת אש בשבת האם האיסור הוא משום כליון העצים או הבערת האש. השיחה מסתיימת בהערה האחרונה ושלושת המלים האחרונות שלה הן "להאיר את העולם"!

ומעניין לציין ששלשת התיבות הללו "להאיר את העולם" נכתבו באותיות מודגשות שהוא דבר נדיר ביותר בלקו"ש. בכל הסדרה האחרונה (חלקים לה - לט) למשל, לא תמצאו ולו שיחה אחת שמסתיימת במשפט באותיות מודגשות.

יש כאן מסר נוקב שהותיר לנו כ"ק אדוננו מורנו ורבנו במילותיו האחרונות: להאיר את העולם! העולם הוא חשוך ומוחשך. ויש הסוברים שבתוך עולם של חושך יש לפעול בדרכים חשוכות ומאוסות כי רק כך החושך יבין שהוא חושך.

לא כן היא דעתו של הרבי מאז ומקדם. הרבי הנחה אותנו תמיד שתפקידנו הוא להאיר את העולם! אור ועוד אור ועוד אור!

•

שמעתי מאבי מורי הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה, שהצביע על עובדה מאוד מעניינת במכתביו של הרבי.

כאשר הרבי היה כותב מכתבים אישיים ובהם תשובות והוראות אישיות לאנשים, הוא היה כותב אותן באופן שרק מקבל המכתב היה מבין אותן לאשורם מבלי שאדם זר שאינו יודע במאי עסקינן, יבין במה מדובר.

מדובר באלפי תשובות במשך השנים שנכתבו לאנשים פרטיים והרבי לקח בחשבון שמכתביו יגיעו לידיים זרות וכדי שלא לפגוע בפרטיותו של האדם הנמען הרבי היה מתנסח בהתנסחות של 'לחכימא ברמיזא'. מצד אחד היה זה רמז מעורפל ומצד שני הדברים היו בהירים ונהירים למקבל המכתב. גאונות של ממש.

•

מהרבי למדנו כיצד יש להתבטל לנשיא הדור. ההתבטלות של הרבי לרבי הקודם היתה מבהילה ממש והוא דבק בחותנו באופן שלא היה לו אח ורע והדברים מפורסמים.

הקירבה הגדולה ביניהם היתה עצומה אך רבים אינם מבחינים בכך שהרבי והרבי הקודם היו שונים מאוד בריבוי דברים.

כידוע שרבותינו נשיאנו מלבד המשותף והדמיון הרב ביניהם היו גם בחינות שהיו שונים זה מזה גם בהנהגתם והכל לפי שרשם הרוחני העליון. למשל היו אדמו"רים שנהגו בהרחבה והיו כאלו שנהגו בצמצום. היו אדמו"רים שעסקו בפרהסיה הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות והיו אדמו"רים שעסקו בפרהסיה בתורת החסידות ולא בתורת הנגלה אותה הסתירו מעין רואים.

הרבי הקודם לימד בגלוי ועסק בפרהסיה בתורת החסידות וכתב מאמרים רבים של דא"ח. אך לא לימד בתורת הנגלה. הרבי עסק בשניהם גם בתורת הנגלה וגם בתורת החסידות, כך שבספרי הלקוטי שיחות אנו מוצאים אותם בלולים מנגלה וחסידות ופעמים אף הוא משלבם יחד.

הרבי הקודם היה נוהג לכתוב את דבריו באריכות ומשרטט אותם בפרוטרוט. לשונו הציורית והסיפרותית היתה משתפכת על עמודים רבים בפרטים ובפרטי פרטים עד שהקורא היה חש שהוא מצוי במקום העלילה או הסיפור. אך הרבי היה מקצר מאוד בלשונו וכל דבריו נכתבו בצורה מרוכזת ומתומצתת. כתיבתו של הרבי היתה בפתקים קצרים ובהערות על הדף בקיצור נמרץ. גם את השיחות והמאמרים הוא אמר ואחרים היו כותבים ואח"כ היה הוא מגיה אותם.

הרבי הקודם היה מרבה לכתוב אך ממעט בדיבור ביחס אל הכתיבה. ההתוועדויות אצלו לא ארכו זמן כה ארוך כמו ההתוועדויות בדורנו. אצל הרבי הדיבור היה ארוך ביותר וכך זכינו להתוועדויות ארוכות בנות 7 - 8 שעות רצופות וכן לשיחות קודש ארוכות. כאשר הרבי היה מתוועד היה זה כמעיין המתגבר שמימיו פרים ורבים וכנהר שאינו פוסק.

אצל הרבי הקודם היתה קירבה גדולה אל החסידים ולמרות היראה הגדולה מפחד עוזו והדר גאונו היו החסידים יושבים עמו בקירוב ומדברים עמו על דברים נחוצים בענייני הכלל. אצל הרבי היה 'דיסטנצ'" בינו לבין החסידים. כל התקשורת עם הרבי היתה דרך פתקים שהיו עוברים דרך המזכירות. חסיד לא היה מעיז לפנות אל הרבי באופן ישיר ומעולם לא ניהל שיח עם הרבי ולו הקצר ביותר. דמותו הקדושה של הרבי הקרינה מלכות של ממש והרתיעה את כולם מקטון ועד גדול מלהתקרב אליו.

הרבי הקודם היה מוקיר ומכבד ראשי ישיבות ליטאיים ומקרב אותם. בשונה מאדמו"רי פולין מולם היה מרומם את קרן חסידות חב"ד ומדגיש אותה. אצל הרבי הוא להיפך. ראשי הישיבות שאינם מכרם החסידות לא זכו אצלו ליחס מיוחד ולעומתם הרבי היה מקדיש מזמנו לקבל כל בנש"ק מגזע אדמו"רי פולין ליחידות ולמפגשים. גם בשנים שנפסקו היחידויות ורק מתי מספר נכנסו אל הרבי היו ביניהם אדמו"רים צעירים מאוד שהמשיכו את חצרות הקודש של קודמיהם.

•

בלקו"ש חלק ה' ע' 373 מספר הרבי:

"שאלתי פעם את כ"ק מו"ח אדמו"ר כיצד נהג אדמו"ר הצמח צדק בענין מסויים בחייו של אדמו"ר האמצעי (כידוע אדמו"ר האמצעי והרבי הצמח צדק היו להם סגנונות שונים בחסידות ודרכים שונות בעבודה) והשיב לי על כך הרבי: "מה אתה שח? אז הרי האדמו"ר האמצעי היה הנשיא והנשיא הוא אחד!

וכך גם נהג הרבי. למרות השוני לכאורה בין הרבי לרבי הקודם, ההתקשרות וההתבטלות לרבי הקודם היתה מוחלטת ולא היה עוד מלבדו.