בכתבת ענק שפורסמה בשבועון 'כפר חב"ד' האחרון, לרגל חג הגאולה וחג מסירות הנפש י"ב תמוז, גוללו שלושה חסידים משכונת נחלת הר חב"ד, שלמדו יחד במחתרת בסמרקנד, את קורות ימי מסירות הנפש מאחורי מסך הברזל.

הכתבה הגדולה, בהגשתו של הסופר החב"די מענדי קורטס, עוררה הדים נרחבים בקהילות חב"ד בימים האחרונים. כעת מגיש מרכז התקשורת החב"די COL טעימה מזיכרונותיו של הרב שמואל חיים פרנקל שפורסמו בכתבה.

הרב פרנקל תיאר ביו היתר את ההקרבה הגדולה שהיו לחסידים מאחורי מסך הברזל עבור מנהגי חב"ד.

"כאשר חגגתי בר מצווה, שהיתי בעיר סמרקנד", סיפר הרב פרנקל. "אבא שלי, שהתגורר בעיר טשקנט, מרחק של כמעט שעה טיסה, חיפש לרכוש לי תפילין. באופן כללי התפילין שהיו בנמצא היו ישנות, של אנשים שכבר הלכו לעולמם, או תפילין חדשות שהוברחו בדרכים לא דרכים אל ברית המועצות.

הרב מיכאל מישולובין, הרב שמואל חיים פרנקל והרב שייע גרצמן בשיחה עם 'כפר חב"ד' (צילום: שמואל עמית)

"היו שני חסידי חב"ד שהיו להם תפילין מהודרות חדשות. האחד, הרב אשר ששונקין ע"ה, שהתגורר בטשקנט, ובני משפחתו הצליחו להעביר לו זוגות תפילין שהוכנו מעור בהמה גסה, בגודל ארבע על ארבע, עם כל ההידורים של חב"ד.

"החסיד הנוסף - בכוונה לא אגיד את שמו - קיבל גם הוא מבני משפחתו זוג תפילין מהודרות, אבל בתפילין שלו האות ש' על התפילין של ראש לא הייתה כפי שחב"ד עושה זאת, אלא כפי שנהוג בחסידויות פולין.

"אותו חסיד היה מוכן למכור חאבא שלי את התפילין עבורי, אולי כי קיווה שבני משפחתו ישלחו לו עוד זוג. ואכן קיבלתי את התפילין הללו. אני זוכר שר' בערקע חן שמע על התפילין המהודרות שלי והיה מגיע אליי בכל יום בשביל שאתן לו לקרוא דווקא בהן קריאת שמע".

בשלב הזה סיפר הרב פרנקל: "יום אחד אמר לי ר' בערקע שהוא רוצה מאוד שאתן לו יום אחד לא רק לקרוא קריאת שמע בתפילין הללו אלא להתפלל בהן את כל התפילה. מובן שעשיתי זאת.

"וכאן אני מגיע לנקודה העיקרית. ר' בערקע הרגיש שאף שהוא קורא קריאת שמע בכל יום בתפילין המהודרות שלי, הוא צריך גם לפחות פעם אחת להתפלל בתפילין שגם האות ש' שעליהם היא ש' של חב"ד. הוא נסע במיוחד לטשקנט, אל ר' אשר ששונקין, והשתמש בתפילין שלו".

כשנשאל הרב פרנקל בראיון אם התפילין הללו שלו עדיין ברשותו, השיב: "לפני שיצאנו מרוסיה החלטנו להשאיר את התפילין שם, עבור מי שנשאר מאחורי מסך הברזל. זה היה ההרגש. אנחנו יצאנו, כאמור, מהראשונים, וכשיצאנו עדיין נותרו רבים בברית המועצות".