הרב אליהו וולף

אירופה בוערת, דם ואש ותמרות עשן. העולם כולו בטלטלה. הנסיונות של אדמו"ר הריי"צ נ"ע לסייע לרבי ולרבנית הנמצאים אי שם באירופה ולשגר להם ויזות, נכשלים פעם אחר פעם, עד שבסופו של דבר הניירת מתקבלת.

הרבי עומד לעלות על האניה האחרונה היוצאת מהתופת של אירופה בדרכו לארצות הברית, אל עבר "חצי כדור התחתון", ויום לפני שהוא מפליג, הרבי יושב וכותב לעצמו את ה'רשימה' העוסקת בביאור הפנימי בדברי חז"ל "אין בן דוד בא, עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא", רשימה שהרבי רשם עליה את הכותרת: "טז' סיון תשא. ליסאבון".

הרבי מבאר ב'רשימה' את דברי חז"ל אלו בשני רמות, ביאור אחד עוסק כאשר הדור הוא "כולו חייב", ביאור במצב של דור ירוד, והביאור השני עוסק כאשר הדור הוא "כולו זכאי", ביאור במצב של דור נעלה ביותר.

אני מניח שכולם למדו את ה'רשימה' הזו (חוברת יא), כך שאין צורך להרחיב בתוכנה.

**

העיסוק בנושא זה, במצב זה, דורש עיון. מדוע זה הנושא שהרבי בחר לעסוק בו יום לפני צאתו לארצות הברית, אל "חצי כדור התחתון". מה התוכן של הביאור הפנימי במשמעות ה"דג" וה"חולה", והעובדה ש"לא ימצא" דג לחולה - לנסיעה של הרבי לארה"ב.

ההסבר השטחי אומר, שיש בזה מסר עד כמה צריכים להיות שקועים בלימוד התורה. העולם של הרבי הוא "תורה", אלו הם חייו ובזה הוא עסוק, וזו הסוגיא שהוא עסק בה ולכן הוא כתב אותה. והעובדה שהעולם סביבו נמצא בתהפוכה של בוקה ומבולקה, אין לזה כל משמעות לאופן הלימוד שלו, הדבר לא מסיט אותו מסדר הלימוד שהוא שקוע בו.

אבל כמובן שלדברים יש עומק ותוכן נוספים.

**

ואולי יש לומר בזה:

ההגדרה של ארצות הברית כ"חצי כדור התחתון", היא כמובן לא פיזית. ב"כדור", בדבר עגול, אין הגדרה של ממש כ"מעלה" או "מטה". ההגדרה של ארצות הברית כ"חצי כדור התחתון" היא בעיקרה רוחנית.

התורה, שהיא יוצרת את המקום שלה כ"עליון", ניתנה בחצי כדור אחר, ומשום כך חצי הכדור הזה נקרא "עליון", ואילו חצי הכדור שבו לא היה מתן תורה, נותר "חצי כדור התחתון".

ומטרת הגעת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לארה"ב בשנת ת"ש, והגעת הרבי לשם בשנת תש"א, הינה להביא את התורה גם לשם, אל חצי הכדור התחתון. לקחת את המקום הירוד מבחינה רוחנית, מקום בו לא ניתנה תורה, ולרומם אותו, לעשות ממנו מקום של תורה, לעשות ממנו דירה לו ית' בתחתונים.

רעיון זה, הוא לא רק גיאוגרפי, אלא הוא בכל המימדים מהם בנוי העולם. לא פעם הרבי חזר על ההבנה שהעולם מורכב משלשה מימדים: "עולם", מקום פיזי. "שנה", מימד הזמן. "נפש", אנשים.

כמו שיש "חצי כדור תחתון" במימד המקום, "עולם", ארצות הברית מול איזור ארץ ישראל, כך הם הדברים גם ב"נפש", בבני אדם, במצב של אנשי הדור.

ישנו מצב של "דור שכולו חייב", זה מצב של "חצי כדור תחתון", דור ירוד, וישנו מצב מרומם של "חצי כדור עליון", שהוא "דור שכולו זכאי", דור נעלה ומרומם.

ורגע לפני שהרבי עולה על האניה בדרכו לחצי כדור התחתון, לרומם את החלק הגיאוגרפי הנמוך של העולם - הרבי כותב על שני חלקי העולם במימד של "נפש", שני אופנים של גאולה, שתי רמות בשמו של הגואל, האם הוא בשם המעלה, "משיח", או שהוא בשם הנמוך "בן דוד", ושני אופנים של גאולה: "דור שכולו חייב", או "דור שכולו זכאי".

הרבי לא רק הולך לרומם את חצי הכדור הפיזי, אלא לרומם את הנפשות, את האנשים, את כל אנשי הדור. להוציא אותם מכלל "דור שכולו חייב", למצב מרומם של "דור שכולו זכאי".

זה תוכן ה'רשימה' העוסקת בדברי חז"ל "אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא", במובן הנעלה שבו, "דור שכולו זכאי".

**

ימי ט"ז-כ"ח סיון, הם הימים שמכינים אותנו לקראת יום ההילולא ג' תמוז.

 עשרים ושמונה שנה שלא רואים את הרבי, עשרים ושמונה שנה שלא שומעים אותו משפיע לנו תורה.

עשרים ושמונה שנים שאנחנו נמצאים ב"חצי כדור התחתון", במצב חשוך, זמן שאין בו מתן תורה.

יש "חצי כדור תחתון" במימד של "עולם", מקום. יש "חצי כדור תחתון" במימד של "נפש", אנשים - ויש "חצי כדור תחתון" במימד של "שנה", של זמן, וזה הזמן הנוכחי, זמן קודר וחשוך שלא ניתנת בו תורה.

כ"ח סיון מלמד אותנו שהרבי מביא את התורה לחצי כדור התחתון, לארצות הברית, ומרומם אותו. ה'רשימה' הזו מלמדת אותנו שהרבי לוקח "דור שכולו חייב", ומרומם אותו אל "דור שכולו זכאי",

והחובה המוטלת עלינו היא להאיר את הזמן הנוכחי, את ה"חצי כדור התחתון" של העת הזאת, עם התורה של הרבי שיש אצלינו. להאיר ולהאיר. 

להאיר את הזמן, להאיר את המקום, ולהאיר את הנפשות. הן את כלל ישראל והן את עצמינו, להאיר את עצמינו באור התורה של הרבי.

ובכלל זה, גם להאיר את החלקים שבנו, שהם הגדרה של "חצי כדור התחתון" בנפש שלנו. שאורו של הרבי, אור תורתו, לא יאירו רק את החלק העליון שבנו, לא רק את המח והלב, לא רק את ההבנה והרגש, אלא עליהם לחדור לחיי היום יום, ל"בכל דרכיך דעהו", ל"בכל מעשיך לשם שמים", עלינו להביא את הרבי אל שגרת החיים היום-יומית שלנו.