בשנים הראשונות לשליחותי באילת, הכרתי באילת יהודי חסיד מודז'יץ שנשק לשנת התשעים שלו ושמו ר' יוסף מנחם בוטרמן. פגשתי בו באקראי בכמה מקומות בעיר ועם הזמן נרקמה ידידות ביננו. האיש בוטרמן הוא אדם עם סיפור חיים מרתק. הוא נולד בפולין, שרד את אימי השואה, היגר לארה"ב שם פעל גדולות ונצורות בעיקר בחוגי המזרחי, עלה לארץ הקודש לירושלים ומשם לערד, ומערד הגיע לאילת.

את כל פעלו ומעשיו בחייו הוא תיעד בארכיון מסודר בן עשרות קלסרים שם שכנו להם כבוד מכתבים, תמונות וגזרי עיתונים שהוזכר בהם שמו ומעשיו. בין מכתביו הרבים היה גם מכתב מהרבי באנגלית מתאריך י' אייר תשכ"ה, מכתב המשתרע על פני עמוד שלם ואינני יודע אם כבר התפרסם אי פעם.

למרות גילו המופלג הוא היה מלא מרץ נעורים ופיתח כל העת רעיונות ויוזמות להחייאת היהדות בקרב הציבור הכללי ובעיקר בין בני הנוער. היו לו רעיונות רבים אותם הוא כתב לראשי המדינה ולרבנים הראשיים ודחק מהם ליישם את רעיונותיו. כיון שהוא חיפש מי שיעזור לו בכתיבת המכתבים ובהדפסתם הוא הטיל את המשימות הללו עלי והיה מזעיק אותי לביתו חדשים לבקרים כדי לזרז את כתיבת המכתבים ושליחתם וכו'.

כל אימת שהגעתי לביתו של ר' יוסף בוטרמן הוא היה שולף מהויטרינה בקבוק ברנדי ומחייב אותי לומר תחילה לחיים לפני שנשוחח. הוא היה חוזר בפניי ווארט מודז'יצאי האומר "ויאמר ה' סלחתי כדבריך" - 'ויאמר סלחתי כדבריך' ראשי תיבות 'כוס' ושם ה' הנכתב בשני יודין רומז על שני יהודים הנפגשים שהם חייבים להרים כוס ולומר לחיים. מקטנותו הוא זכר בפולין את אדמו"רי מודז'יץ וליווה אותם בחלק מתחנות חייו.

מכתב של הרבי לקורמן

ר' יוסף היה יהודי אמיד וברשותו היו סכומים של מליונים רבים. בהיותו ערירי הוא ואשתו הוא היה מנדב מכספו למוסדות צדקה וחסד. החלוקה שלו היתה מתקיימת פעמיים בשנה בסכומים של אלפי שקלים לכל מוסד. ר' יוסף עשה זאת עשרות שנים עד ליום פטירתו כשהוא בשנת המאה ושתיים שלו! הוא היה צלול כל ימיו ואף נהג לשחק טניס וללמד את המשחק לילדי אילת עד שנותיו האחרונות ממש. הוא סיפר לי כי משחק הטניס היה משחקם של מלכים ורוזנים וכי יש בו מכל כוחות הנפש החל מתבונה ועד למעשה בפועל בידיים וברגליים.

שנים רבות לפני פטירתו הוא כתב צוואה מפורטת בה הוא מצווה להקים לאחר מותו 'קרן יוסף בוטרמן ממנה יחולקו הכספים גם לאחרי מותו לרשימת המוסדות הקבועים להם תרם בחייו. כמי שהיה קרוב אליו נמניתי בין האחראים לעזבונו ועשיתי ככל יכולתי לסייע מקרן זו למוסדות חינוך חב"ד באילת שאז נוסדו והיו בימיהם הראשונים. עזרתו הנדיבה היתה ממש מאת ה' בימים הראשונים לגיוס הכספים. תרומתו נמשכה עוד שנים רבות עד שכל כספי הקרן נגמרו והלכו להם.

לאחר פטירתו היו כמה אינשי דלא מעלי שלטשו עיניים להונו ועזבונו של בוטרמן והם פנו לבית המשפט וטענו כי לאשתו ישנם קרובי משפחה. הם ניסו להשתלט בדרכים מתוחכמות על כספי הירושה והתקיימו דיונים בבתי המשפט. באחד הדיונים המשמעותיים בנדון עמד העורך דין שלהם ותבע את כספי הקרן. קמתי במהלך הדיון אל השופט וביקשתי את רשות הדיבור. טענתי בפניו טענה מסויימת שאולי מתאימה יותר לשיעור כללי בישיבה, אך למזלי דוקא הטענה הזו התקבלה אצל השופט ובגללה ביקש השופט מעורך הדין שלהם שמרשו יחזור בו מתביעתו. וכך ניצלו הכספים הרבים להמשכיות הקרן.

ימים רבים שהיתי במחיצתו והקשבתי לסיפוריו המרתקים ועל גלגולי חייו הסוערים שבהם הקפיד על דיני התורה ומצוותיה למרות הנסיונות שעבר. הוא היה אומר על עצמו כי הוא נקרא יוסף בדומה ליוסף הצדיק שגדל בסביבה מנוכרת ליהדות והיה עומד בצדקותו. אחד מעסקיו שדרכם צבר הון רב היה מיזמים של קונצרטים בבתי תיאטראות גדולים. הוא הצליח להגיע לזמרים ולחזנים הגדולים ביותר ולמלאות עבורם אולמות מלאים. הוא סיפר שעל אף ההצלחות שהאירו לו פנים שהביאו אותו להתחכך בעולם יוקרתי ונוצץ הוא שמר בהקפדה על קלה כחמורה.

אחד מהפרוייקטים שלו לאחר השואה כשהגיע לארה"ב היה לארגן ערבי גיבוש לצעירים יהודיים כדי למנוע התבוללות ולגרום להם להקים בתים כשרים בישראל. האירועים הללו משכו צעירים רבים שהקימו בתים רבים בישראל בזכותו. 

את אשתו הראשונה הוא איבד בשואה ולאחר מכן נשא את אשתו השניה. הוא הראה לי פעם את הכתובה שלו שנכתבה במחנה ברגן בלזן שם הוא התחתן כדת משה וישראל וניכר מבין השיטין כי הכתובה נכתבה על ידי רב הבקי בדיני הקידושין וכתיבת שטרי הכתובה.

בצוואתו שנכתבה על ידו הוא מבקש מכל מנהלי המוסדות שקיבלו ממנו תמיכה קבועה במשך השנים לבוא ביום פטירתו אל קברו ולהשתתף בסעודת מצוה לעילוי נשמתו. ר' יוסף מנחם בוטרמן נקבר בהר המנוחות וקברו נכרה בחלקה חדשה של כולל יוצאי פולין. מידי שנה הייתי נוסע מאילת לעלות על קברו וראינו כולנו דבר פלא שאינני יודע את פשרו. 

באיזור קבורתו בריבוע נרחב ומדוייק לא נקברו שם מתים כלל למרות שמסביב, מקומות הקבורה הרחוקים ממנו הלכו ואזלו. מידי שנה כל החלקות מסביב התמלאו והוקמו מצבות בזה אחר זה ואילו בסמיכות לקברו של בוטרמן לא נקבר איש. ביררנו אצל בעלי החלקה בכולל פולין לפשר הדבר, אולי המקומות הללו לא נמכרו או שנמכרו לגורם מסויים שקנה אותם למטרות רווח אך הם אמרו לנו כי כל המקומות מסביבו נרכשו על יד אנשים רגילים וכנראה שהיתה להם תעודת ביטוח ויש שאמרו כי הסגולה לקנות קבר בסמיכות לבוטרמן היא סגולה לאריכות ימים.

לאחר שנים רבות החלו גם החלקות שבקרבתו להתמלאות ותוך זמן קצר הם התמלאו במהירות כדרך כל החלקות החדשות של הר המנוחות. 

תקצר היריעה מהכיל את סיפוריו של ר' יוסף בוטרמן אשר רבים הם ואסתפק במעט ויהי זכרו ברור לעד אמן.