אלו היו רגעים נדירים ומיוחדים. תלמידים צעירים בישיבת ליובאוויטש במונסי יצאו אתמול (שלישי) לטיול בצפון מדינת ניו יורק.

משה לנג, אחד מתלמידי שיעור א' בישיבה, נטל עמו זוג תפילין, ובמהלך הטיול הסתובב בין עוברים ושבים וחיפש אחר יהודים שלא הניחו בשביל להניח להם תפילין.

בצר לו הוא לא מצא במשך שעות יהודי. רק אחרי שעות נתקלו באדם מבוגר, שאמר להם שהוא יהודי. הם שאלו אותו אם הוא מעוניין להניח תפילין, והיהודי אמר שלא.

משה לנג הצעיר התעקש. הוא הסביר ליהודי שאם יסכים להניח זו תהיה בעבורו באופן אישי שמחה גדולה, כי כבר שעות שהוא מחפש אחר יהודים ולא מוצא.

כששמע זאת האיש, הסכים להניח.

לאחר הנחת התפילין וקריאת 'קריאת שמע', ניגש הרב סנדר לוסטיג, מנהל הישיבה שהתלווה אל התלמידים לטיול, ליהודי המבוגר ושאל אותו לשמו ולמקום מגוריו.

היהודי השיב כי הוא בנם של ניצולי שואה. ואז הוא הוסיף והפתיע, כמשיח לפי תומו: "שמי ביל לאנג".

הבחורים החב"דים סיפרו לו בהתרגשות שהבחור הצעיר שזה עתה עזר לו להניח תפילין חולק עמו את אותו שם משפחה. "קוראים לו רק משה לנג", הם אמרו.

היהודי שמע זאת והתרגש. "לאבא שלי", סיפר, "קראו משה לנג".