האומנם ביינקט זיך אייך ניט? חסיד, מה לך נרדם?!
"נא ונא להשתדל הוא וכל חבורתו תחי' בכבוש של החוצה. ואם חסר לפי שעה די מוט ע"ז, יתבוננו אז דאס האלט אפ די גאולה, תחיית המתים, און צו זעהן זיך מיט'ן רבין דעם שווער מיטן רבי'ן זיין פאטער וכו' וכו'. האומנם ביינקט זיך אייך ניט? והיש השתדלות שתקשה בעיניהם ובלבד שיגיעו לזה? און דאס איז דאך דברים כפשוטם, ניט על דרך הצחות." (אגרת מט"ו טבת תיש"א. אג"ק ח"ד עמ' קכ)
מעיקרי שיטת רבינו היא, כי אין מציאות של יהודי 'פרטי'. מחובת כל אחד לדאוג לזולתו ולסביבתו. עומק הדרישה "א חסיד מאכט א סביבה" אינה רק ממי שבשם חסיד יכונה, אלא על כל אשר בשם ישראל יכונה. והמפרסמות - אינם זקוקים למראי מקומות.
אחריות כפולה ומכופלת נתונה על כתפי גופי התקשורת. הם, המכתיבים את דעת הקהל, המעצבים אותה, ולכל הפחות – מנתבים וממקדים את השיח הציבורי לנושאים עליהם ישימו דגש. מאחריותם להביא לידיעת הציבור את המסרים הדרושים באמצעות כלי ההפצה העומדים לרשותם. ומאחריותם של בעלי-כישרון ו'ראשי העדה' לנצל את הפלטפורמות לקדושה.
היה לי לפשוט ולמובן מאליו, כי בהתקרב יום מלכנו, לאחר שחצינו את ה"שלושים יום קודם החג" ונכנסנו לתחום שיטת רשב"ג "שבועיים קודם החג", תמצא 'נמושה' (כדמרגלא בפומיה...) שיחליט להעלות את המאמר שהתקבל כ'מאמר יום ההילולא' "להורדה והדפסה". יעלה שיעור מצולם או מוקלט עליו מאחד (או מכמה) ממשפיעי דורנו; יימצא מי שייעלה הרהור, 'הרגש', מחשבה; יגדיל אולי אי-מי לעשות ויעלה התוועדות חסידית מצולמת או מוקלדת; אפילו משהוא 'ממוחזר', אבל מ-ש-ה-ו-א.
איזו 'תנועה' אחרת. רוח של רצינות. שיש משהוא גדול שמתקרב.
ובפועל? אין פוצה פה ומצפצף...
"צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ, שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ, אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ" - - -
אכן, מרטיטה היא זעקת 'צעירי דור השביעי' –'למה נגרע'?!, ראויה לשבר גגות ולבקוע רקיעים.
אבל מה משדרים להם, לאותם 'צעירי דור השביעי'? מה העיקר ומה הטפל בסדר העדיפויות שלנו? מה ראוי לדיווח ולסיקור?
ארגזי הפתעות לעולים מאוקראינה – חשוב לדיווח; דפיברילטור בבתי הכנסת – חשוב לדיווח; בחור שנעדר זמן ממושך – אין חולק ואין ספק שחשוב להביא לידיעת הציבור; חידון א-ב לפרשת השבוע וסינגל חדש שיצא – כנראה שיש חושבים שחשוב להביא לידיעת הציבור...;
אבל על היקר לנו מכל, אור וחיות נפשינו, רוח אפינו – לא נמצא בין אלפי המוני הסופרים - מטעם שאר-רוח עם קצת אכפתיות שייטול לידיו שופר, יתקע יריע ויתקע:
עורו מהבלי ומחשכי הזמן! חסיד! מה לך נרדם?! - - -
על כל נושא שהוא יימצאו הוגי דעות מגבשי השקפות ו"מעתיקי שמועה" למיניהם, שיידאגו לכתוב מאמרי דעה ותגובה והגנה והתקפה והרהורים ו'מסמך מטלטל מלב שותת' –
האומנם, יראת הרוממות מהיום הגדול ומההכנות איליו היא ששיתקה אתכם?! היא שייבשה את הדיו שבקולמוסיכם?!
אתמהה...
לא משפיע אני ולא בעל דעה. לא זכו עיני לחזות 'במלך ביפיו' ואיני יכול להעיד שמקדיש אני את כל כוחותיי וחושיי, מאווי ומחשבותיי לפעול למימוש הכוונה ולגילוי פני קודשו –
אבל די כבר! אם ה' הוא האלוקים; אם ברא עולם להעלות תחתונים לעליונים; אם נשחקה האבן שבכתר המלך להפיצה חוצה; אם נשיאנו, תורתו והוראותיו נצחיים המה, גם "במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה"; ואם רוצים להוכיח ל'עולם' ולדור שלא ראה ולא שמע "אז מדי שנה בשנה ווערט ער נאָך מער לעבעדיקער, און נאָך מער שטאַרקער, און נאָך מער אַקטיוו צווישן אונז און ביי אונז"; אם כל מה שגדלנו על בירכיו, כל הקדוש והיקר שהחדרתם בנו, כל מה שספגנו מהמאמרים, מהשיחות ומשעות הצפייה בפני קודשו – כל זה אמת ויציב הוא וקיים לעד,
אתם, ראשי העדה, המשפיעים, המחנכים, חסידים של צורה, אנשי ה'השקפה', בעלי הרגש ומושכי עט סופר למיניכם –
"מה נורא הקרח הקפוא אשר בו נתעלפתם, אייכם תמימים? אייכם?!
תסמר שערות הראש עליכם ועל דרכיכם, הלא זה שנה אשר כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוד כ"ק מורכם ורבכם אביכם הוא . . והוא נשא אותכם כאשר נשא איש את בנו, הוא הצטער בצעריכם ל"ע ולהביא אתכם לחיים אמיתיים.
לולא הוא הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בעזרתו ית' ובמסירות נפשו האצילה והקדושה, זכרו נא אי' הייתם כהיום – אם לא כבהמות הייתם וכפראי יער נחשבתם, היינו ח"ו הולכי שמים בארבע אשר אין בנות להם,
תורתכם ועבודתכם, התורה ותפילה, גמ"ח, שמירת ש"ק וכו' - שלו הוא! ומאשר מסר נפשו הקדושה עליכם מהידוע לכם - ומהבלתי ידוע לכם - הנה לכם כל הכבודה הקדושה הזה להתחשב בדגל עם הקודש כיהודים יקרים. ומאין בא הקפאון והעדר ההרגשה הלזה אשר לא הרעשתם עולם ומלואה מלחקור ולדרוש מה צוה אבינו הקדוש לכם?!" (מכ' כ"ק אדמו"ר הריי"צ לעיירה נעוול, אדר תרפ"א)
"הרי דברים אלו הם כפשוטם, ולא על דרך הצחות"...
אנא ואנא, אל תתנו לנו להגיע לג' תמוז לא מוכנים!...
•
"במחזורים הובא שהרה"ק ר' אהרן מקרלין נ"ע זיע"א (מגדולי תלמידיי הה"מ נ"ע זיע"א) פעם אחת כשהתחיל לומר המלך נתעלף מאוד, ואח"כ שאלוהו מה הי' זה והשיב שהתבונן במאמר המובא בדחז"ל (במס' גיטין) אי מלכא אנא עד השתא אמרי לא אתית לגבאי כו'. ואנן מה נעני אבתרי':"
2
0
מאפשרים לכם לקבל
