שני ספרי התורה שנשרפו בבית חב"ד בטלהסי שבפלורידה לפני יותר מחודש, יקברו היום (ראשון) בטקס פומבי, בהשתתפות השלוחים הרב שלום בער ליפסקר והשליח הרב בנציון קארף.

ספרי התורה יקברו בבית העלמין הר סיני במיאמי.

כזכור, וכפי שדווח ב-COL, לפני מעט יותר מחודש ארעה שריפה קשה בבית חב"ד בטלהסי, העיר הגדולה במערב פלורידה. השריפה פרצה בשעת לילה מאוחרת של מוצאי שבת.

"הדבר הראשון שחשבתי עליו ברגע שבו שמעתי את הבשורה", סיפר שליח הרבי, הרב שניאור זלמן אוירכמן בשיחה שקיים עם הסופר מענדי קורטס ופורסמה ב'כפר חב"ד', "היה גורל ספרי התורה. יש לנו בבית חב"ד שני ספרי תורה. לצערי התברר כעבור זמן קצר שלא ניתן להציל אותם. שני הספרים ניזוקו כתוצאה מהמים ומהאש. לא נוכל להשתמש בהם יותר".

הרב אוירכמן לא סבור כי השריפה הייתה הצתה מכוונת. הוא עצמו נע בתקופה האחרונה ממיאמי, בה נמצאת משפחתו, לטלהסי. מדובר בשתי ערים בשני קצוות המדינה, שמרחק של טיסה בת כשעה וחצי מפריד ביניהם.

"קנינו גריל ובחצר הבית שלנו מבשלים", מספר הרב אוירכמן. "הבית עצמו הפך בינתיים לבית הכנסת".

"בהתחלה בכיתי על השריפה ועל מה שקרה לנו", אמר בראיון ל'כפר חב"ד' שעורר הדים. "זה באמת לא קל. אבל אני לא חושב על זה. בכל פעם שאני חושב על זה, אני מרגיש שאני לא יכול להכיל את זה. למי יש כוח להתחיל כמעט מהתחלה אחרי 23 שנה? ולכן המחשבה שלי בימים האחרונים היא רק על העתיד. אני שואב כוח מההצלחות בעבר, ועסוק ב'שטורעם' בעתיד.

"אני רוצה לומר משהו. האמת שלא הייתי מופתע מאוד ממה שקרה לנו. לפני כחודשיים הייתי באוהל של הרבי והתפללתי. כשיצאתי פתחתי בהשגחה פרטית ספר 'אגרות קודש'. עיני נחו על מכתב מג' שבט תשי"ב, שבו כותב הרבי על עשירות שמגיעה אחרי היזק. במכתב מצטט הרבי את דבריו של אדמו"ר הזקן, אשר לאחר היזק - היינו מידת הדין - מתעוררת מידת הרחמים שהיא גדולה ממידת החסד. הרבי מוסיף שמידת הרחמים היא מידת יעקב אבינו, שמדריגתו הייתה 'נחלה בלי מצרים', בלי הגבלות, בשפע רב, וזהו עניין של עשירות. והרבי מברך שם את היהודי שחווה היזק, שבקרוב ממש יראה את העשירות בעיני בשר למטה מעשרה טפחים.

"כעת בפרספקטיבה של תקופה אני אולי מבין למה חווינו את השריפה הזו. השריפה הזו היא תזכורת למה שהרבי באמת מצפה מאיתנו. אני חייב לומר שמאז שהגענו לפה לשליחות ראיתי הרבה מכתבים של הרבי על בניינים ועל בניית מוסדות. תמיד הרגשתי וידעתי שהרבי מצפה ממני, ומכל השלוחים, למשהו גדול, ענק, לדבר שהוא הרבה יותר גדול ממה שאנחנו משערים בתפיסה שלנו. בכל השנים היו לנו תירוצים. היה לנו מקום לפעול, לא הרגשנו בהכרח בצורך להרחיב ולגדול עוד, ובפרט שכל הגדלה והתרחבות דורשת גם אמצעים כספיים. ולכן כל השנים דחיתי ודחיתי. הסתפקתי במה שבניתי. עכשיו אחרי השריפה אני מרגיש שכביכול דוחפים אותנו מהשמים ואומרים לנו, הגיע הזמן! כעת צריך לפעול בצורה הרבה יותר גדולה.

"הפוטנציאל ישנו. אני מאמין לכך בכל ליבי. זה באמת לא קל, אבל אפשרי. אני מרגיש כמו רבי עקיבא, שנותר עם חמישה תלמידים בלבד אחרי שרבבות מתו במגיפה. הוא התחיל עם חמישה תלמידים ומשם התגלה ספר הזוהר בידי רבי שמעון בר יוחאי. מעין זה אני חושב שיהיה כעת אצלנו. אי אפשר לומר שכל מה שפעלנו ירד לטמיון, לא, הפירות ישנם ונמצאים בכל העולם, יש לנו בעלי תשובה רבים, אבל כן, במובן מסוים אנחנו מתחילים מהתחלה. אני אומר, הקב"ה רוצה שכעת נתחיל מהתחלה. שיהיה משהו חדש, אחר, גדול ועצום יותר".