רבבות אלפי ישראל בכל מקום שהם, עסוקים בהכנה נאותה לקראת יום הבהיר, י"א ניסן ה'תשפ"ב, מלאות מאה ועשרים שנה להולדת הרבי. בתוך כך מגיעה הידיעה המשמחת על הופעתו של ספר חדש בסדרה "תורת מנחם – התוועדויות", כרך ע"ו הכולל את התוועדויות הרבי מיום הבהיר י"א ניסן – חג הגאולה י"ב תמוז, שנת ה'תשל"ד, וכן את שנים עשר מאמרי החסידות שנאמרו בהם.

*

בפתח הספר, בו מופיעים בדרך כלל צילומי כתב יד קודשו של הרבי על הגליונות של שיחות הקודש המופיעים בפנים, בולט דף שער לחוברת 'לקט משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש', עם איור של מזוזה ועליה המילים ש-ד-י, שיצא לאור ע"י 'ועד מבצע מזוזה' בכפר חב"ד, עם הגהות והערות של הרבי – שבעה תיקונים.

ביום רביעי כ"ג אייר ה'תשל"ד התרחש הטבח הנורא, פיגוע טרור של מחבלים ביישוב מעלות-תרחישא. שלושה מחבלים ימ"ש חדרו לישראל מלבנון, פתחו באש על רכב שהסיע נשים עובדות מקרית אתא לפסוטה, הרגו אחת ופצעו כמה. כשנכנסו לישוב מעלות, הרגו את בני הזוג יוסף ופורטונה כהן ואת בנם משה בן ה-4. משם המשיכו לבית הספר 'נתיב מאיר' שם שהו 102 תלמידים ותלמידות מכיתות ט'-י"א של בי"ס ממלכתי דתי בצפת, לאחר שהמחבלים החזיקו בתלמידים כבני ערובה, בעת שכוחות צה"ל פרצו למבנה הם הרגו 21 תלמידים הי"ד. בסה"כ נהרגו בפיגוע משולב זה 28 איש, ונפצעו 68 איש.

פעולת המחבלים ימ"ש הכתה את תושבי ארץ הקודש בהלם, במיוחד לנוכח המספר הרב של ההרוגים הי"ד ושל הפצועים, ולנוכח התמונות הנוראיות שפורסמו בעיתונות, בארץ ובעולם. אחד משלוחי הרבי לצפת עיה"ק באותם ימים, הרב אברהם אייזנבך שיחי' יצא לבדוק את המזוזות בבית הספר, וכולן נמצאו פסולות. כשספרו את מספר המזוזות, התברר שמספר המזוזות היה כמספר התלמידים ההרוגים הי"ד, והדבר פורסם.

בשבת הקרובה, ש"פ בהר-בחוקותי, השמיע הרבי מילים יוצאות דופן. הרבי פתח את ההתוועדות בכאב עצור על הפיגוע המחריד, וסיפר על המזוזות הפסולות שנמצאו בבית הספר ממנו הגיעו התלמידים:

"אע"פ שבדרך כלל הסדר הוא שמבארים ענינים בתורה, הנה מצד הענין דמפקחין על צרכי ציבור, יש לשנות מהסדר הרגיל ולהתחיל בענין שאירע בימים האחרונים - מאורע מבהיל שהוא היפך טבע האנושיות...

"לאחרי המאורע, חיכיתי יום יומיים, מתוך תקוה שיעמוד מישהו – ובפרט מי שנתמנה למנהיג רוחני, ויש לו סמיכה לרבנות, ותפקידו לומר מהי דעת תורה, ויבהיר שכיון שברור הדבר שגוים אינם בעלי בתים על יהודים, הנה כשקורה מאורע כזה, צריך מיד לקשר זאת עם מעשיהם של בנ"י. ובהקדמה – שבודאי אין בזה משום הצטדקות ח"ו בנוגע למחבלים שעשו זאת, ובודאי ייענשו על זה – אבל בנוגע לבנ"י עצמם, עליהם לדעת שאין לגוים שליטה עליהם כלל, ואינם אלא כגרזן ביד החוצב בו, כך שבנ"י צריכים להתייחס למאורע זה שהוא "בגלל מעשיהם".

"וכדי לדעת מהו הענין הדורש תיקון במעשינו, הנה לפעמים ההשגחה העליונה היא בהעלם, וצריך להתייגע כדי למצוא, אבל בנידו"ד הראה הקב"ה בגלוי ענין של השגחה פרטית: ישנו אברך מצפת, שטילפן לכאן, והודיע שכיון שהמאורע שאירע בעת טיול הילדים במעלות היה עם ילדי ביה"ס בצפת, לכן מבקש שיזכירום לברכה על הציון או בתפלה, והוסיף שהלך מדעת עצמו לבדוק את המזוזות בביה"ס שבו למדו הילדים, וכל 17 המזוזות שהיו שם נמצאו פסולות.

"וכאן רואים ענין של השגחה פרטית, שמספר המזוזות הפסולות היה מכוון כמספר הילדים הי"ד. וכאשר התפרסם למחרת בעיתונות שמספר ההרוגים רח"ל גדול יותר, נתעורר אצלי פלא בהתאמת הדברים, וביקשתי לברר עוד הפעם בקשר למספר המזוזות, ואכן נתברר שיש שם עוד כמה חדרים שיש בהם עוד 4 מזוזות, שתיים מהם היו פסולות בודאי, והשתיים האחרים ספק פסול. עד כדי כך גדול הדיוק שבדבר – שכאשר הודיעו שנהרגו 17 ילדים, מצאו 17 מזוזות פסולות, וכאשר הודיעו שיש עוד הרוגים, מצאו עוד מזוזות פסולות!...

וכאן השמיע הרבי מילים מבהילות ביותר:

"ועתה נתבררה כוונת ההתעוררות בנוגע למבצע מזוזה: בתקופה האחרונה (שיחת מוצש"ק פ' בשלח -יו"ד שבט, ואילך) הרביתי לדבר בלהט בנוגע למבצע מזוזה. לא ידעתי בעצמי מהי הסיבה לכך, אבל דחפו אותי ולא נתנו לי מנוח – לדבר ולתבוע ולהרעיש אודות הצורך להשתדל בענין מבצע מזוזה.

"הסברתי אמנם טעם הדבר – שמבחוץ למזוזה נכתב השם ש-ד-י ראשי תיבות שומר דלתות ישראל .. אבל אעפ"כ, למה לעסוק במבצע מזוזה דוקא, בה בשעה שיש ריבוי מצות, ולכל מצוה יש סגולה מיוחדת, אך עכשיו רואים בגלוי איך שכל מאורע הנ"ל היה קשור עם מצות מזוזה שסגולתה לפעול ענין השמירה, וכיון שכן, הרי כל אחד שיכול לפעול במבצע מזוזה – תבוא עליו ברכה!

בשבת הבאה פרשת במדבר, היתה נראית רצינות רבה על פניו הק' של הרבי, בתפילת מוסף החל החזן ר' זלמן יפה מאנגליה לנגן 'הוא אלוקינו' והרבי לא עודד. גם כאשר הסתיימה התפילה והחלו לנגן, לא עודד הרבי את השירה. בהתוועדות שנמשכה עד השעה 5:30, דיבר הרבי רבות על ה'מבצעים' ובמיוחד על מבצע תפילין ומבצע מזוזה.

הרבי אמר בקול כאוב שח"ו לומר שהמאורע קרה בגלל שהמזוזות היו פסולות, אלא שזהו סיבה ומסובב, כמו חייל שכאשר יש לו קסדה הוא מוגן ובאם אינו חובש אותה הוא עלול להיפגע, כך המזוזה שמגינה ושומרת הן בבית והן מחוצה לו, כאשר היא פגומה חסרה בדרך ממילא ההגנה:

"אין הכוונה אשר בגלל הגזירה ד"מיהו יהודי" או בגלל החסרון במצוות דמבצעים אלו, באו המאורעות ל"ע ול"ע, כי אם שזהו על דרך משל כפי שנהוג בצבא ענין עיקרי – שכשהולכים אנשי הצבא לחזית לובשים כובע של מתכת, העלמעט, בראשם להגן עליהם מחיצי האויבים. הנה באם בא אחד ולקח את הכובע מהאיש צבא, או לא הניח לו ללבוש הכובע, ולאחר זמן, ואפילו זמן רב, ירה האויב בולעט וכיוון בראש של החיל ופצעו או כו' – פשוט שהסיבה לפציעתו או כו' של האיש צבא היא – יריית האויב, אבל באם האיש צבא היה לו "העלמעט" על ראשו לא היה נפצע, לפי שהכובע היה מגין עליו. ולכן, זה שהוא מונע מהאיש צבא לבישת הכובע מתכת, גם הוא נאשם בפציעתו או כו' של האיש צבא, על שמנע את הגנתו של האיש צבא.

"וכן הוא בנידון דידן, שישנן סיבות להמאורעות שאירוע, ובלשון הרמב"ם ח"ו לומר שזהו מצד מנהג העולם או נקרה נקרית, ובודאי ובודאי שהמחבלים מושחתים שונאי ישראל וכו' וסופם כפרעה וחילו. אלא שמכיון שכניסת המחבלים לערי אה"ק היתה על ידי חיסרון בשלימות המחיצות דהגבולים ועשו בהן פרצות, ועד"ז ברוחניות, הגזירה דמיהו יהודי הורסת את המחיצות שבין ישראל לעמים – ועד שע"פ החוק דמיהו יהודי, באם מחבלים אלו היו באים בגלוי דרך לוד (עם תעודה איזו שתהיה) ודורשים שירשמו אותם כ"יהודים", הנה על פי החוק האומלל ואיום זה היו ממלאים דרישתם זו!

"באם לא היתה גזירה זו, והיתה המחיצה חזקה ברוחניות בין ישראל לעמים, הרי מחיצה זו היתה מחזקת גם את המחיצה בגשמיות, ולכן גם לגזירה הנ"ל יש חלק גדול בהמאורעות. וכמובן ממשל הנ"ל, שבזה שקרה להאיש צבא נאשם, נוסף על העיקר זה שירה החיצים, גם זה שמנע את הגנתו של האיש צבא, על ידי שלקח ממנו את הכובע מתכת.

"ועד"ז הוא גם בנוגע להמבצעים של המצוות דלקמן, אשר ודאי שאין שייך לומר ח"ו שהחיסרון במבצעים אלו הוא שגרם להמאורעות, אלא שקיומם של מצוות אלו, נוסף על העיקר שצריך לקיימם להיותם מצוותיו של הקב"ה, הם גם שומרים ומגינים ומצילים את בנ"י מהאויבים שמסביבם. ואסור ח"ו וח"ו להקל ולזלזל במבצעים אלו, כי עי"ז מונעים ח"ו את הגנתם ושמירתם של בנ"י שליט"א (ואף שבודאי ישמור הקב"ה את בני ישראל, ולא ינום ולא יישן שומר ישראל, הרי הסדר בתכסיסי הגנה ומלחמה הוא – שלובשים "כובע מתכת" ועל פי תורתנו הקדושה זהו פיקוח נפש).

*

כפי הנהוג, מיד לאחר שיצא ממכבש הדפוס, הובא העותק הראשון אל הציון הק' של הרבי בבוקר חג הפורים השתא, בידיו של מנהל 'ועד הנחות בלה"ק' הרה"ת ר' חיים שאול ברוק שיחי'.

אנ"ש והשלוחים והתמימים החברים ב'מועדון המנויים' של לה"ק ברחבי ארה"ב וקנדה יקבלו לבתיהם את הספר החדש לקראת יום הבהיר י"א ניסן, ויהיה ניתן לרכוש אותו בסניפי הוצאת הספרים קה"ת, ובחנויות היודאיקה המובחרות בריכוזי אנ"ש ברחבי תבל.