הברקוד: המצאה גאונית שהעולם כמעט ופספס בלי לשים לב
כך הומצא הברקוד
חבילת מסטיקים ישנה, עומדת על מדף תצוגה במכון סמית’סוניאון להיסטוריה אמריקאית שבארצות הברית, כבר כמה עשרות שנים. אין בה משהו יוצא דופן בחבילת המסטיקים הזו. כמוה יצרו עוד מיליונים אי אז לפני ארבעים שנה, וגם היא הכילה כמו חברותיה לפס הייצור את אותם המסטיקים הרגילים.
אבל החבילה הספציפית הזו, הביאה לעולם בשורה גדולה. כזו ששינתה את כל עולם הקניות, והפכה את החיים שלנו לפשוטים וקלים יותר. החבילה הזו הייתה המוצר הראשון בעולם, שזוהה באמצעות ברקוד. כן, הסימון הזה של הפסים שהמוכרת בסופר מאירה עליו עם מזהה ברקודים ומעבירה הלאה, לכיוון שקיות האריזה.
לא תמיד הוא היה, הברקוד החביב הזה. ולפני שהסכים לסייע לנו, סבל העולם מעבודה מיותרת של מוכרים שנאלצו לבחון כל מוצר ולבדוק את שמו ומחירו.
ממציאים צעירים
הראשון שנחלץ לעזור לנו להיפטר מבעיה זו, היה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כנער צעיר הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד. בהמשך הצטרף אליו חבר בשם ברנרד סילבר.
הרעיון הראשון של וודלנד היה להדפיס את המידע בדיו בלתי נראה ולקרוא אותו עם אור אולטרה-סגול. זה התברר כבלתי יעיל. אבל הוא לא התייאש.
זה קרה לו כשישב על חוף הים, טרוד במחשבות כיצד להמציא צורה שתהווה אמצעי זיהוי למוצרים בחנות. אצבעותיו שרטטו באקראי קווים על החול הרך, ואז הבריקה במוחו ההבנה, שמקבץ קווים בעובי שונה יוכלו לשמש כקוד לזיהוי מוצר. משם הוא יצא לדרך שבסופה היה חתום על ההמצאה שעתידה לשנות את עולם הקניות.
למרות שלבסוף הרעיון אכן "תפס" והצליח להיכנס לכל מקום, השותף השני להמצאה - ברנרד סילבר לא הספיק לראות את חזונו מתממש. בגיל צעיר, נפטר סילבר בעקבות תאונת דרכים כאשר ההמצאה עוד לא תפסה תאוצה. עבר עוד יותר מעשור עד שניתן היה לומר שההצלחה אכן הצליחה. אבל כאשר זה קרה – היא אומצה במהירות בכל מקום בעולם.
15 אלף דולר בלבד
במקור, הברקוד היה משורטט מעיגולים בעובי שונה, האחד בתוך השני. לאחר מכן, הם הפכו לשורת פסים פשוטה. המטרה לכל אורך הדרך הייתה ליצור צורה כזו, שהסורק יוכל לזהות מכל כיוון שהוא.
את ההמצאה רשמו על שמם וודלנד וסילבר. כפי שהוזכר, בתחילה לא הצליח הרעיון להצמיח כנפיים ולהמריא, ובשל כך מכרו אותו השניים לחברה אמריקאית תמורת 15 אלף דולר בלבד. עברו עוד עשרים שנה, ואז מצא מישהו את ההמצאה, אימץ אותה והפך אותה לנחלת הכלל.רק אז הבין העולם את הפספוס, ווודלנד זכה בפרסים על המצאתו ותרומתו לעולם כולו.
כיום, כמעט ועל כל מוצר בעולם מודפס ברקוד מזהה. מי יודע כמה עוד המצאות גאוניות שכאלו פספסנו בלי לשים לב, ממש כמו שכמעט קרה גם לברקוד?
מאפשרים לכם לקבל
