ימים בודדים לפני שהיא נפרדת מחיינו, יצאנו לעשות סיבוב על מי שהפכה לחלק בלתי מהווי הכביש הישראלי ולכיבושה גם בשנה הלועזית האחרונה את הפסגה הנכספת: זכייתה בתואר "הג'יפון הנמכר ביותר בישראל".

שוב ושוב שברתי את הראש כיצד להוציא ממנה 'בוק' תמונות מכובד שיבליט את המראה שלה למרות שהוא כה שכיח בכבישי ארצנו, ובהבזק של רגע לקחתי אותה לסיבוב בפאתי המדבר, בירידות מירושלים לים המלך, בסמוך ל'מצפה יריחו'. שם בינות להרי המדבר הצהבהבים, הספורטאז' בלטה בכל יופייה וצבעה הכחול העז היה קונטרס מושלם לרקע המדברי הצחיח.

תרבות העדר הישראלית, כך לימדה ההיסטוריה היא בדרך כלל שם נרדף להתנהגות בלתי מוצלחת, למשהו מלא כשלים והחלטות לא נכונות. אבל כמו תמיד, בכל כלל יש יוצא מן הכלל. היוצא מן הכלל במקרה שלנו, בכל הקשור לעולם הרכב הוא הספורטאז'.

רבות דיברנו בכתבות על סגמנט הג'יפונים שהפך כבר לפני עשור לסגמנט המשמעותי ביותר בשוק הרכב ונראה שלמרות כניסת המיני-ג'יפונים לאזורנו, עדיין מדובר בפלח שוק נרחב ומבוקש מאוד שלא הולך לשום מקום. 

המתחרים שלו רבים ובראשם ניתן למצוא את בן דודו יונדאי טוסון, וכן דגמים של  מאזדה, שברולט, סקודה וסיאט, אבל מה לעשות, הן נשרכות מאחוריו.

אז מה יש בספורטאז' שממקם אותו כל כך גבוה ברשימה וגורם לו להשאיר אבק למתחרים? מה הופך את החלטת העדר למשהו מוצלח לשם שינוי?

ובכן, כך מתברר, הוא פשוט רכב מעולה.

כיוון שמדובר ברכב מוכר לא צריך לתאר לכם איך הוא נראה מבחוץ, רק נאמר שבאמצעותו הראתה קיה שגם רכב סטנדרטי למדי יכול להציג נראות נפלאה. גרסת המבחן שלנו הגיעה לישראל כבר לפני כשבע שנים ומאז עברה כמה מתיחות פנים שכמו נועדו לשדרג את האגדה אבל להשאיר את זו המוכרת לנו. מתיחות הפנים כוללים נגיעות קלות: פגושים קדמיים ואחוריים מחודשים וכן פנסים קדמיים עם תאורת יום מסוג LED, פנסים אחוריים בעלי עיצוב חדש ועיצובים חדשים לחישוקי הסגסוגת 16 ו-17 אינטש. אופציות נוספות מציעות חיפויי כרום לספי הדלתות ולוחות החלקה מטאליים, וכן חמשה צבעי מרכב חדשים.

יחד עם זאת היהלום האמתי זו יכולת הנסיעה שלו, שעליה נרחיב עוד מעט קט. לפני כן נרחיב על המרכב הפנימי, היכולות הבטיחותיות והאבזור הטכנולוגי.

תא הנוסעים, למרות מושבי הבד שלו, נראה פשוט טוב – בזכות צבע הקרם השולט במושבים, במרכז תא הנהג ובדיפון הדלתות. יחד עם ההגה המוחצן המלא בלחצנים שכל אחד מקנה יכולת אחרת, התחושה כאן נהדרת.

איכות החומרים וההרכבה טובים והדשבורד הרך מעיד על כך. האבזור הבטיחותי כולל בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב אקטיבית, חיישני חניה אחוריים מקוריים, מערכת אוטומטית לעמעום אור גבוה, מערכת התראה לערנות נהג ועוד... אבזור אחר שיושב על משבצת הפנאי והנוחות מציע מסך מולטימדיה גדול דובר עברית עם ווייז מובנה ועם מצלמת רוורס, תאורת לד, מזגן מפוצל, דימום מנוע בעת עצירה, חלונות כהים, גלגל הגה חדש ובלם יד אלקטרוני. אם בעבר השתרכה קיה אחרי חברות אירופיות ואמריקאיות בכל הנוגע לאבזור הטכנולוגי, הדגם הזה מציג אותה כשווה בין שווים ואפילו ככזו שעוברת בכמה פרטים את המתחרות, שרובן אינן מציידות את רכביהן היושבים על המשבצת הזו באבזור כה עשיר.

מרווח הברכיים כאן נדיב גם הוא, אפילו יותר משל משפחתית רגילה ושלשה נוסעים בוגרים יוכלו לשבת ברווח במושב האחורי. נתון נדיב נוסף מצאתי בגודלו של תא המטען שמציע יכולת העמסה של 467 ליטרים.

אבל כאמור לפני כן, הבשורה הגדולה כאן מגיעה במנוע בנפח 1.6 ליטר שהולך יד ביד עם תיבת הילוכים בעלת שבעה יחסי העברה. מבלי להלאות במילים הוא פשוט חזק, בשרני, אגרסיבי וזריז. התחושה היא כאילו שנוהגים על רכב עם תג מחיר גבוה משמעותית.

אגב כך, הופתעתי לגלות שהיכולת הזו שבדרך כלל מחייבת צריכת דלק גבוהה, אינה קיימת. פעמיים נסעתי מבני ברק לירושלים הלוך ושוב, ולמרות זאת הספורטאז' צרך רק מעט יותר מרבע מיכל. ההערכה שלי היא שהוא שתה ליטר דלק לכל 15 קילומטר, וזאת מבלי להשקיע כסף מיותר על רכישת רכב היברידי.