_________________________

גם קרון גם אוירון

לפני שנים ספורות, פרסמו ערוצי התקשורת בארץ ידיעה על מחדל בטיחותי חמור. במהלך התקנת פסי הרכבת החדשים בעמק-יזרעאל התדרדר קרון בודד שעמד על המסילה, וגרם לבהלה גדולה. הקרון הדרדר עד שנעצר, ומטעם חברת "נתיבי ישראל" שהייתה אחראית על הפרוייקט נמסר כי מדובר ב"מחדל ביטחוני" וכי "מנהל הפרויקט פוטר" בשל המחדל.

מה שמעניין הוא, שזו לא הפעם הראשונה בה מדרדרות רכבות במסילה זו, ולמעשה, רק לפני כמאה שנה אנשים דרדרו באותו המסלול קרונות בכוונה תחילה.

רכבת העמק. פעלה כבר לפני יותר מ-100 שנה

פרוייקט שאפתני

רגע לפני, בואו נבין באיזו מסילה מדובר. בשנת תרס"א, הייתה הארץ בשליטתם של העות'מאניים. הסולטן העות'מאני שחגג באותם ימים 25 שנים לעלייתו על כס המלוכה, ביקש למצוא דרך להנציח את עצמו, והרעיון שהגה היה לא פחות מהזוי. הסולטן עבדול חמיד השני, שהיה חובב רכבות נודע, החליט להקים קו של רכבת שתצא מדמשק שבסוריה, ותמשיך עד לעיר מדינה שבסעודיה. אם התעניינתם, מדובר במרחק של כ1,300 קילומטרים, מרחק מכובד גם במושגים של היום – ובוודאי במושגי אותם ימים.

מנהלי הפרויקט החלו לשקוד על המלאכה, ובעזרתם של 10,000 חיילים טורקים שנרתמו למשימה, הושלם בתוך פחות מעשר שנים הפרוייקט השאפתני. בין השאר עברה הרכבת גם בארץ ישראל. התחנה הראשונה הייתה בדמשק שבסוריה, משם המשיכה הרכבת לחיפה שבארץ, דרך ישובי עמק יזרעאל היא המשיכה והגיעה לבסוף לירדן, ומשם לסעודיה.

רכבת העמק

רכבת זו שימשה במשך שנים רבות לאחר מכן את תושבי אזור חיפה. היא זכתה לכינוי "רכבת העמק", ונחשבה הצלחה מסחררת כאשר שימשה כאחד מכלי התחבורה העיקריים עבור תושבי האזור. לאחר הפצצת מספר גשרים ובעקבות מלחמת העצמאות הפסיקה המסילה לפעול, עד לפני שנים ספורות אז החליטה רכבת ישראל לחדש את המסלול, לבנות מסילות נוספות ולהחזיר את הרכבת לעמק יזרעאל.

על הרכבת העות'מאנית התבדחו באותו הזמן, שכאשר ידעו הנוסעים שהם ממהרים להגיע בזמן לתחנה הסופית, היו יורדים מהרכבת באמצע הדרך וצועדים ברגל.. הרכבת נעה במהירות של 25 קמ"ש, אלא שאז נסיעה איטית שכזו הייתה נחשבת הגיונית עבור רכבת.

באותם שנים פרצה מלחמת העולם הראשונה. בני-בריתם של הטורקים היו הגרמניים, ויחד נלחמו שניהם בבריטים שניסו לכבוש מידם את הארץ. לשירותם של הטורקים הועמדה גם טייסת גרמנית, שהקימה חווה קטנה בסמוך לעפולה.

מטוס גרמני נוחת סמוך לחווה

קרון מפרש

חבורת הטייסים הגרמנית הצעירה ביקשה להגיע מידי פעם לחיפה, שהייתה העיר הגדולה הקרובה ביותר למקום מושבם. המרחק לחיפה היה רב עבור הליכה רגלית, ומאידך הרכבות לא פעלו אז בשל המלחמה שפרצה.

הם היו יצירתיים במיוחד. מאי-שם הביאו קרון פתוח, מעין משטח על גלגלים. עליו ישבו כולם, ומעליו פרשו יריעת בד גדולה – כאילו מדובר בספינה. לשמחתם הרעיון הצליח מאוד, והקרון הקטן עליו התיישבו התדרדר מהתחנה ליד עפולה ועד למרכז העיר חיפה. רוחות מזרחיות ערות הכו בבד המפרש המתוח ודחפו את הטייסים הצעירים לכיוון העיר.

אלא שזה עבד רק לכיוון אחד. קרון המפרש שלהם נע היטב בדרך שמעפולה לחיפה בזכות הרוח הנושבת לכיוון זה. אבל חזור? כאן הם הסתבכו. הרוח נשבה בכיוון הנגדי ולא ממש התכוונה לסייע להם לנוע.

רכבת עם טייס

כאן נחלץ לעזרתם המהנדס היהודי ברוך קטינקא. ברשותו של מהנדס יצירתי זה, עמדו חלקים ממטוס ישן. הוא החליט לנסות לחבר את מנוע המטוס לקרון, וליצור מודל חדש שעוד טרם נוסה עד אז. ההצלחה הייתה מסחררת. וכך הוא מספר:

"... קיבלתי מטוס שכנפיו קטועות, זנבו וההגה שלו נעדרים, אבל גופו וכן המדחף שלמים ובריאים... החלטתי להשתמש במנוע עם המדחף כמו שהוא: קשרתי את גוף המטוס אל הקרון והזמנתי את אחד הטייסים להפעיל את המנוע... המדחף התחיל להתנועע במהירות, פתחתי את בלם היד של הקרון ולפתע התחיל הקרון לזוז קדימה כשהוא מקים רעש נורא ומהירותו גוברת והולכת...".

הרעיון של קטינקא היה מוצלח מאוד. ה'קרונוע' טס על הפסים במהירות של כ-100 קמ"ש, והיה לקרון הרכבת המהיר ביותר בעולם באותה התקופה. מדובר אמנם בקרון שנראה היה כמו אלתור מקומי אבל הטייסים הגרמניים הודו עליו למר קטינקא בכל לב. הוא עשה את העבודה מעולה.

המטוס-אוירון ועליו הטייסים הגרמניים

לא כולם היו רשאים לנסוע בקרונוע המיוחד, עבור הפעלתו נזקקו הנוסעים לטייס מקצועי. וכך הוא מספר בספרו:

"...בכל פעם שהייתי זקוק לנסיעה מהירה ודחופה הייתי מצלצל לטייסים והם היו מעמידים לרשותי את הקרונוע וטייס. כך העברתי לעתים קרובות רבים מידידיי, מעפולה לחיפה וחזרה".

כמה קרונות של מטוס-רכבת כאלו ייצר קטינקא באותה תקופה. הם שימשו רבות את אותם טייסים גרמניים, עד לכיבוש הארץ על ידי הבריטים בסופה של מלחמת העולם.