עלילת פובידל

שלושים יום קודם החג דורשים בהלכות החג. והיות וחג הפורים כבר ממשמש ובא, זה הזמן להיזכר בחג ובמנהגיו הייחודיים.

אחד המאכלים האופייניים לחג העליז הוא "אוזן המן". המאפה המשולש, מקופל השוליים, הממולא בפרג, שוקולד או מי-יודע-מה, שגודש את משלוחי המנות ומעטר את שולחנות סעודת החג.

בהזדמנות מתאימה נתכנס לדון על מה ולמה זכה המאכל הפופולרי לכינוי המעניין "אוזן המן", ומתי בכלל החלו יהודים לאכול את המאפה הפריך בימי הפורים. בינתיים, במקום לדבר על המאפה בכלל, נבחר להתמקד דווקא במילוי. כן, תתפלאו לשמוע, אבל סיפורים נפלאים קשורים במילוי האוזניים הללו.

shutterstock

מה זה בכלל פובידל?

אנו בטוחים שרבים היו שמחים לשמוע מדוע דווקא הפרג זכה להיות המילוי המקורי של ה"אוזני המן". זו אמנם שאלה מטרידה, אבל נאלץ לאכזב אותכם ולהתמקד דווקא במילוי אחר. הפעם נדבר על אזני המן במילוי פובידל.

פובידל? רובם של הקוראים בוודאי יתמה למקרא המילה הלא מוכרת. התלמידי חכמים אולי יכירו את שם המילוי המעניין, המוזכר בשולחן ערוך שדן מה ברכתו. ובכן, לא נשאיר אתכם במתח. הפובידל היא מחית שזיפים, אותה מכינים בתהליך בישול ארוך, הנמשך לעיתים ימים שלמים. מחית שזיפים זו, הייתה מאכל מוכר במזרח אירופה בימים עברו.

ואיך כל זה קשור לפורים? תשאלו. וכדי להבין את התשובה, נאלץ לשוב כמה מאות שנים לאחור, אל אזור בוהמיה (צ'כיה של היום). סוחר יהודי בשם ברנדייס, מכר את מרכולתו לכל אנשי הסביבה, יהודים ולא-יהודים כאחד. יום אחד, סר לחנותו כורך ספרים לא-יהודי, וביקש לקנות ממנו פובידל – מחית שזיפים. ברנדייס מכר לו מחית כבקשתו, והכורך הלך לביתו.

לא עברו ימים רבים, והשמועה על מותו של אותו כורך עברה מפה לאוזן. הוא לא היה זקן במיוחד, או שסבל ממחלה מסויימת. מישהו החל לחקור מה עשה הכורך בימים שלפני פטירתו, ועד מהרה הופצה השמועה שברנדייס היהודי, מיודענו, מוכר פובידל מורעל.

בוהמיה. המוני יהודים התגוררו בעבר בחבל ארץ זה | shutterstock

רווח והצלה

חשש ובהלה השתלטו על הקהילה היהודית. באותם שנים טפילת עלילות דם על יהודים הייתה דבר שבשגרה, והחשש שגם הפעם תוביל האשמה לפרעות קיננה בליבם. צוות מיוחד הגיע מפראג כדי לחקור את התקרית. החוקרים התחקו אחר הממצאים, בדקו את הפובידל של ברנדייס ובסופה של החקירה נמנו וגמרו: ברנדייס אינו אשם ואינו קשור למותו של הכורך. רווח והצלחה עמדו ליהודים, ואותו היום נהפך להם לששון ולשמחה.

אותו היום נקבע ל"פורים שני", ואת ההצלה מעלילת הפובידל ביקשו היהודים לציין באמצעות הפובידל עצמו – מאז ועד היום מולאו ה"אוזני המן" של יהודי בוהמיה במחית שזיפים, זכר להצלה מאותה עלילה.

אז אם גם אצלכם בבית יש מילוי מיוחד לאזני המן – ולא, פרג זה לא מיוחד – תבדקו ותשאלו, אולי תגלו "פורים" נוסף שעוד לא הכרתם..