אנחנו רגילים שמלאכים מופיעים בלבן, אבל במלחמה הזו - הם בשחור. השליחים והשליחות של חב"ד, ה"שלוחים", כפי שהם מכנים את עצמם, הפכו בימים אלו להיות משרד החוץ ומשרד הרווחה של העם היהודי. האמת היא שבדרך כלל הם כאלה, אבל בימים כתיקונם הנסיבות הן שמחות ואופטימיות. החל מבתי חב"ד במזרח, שמהווים נקודת מפגש ישראלית, וכלה בבתי חב"ד ברחבי העולם, שמספקים ניצוץ יהודי וישראלי בעולם קצת זר.

במלחמה הזו, אחד השחקנים הראשיים של העם היהודי הוא תנועת חב"ד. השליחים מופיעים במלוא תפארתם ומסירות נפשם וליבם. באוקראינה יש 140 שליחי חב"ד. רובם מחזיקים גם באזרחות ישראלית או אמריקנית, והיו יכולים לצאת מראש ללא כל בעיה, לברוח לארץ המובטחת. אבל הם בחרו להישאר. "למה אתם לא עוזבים?" שאלה מראיינת ברשת ב' את שליח חב"ד באודסה, הרב אברהם וולף. "יש לנו 35 אלף יהודים באודסה", הוא ענה, "אנחנו אחראים על החיים שלהם, הם פונים אלינו ומבקשים עזרה. יש לנו פה 120 ילדים בבתי היתומים של חב"ד, פנימייה של 140 סטודנטים יהודים מכל אוקראינה, בית אבות של 50 ניצולי שואה, ששוכבים רובם במצב של דמנציה מוחלטת. אני יכול בכלל לחשוב על וריאנט לא להאכיל אותם ולא להשקות אותם ולא לשמור עליהם?". והם נשארים.

בקייב, באודסה, בלביב, בחרקיב המופגזת. הם נשארים. מענדל, שליח חב"ד בחרקיב, מספר על כ־20 אלף יהודים בעיר: "אנחנו היחידים פה שנשארו, חב"ד, ומנסים בכל דרך אפשרית. יש לנו 100 אנשים שיושבים עכשיו בבית הכנסת". בקול שבור הוא מספר שהם מנסים להבריח את היהודים אל מחוץ לעיר. אבל הוא? לא עוזב ולא בורח. הוא שליח, שליח של העם היהודי. החב"דניקים מלקטים יהודים ברחבי העולם, מגינים, מאכילים, נותנים תרופות ומבריחים. בעולם יהודי מושלם זה היה תפקידה של הסוכנות היהודית, או ההסתדרות הציונית העולמית - המוסדות של העם היהודי. אבל בהצגה הטרגית שמתרחשת בימים אלה, הם שחקני משנה, שחקני תמך.

כדאי שנזכור את זה גם כאן בארץ, וגם בעיתות שלום. כדאי שנגייס קצת סבלנות ואמפתיה, בואכה חיוך ושיתוף פעולה, עם אותם חבר'ה שעומדים בפינת הרחוב ומבקשים דקה להניח תפילין. אהבת חינם. כדאי גם לגייס סבלנות פוליטית. לפני כשנה איים עליהם ח"כ יאיר לפיד, אז יו"ר האופוזיציה, שהוא ירדוף אותם אם יתמכו במפלגה של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. "נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב"ד בכל העולם. נגמר הסיפור שלכם על אהבת ישראל", אמר אז לפיד. אבל חב"ד המשיכו לעשות, המשיכו לאהוב חינם, בלי לנטור טינה, כי כאלה הם.

אברהם, מנדל, יוסף, חיה, דבורה, הם נשארים באוקראינה כי "מישהו צריך להישאר פה, הקפיטן צריך להישאר על האונייה". "איך אפשר לעזור לכם?" שאלה המראיינת את הרב וולף, ורק אז הוא התחיל לבכות, ולא ביקש מזון או כסף - רק ביקש מכל יהודי בעולם לקרוא פרק תהילים.