משפחת אבו אלרוב היא משפחה פלסטינית מג׳נין אשר חיה בשנים האחרונות בעיר אירפין באוקראינה. עם פרוץ הקרבות והירי המאסיבי על העיר, נאלצו בני המשפחה לנטוש את ביתם.

הם מצאו מחסה בכפר לא רחוק – אנטבקה, כפר המאוכלס בחסידי חב”ד, בראשות רב הקהילה, הרב משה אסמן.

הרב אסמן פתח את בית האירוח המקומי בפני יהודים רבים שנאלצו להימלט מביתם, משם הוא מנסה לחלץ אותם אל מחוץ לגבולות אוקראינה, תוך שהוא מספק להם קורת גג, מזון, שתיה ושאר ציוד הכרחי.

משפחת אבו אלרוב הגיעה לאיזור ומצאה מחסה יחד עם אנשי הקהילה היהודית.

ד”ר יעקוב אבו אלרוב, אב המשפחה, סיפר לכתב i24NEWS בערבית אדהם חביבאללה: “אירפין היא עיר בפרברי קייב, כ-15 קילומטרים משם. כעת, הטנקים הרוסים ניסו להיכנס לקייב דרך אירפין, אך הם לא הצליחו, כי הם התמודדו עם התנגדות אלימה מאוד. היו מספר קרבות באירפין ובמשך כל הזמן הזה בו היינו בבית ופחדנו לצאת, המשכנו ללכת הלוך ושוב למקלטים, לפעמים נאלצנו להישאר בבית. לא הייתה לנו הזדמנות לברוח קודם לכן.

”אמרו לנו שעלינו להתפנות מהמקום בו שהינו, כי הוא כבר לא היה בטוח. אז נסענו ברגע שהייתה הפוגה מהקרבות וזו הייתה הרפתקה כי באמת לא ידענו למה לצפות. אשתי ושני הילדים היו איתי ברכב ונסענו עד לכאן, היו קולות ירי, לא העזתי לנסוע מהר. נתקלנו בחמישה מחסומים של הצבא האוקראיני”.

יעקוב מספר כי בשגרה הנסיעה הזאת לא נמשכת יותר מחצי שעה: “אבל זה לקח לנו שעתיים עם כל המחסומים. זה היה מצב קשה”.

יעקוב הוסיף כי אירפין היא עיר אסטרטגית: “אם הם יפלשו לאירפין וישתלטו על העיר הם יהיו ממש בכניסה של קייב”.

ד”ר יעקוב אומר כי ישנה סולידריות מדהימה בעם האוקראיני: “גל הסולידריות הזה נראה לעין בבירור במהלך המלחמה. אין שום הבדל, כל התושבים מקבלים יחס זהה. בין אם מדובר בערבים או לא, אוקראינים, אנשים מכל הדתות האחרות, כולם דבקים זה בזה, אנשים מאוחדים בסיטואציה הזאת, מפני שהם צריכים האחד את השני כדי לשרוד. אנחנו מדברים על ילדים ונשים שנזרקו לפתע מהבתים, אזרחים הפכו להומלסים בין לילה. זה מצב שזועק לאחדות הומניטרית אוטומטית”.

בכפר בו שהה צוות i24NEWS יחד עם ד”ר אבו אלרוב, משפחתו, תושבי הכפר ועשרות פליטים נוספים, פועלים אנשי קהילת חב”ד על מנת לחלצם בשיירת אוטובוסים מאובטחת אל מחוץ לגבולות המדינה.

ד”ר אבו אלרוב מספר כי הם קיבלו תמיכה רבה מאנשי קהילת חב”ד וזכו להכנסת אורחים חמה: “הם עזרו לנו מאד, העניקו לנו מקלט וקיבלו אותנו בנדיבות. הציעו לנו אוכל, שתייה ושאר דברים חיוניים”.

ד”ר יעקוב הוסיף כי הם אינם יודעים לאן ימשיכו לאחר שיחולצו מגבולות אוקראינה: “אנחנו משאירים את זה בידי אלוהים. אולי לפולין או רומניה, לכל מקום אליו נוכל להגיע באחת ממדינות אירופה השכנות, אם נזכה להזדמנות הזאת. אבל למען האמת, נראה שהמצב רק הולך ומחמיר. אנחנו רואים בטלוויזיה תגבורת רוסית שהולכת וגוברת מידי יום, אנחנו לא יודעים אם נוכל לעבור או לא”.