הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, סגן מזכיר בי"ד רבני חב"ד, ליווה מקרוב במשך כמה שנים בני זוג שחיכו לילדים כמה שנים ולא זכו להיפקד, עד שהתחולל הנס הגדול.

וכך הוא מספר:

הייתי בקשר עם בני הזוג לאורך מסע הייסורים שעברו. במהלך השנים הם הלכו לטובי הרופאים, ניסו טיפולים שונים, אבל שום דבר לא זז.

הרופאים הגדירו זאת "אי פיריון בלתי מוסבר", ובעצם לא יכלו לתת שום פיתרון. הייתי שותף למסע הקשה שהם עברו ובליבי תמיד התפללתי עליהם.

לאורך כל השנים תמיד ידעתי, וגם ראיתי במו עיני, שמקווה זה צינור לכל הברכות. שמעתי עוד ועוד סיפורים על ישועות פלאיות, אך נוכחתי בכמה הזדמנויות בסגולה המיוחדת של ישועה בזרעא חייא וקיימא למי שהתמסרו ליציקות המקווה, ובפרט שתרמו לזה והשתתפו ביציקה עצמה. הדבר הזה תפס בליבי מקום מיוחד.

בשלב מסוים לאחר שהשנים עברו ובני הזוג לא נושעו, פניתי אליהם ואמרתי להם: מתוקף תפקידי אני מסתובב בארץ, במסגרת העבודה של 'מרכז מקוואות חב"ד' שע"י בי"ד רבני חב"ד, ואני יודע על מצב המקוואות שבבנייה.

הוספתי ואמרתי להם: ידוע בכלל שישנה 'סגולה' בתרומה למקווה, אבל לאחרונה ראיתי שמי שמשתתפים ביציקות ולוקחים על עצמם השתתפות כספית של היציקות – רואים ישועה למעלה מדרך הטבע.

ואז הצעתי להם: מאחר שזו עלות משמעותית, ואין בכוחכם לממן הוצאה כזאת, אולי יתאגדו חברים ובני ומשפחה יחד, לזכותכם, ובעז"ה תראו ישועה.

בני הזוג שמעו לעצתי ועשו כך. בני משפחה התאגדו יחד וגייסו סכום נאה. במקביל, 'מרכז מקוואות חב"ד' איתר להם מקווה שעומד לקראת שלב היציקות וזקוק לתמיכה כספית.

ואכן, ביום היציקות הבעל בא לאתר הבנייה, ונכח והשתתף ביציקות בגופו. הוא לקח את צינור הבטן וממש היה שותף פעיל ביציקה.

לאחר סיום היציקה אמרנו לחיים יחד באתר הבנייה, ובירכתי אותו מכל הלב שיזכה לישועה בקרוב.

פחות מחודש וחצי לאחר היציקות אני מקבל טלפון מהבעל שמודיע לי בהתרגשות: "הרב, יש לנו בשורה, נפקדנו בשעה טובה!".

זה היה אחרי 5 שנים של ציפייה ואכזבות וכאב לב!

את הטלפון המאושר שקיבלתי מהם בהיוודע הבשורה לא אשכח לעולם.

שוב ראיתי במו עיני עד כמה השתתפות בבניית מקוואות היא השער לכל הברכות, ועד לישועה פלאית ולמעלה מדרך הטבע!

לאתר השותפות - לחצו כאן>>>>

צפו ברב גלוכובסקי המספר את הסיפור המרגש בסרטון של 'מרכז מקוואות חב"ד', לרגל שבוע השותפות המתקיים השבוע: