פרק שלישי:
הרב יהושע זאב שורצמן ע"ה

אין פרק זה חלק אינטגרלי בין שאר פרקי סדרת "הרבנים שנשכחו". נשוא פרק זה כנראה מעולם לא היה חסיד חב"ד מהסוג המוכר, ואף לא נשא ברבנות קהילה חב"דית. ובכל זאת, שותף היה למפעלות חסידי חב"ד, ונשא בעול בין שאר חבריו בייסוד מוסדות חב"ד בארץ הקודש. בשל כך, ראינו לנכון להזכירו ולספר את סיפורו.

מסלבודקה לנעוול

הרב יהושע זאב שורצמן, לא נולד למשפחה חב"דית. הוא גדל בעיירה וילקומיר הליטאית, ובבחרותו התחנך בישיבת סלבודקה המפורסמת. כבר בנערותו הסתופף גם בצילם של רבנים חסידיים שונים, בצילם גדל לתורה ולעבודה.

בשנת תרע"ח, הגיע הרב שורצמן לראשונה לעיירה החסידית נעוול, שם נישא למרת ניסא, ביתו של ר' אליעזר היצחקי. משפחת היצחקי הינה משפחה חב"דית ידועה, שאחד מענפיה הוא החסיד המפורסם ר' זלמן משה היצחקי, שהיה בן-דודה של מרת ניסא.

כאשר עלו הסובייטים לשלטון, נאלצה ישיבת תומכי תמימים בנעוול לרדת למחתרת. משפחת היצחקי, ובהם גם חתנה - ר' יהושע זאב, היו בין תומכי הישיבה, שעשו רבות עבור המשכת קיומה.

הרב שורצמן יושב (במרכז) בהתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד

בין חסידי נעוול

בשנות שהותו בעיירה נעוול ספג ר' יהושע זאב מן ההווי החסידי המפורסם של חסידיה ונדבק גם הוא ב'לחלוחית' החב"דית שאפיינה את ה'נעוולער'ס'.

את ילדיו סירב ר' יהושע זאב לשלוח ל'שקאלע', בית הספר המקומי, בו החדירו בתלמידים רוח של כפירה בנוסח השלטון הקומוניסטי. במקום זאת למדו הילדים ב'חדר' המקומי שנדד ממקום למקום עד למאסר המלמד.

בשלב זה, החליטו בני משפחת שורצמן לעזוב את רוסיה ולנסות לצאת ממנה לכיוון ארץ הקודש. הנס אירע בצורה פלאית. סב המשפחה הרב בנימין מנחם שורצמן שהה באותם ימים כבר בארץ הקודש, והוא החליט לנסות את מזל ולכתוב מכתב לסטאלין עצמו, ולבקש את שחרור בני משפחתו. למרבה הפלא האישור התקבל ובני המשפחה מיהרו לחצות את הגבול אל מחוץ למדינה.

הכרטיס ששלח הרב שורצמן עבור 'ספר החסידים'

על אדמת ארץ-הקודש

משפחת שורצמן הגיעה לארץ הקודש בשלהי חודש תשרי של שנת תר"צ. בתקופה הראשונה התגוררו בירושלים, בצילו של הסב, אך לאחר שר' יהושע זאב מצא את פרנסתו בתל-אביב עקרו את מקום מושבם לשם. את ילדיו השאיר ר' יהושע זאב להתחנך בירושלים, מפני שחשש מהחינוך בעיר תל-אביב.

מעניין לציין כי אחד מילדיו, היה הגאון המפורסם הרב בערל שורצמן ע"ה, ראש ישיבת "באר התלמוד", ואחד הגאונים המפורסמים בציבור הליטאי בדור האחרון. אפשר אולי לשער כי נקרא על שמו של אדמו"ר הרש"ב, שהסתלק כחצי שנה לפני הולדתו.

בתל אביב, שימש ר' יהושע זאב ברבנות כמה בתי כנסת וכמנהל מחלקת הכשרות בעיר, ולבסוף התמנה לרב 'קריית שלום' בעיר. בד-בבד הוא גם מצא בעיר את רעיו משכבר הימים, חסידי חב"ד. עד מהרה התגייס הרב שורצמן לטובת ענייני חב"ד. כך לדוגמה בעיתונות מאותה התקופה (שנות הצ') אנו מוצאים על הקמת גמ"ח לחסידי חב"ד בתל-אביב שבראשו עומדים הרב אליעזר קרסיק והרב יהושע זאב שוורצמן.

יחד עם רבני חב"ד נוספים בכפר חב"ד, מקבלים את פני הרב הראשי לאנגליה (הרב שורצמן עם הפנים למצלמה)

חבר 'ועד הפועל' של אחי תמימים

ניכר כי נושא החינוך היה קרוב לליבו של הרב שורצמן, ובסוף שנות תרצ"ח הוא נמנה בין המשתתפים בהקמת ישיבת 'אחי תמימים' בעיר. במשך כל השנים הבאות הרב שורצמן הינו אחד מחברי 'ועד הפועל' של הישיבה, יחד עם הרב זיסלין, הרב יודסין ור"ד גינזבורג. המנהל היה הרב קרסיק, ובתפקיד המזכיר החזיק ר' שמואל זלמנוב.

אנו מוצאים את הרב שורצמן נמנה בין שאר רבני חב"ד באירועים וכינוסים שונים בשנים הבאות. כך לדוגמה בדיווח עיתונאי ממסיבה לכבוד הרש"ג שביקר בארץ, נמנה הרב שורצמן בין הנואמים.

בתמונות מאירועים שונים בכפר חב"ד גם כן אנו מוצאים את הרב שורצמן יושב בין הרבנים; כך בהתוועדויות י"ט כסלו המפורסמות וכך באירועים אחרים.

"לכ"ק אדמו"ר שליט"א". מכתב הניחומין לרבי לאחר הסתלקות הרבנית חנה ע"ה

"יהושע זאב בן חנה שורצמן"

בשנת תשי"ג, כתבו חסידי חב"ד בארץ-הקודש ובאירופה מכתבים ובהם ביקשו מהרבי שיבוא לבקר את קהילות אנ"ש השונות. גם קהילת חב"ד בתל-אביב חתמה על מכתב שכזה, ובראש החתימות, בין שאר רבני חב"ד, מתנוססת חתימתו של "יהושע זאב בן חנה שורצמן".

מטבע הדברים, לא היה הרב שוורצמן חסיד חב"די מובהק. נראה כי בשנותיו האחרונות נחלשה "חב"דיותו", אם כי גם אז אנחנו מוצאים על קשריו עם הרבי והחסידים.

מעניין לציין את מכתבו לרבי, לאחר הסתלקות הרבנית חנה ע"ה בשנת תשכ"ה. באותו המכתב מציין הוא לאחר הבעת ניחומין, כי נראה שיש מקום לניחומין גם באמצעות מכתב. בתשובה מפורטת שהתפרסמה לאחר-מכן, עונה לו הרבי מדוע ברי כי מצוות ניחום אבלים יכולה להתקיים בוודאי גם באופן כזה, מנימוקים שונים. במשך השנים התקיימה התכתבות בין הרבי והרב שורצמן, שביניהם ידוע על כמה מכתבים בעלי אופי תורני, ואלו התפרסמו לאחר מכן בסדרת 'אגרות-קודש'.

"והיו עיניך רואות את מוריך!". הרב שורצמן בראש החותמים על המכתב

•

הרב יהושע זאב שורצמן ע"ה האריך ימים, עד לשנת תשל"ט. בשנותיו האחרונות התגורר בעיר גבעתיים, בה אף פעל להקמת בית־ספר ובה הרביץ תורה לקהל עדתו.