היהודי שהמציא שפה בינלאומית

לייזר זמנהוף נראה היה ילד ככל הילדים שבעירו, ביאליסטוק. זו הייתה עיר שהתגוררו בה באותו עת אנשים ממקומות שונים, פולין, רוסיה וגם גרמניה. תערובת מוזרה שנוצרה כתוצאה ממלחמות שפקדו את האזור והעבירו את השליטה בעיר מיד-ליד.

עובדה זו, הביאה לכך שאליעזר הקטן למד שפות רבות כבר בילדותו. בביתו דיברו ביידיש וברוסית. וברחוב הוא למד את השפה הגרמנית וגם פולנית, וזאת למרות שהדיבור בה נאסר על ידי השלטונות הרוסיים; החוק לא הצליח לעצור את אנשי ביאליסטוק, שעבור רובם פולנית הייתה השפה-הראשונה.

מחשבות גדולות של ילד קטן

אליעזר הלך וגדל, ובינתיים החל ראשו מתמלא ברעיונות ובמחשבות. הוא גדל בתקופה שבה מלחמות היו דבר שבשגרה, ופגיעה באנשים רק בשל היותם שונים וזרים – ארעה כל הזמן. זמנהוף הצעיר ייגע את מוחו בשאלה – מדוע אנשים שונאים זה את זה?

אחרי מחשבות רבות, הוא גם הגיע למסקנה מקורית: הכל בגלל השפה. אילו אנשים יכלו לשוחח זה עם זה, ולהבין איש את שפתו של רעו, היה העולם מתוקן וטוב יותר. כל הסכסוכים והבעיות נובעים מכשלים בתקשורת.

אליעזר זמנהוף

הפתרון לשנאה

זמנהוף לא הסתפק בכך שגילה לדעתו את שורש הבעיה. הוא גם ביקש לפתור אותה, והרעיון שהגה, היה לא פחות מנועז. אליעזר זמנהוף החליט להמציא שפה. שפה כזו שכל בני האדם ידברו בה, ויוכלו לתקשר ולהבין זה את זה.

בינתיים, הספיק אליעזר זמנהוף לרכוש שפות נוספות. הוא למד עברית וארמית. והרשימה רק התארכה לאחר מכן – לטינית, יוונית וגם אנגלית שהעשירו את שפתו גם הן.

כעת, הוא הרגיש שהוא יכול ליצור את השפה עליה חלם. בשנת תר"מ, יצא זמנהוף למוסקבה, שם תכנן לשקוד על לימוד רפואה. הוא לא החזיק מעמד הרבה זמן בעיר, ותקופה קצרה לאחר מכן עבר לוורשה לאחר שפוגרומים פגעו ביהודי רוסיה, והוא חשש לעתידו.

בוורשה פרסם זמנהוף בין חבריו את השפה החדשה שיצר. היא הייתה עדיין ראשונית ובסיסית, והייתה זקוקה לעבודה רבה עד שתהפוך לראויה לשמה. בכל מקרה, זמנהוף לא מצא התלהבות רבה מידי בקרב חבריו, אבל כטבעם של מהפכנים – הוא לא התייאש.

זמנהוף יוצא לדרך

שמונה שנים חלפו. אליעזר הספיק בינתיים להשלים את לימודיו ולהפוך לרופא עיניים. במקביל, הוא המשיך לשקוד על מלאכת יצירת השפה הבינלאומית, וכעת הוא חש שהיא ראויה להתפרסם לכלל הציבור.

שער החוברת הראשונה של זמנהוף

חוברת ראשונה בשם "שפה בינלאומית - הקדמה וספר לימוד (לדוברי רוסית)", יצאה לאור על ידי זמנהוף בשנת תרמ"ח. עוד באותה השנה הספיק הרופא המוכשר להוציא מבית הדפוס חוברות דומות בפולנית, צרפתית וגרמנית. בשנים הבאות הוא פרסם את החוברת בשפות נוספות. זמנהוף לא חתם את שמו על החוברת, ובמקום זאת כינה את עצמו בשם "ד"ר אספרנטו", שמשמעותו בשפה שאותה יצר – ד"ר מלא-תקווה. הקהל שקנה את החוברת ולמד את השפה, בחר להדביק את הכינוי שנתן לעצמו לשפה עצמה ומעתה נקראה השפה החדשה - אספרנטו.

אין ספק כי זמנהוף קיווה להתלהבות גדולה יותר מזו שמצא בפועל. בשנים הבאות הצטרפו רק כמה אלפים לרוכשי השפה, והמיליונים להם ציפה זמנהוף בוששו מלהצטרף. למרות זאת הוא לא התייאש, והמשיך להפיץ את שפתו בכל דרך אפשרית.

המיזם הצליח?

היה היגיון רב בשפה שלו. אספרנטו היא שפה פשוטה וקלה מאוד ללימוד. הוא יצר אותה עם הרבה מאוד מחשבה ומאמץ, שהצדיקו את עצמם במבחן התוצאה כאשר רבים רכשו את השפה בקלות. אבל למרות זאת, הרעיון הכללי לא הצליח, וזמנהוף לא הצליח להפוך את שפתו למדוברת בפי כל.

הזמן חלף, ומאמציו של זמנהוף החלו נושאים פירות. עוד ועוד אנשים הצטרפו לקהל דוברי השפה והחלום החל מתממש. בשנת תרס"ה, התקיימה בעיר בולון שבצרפת ועידה ראשונה של דוברי אספרנטו. השתתפו בה 688 נציגים מ-20 מדינות שונות. זה היה כבר מכובד מאוד. אגב, יש לציין כי ועידה זו מתקיימת מידי שנה מאז ועד היום – למעט בשנות מלחמת העולם – בכל שנה במדינה אחרת על פני הגלובוס, ונוהרים אליה דוברי אספרנטו רבים.

השפה נאסרת

למרות ההצלחה שהחלה מאירה לו פנים, אספרנטו לא הצליחה מעולם להגשים את מטרתה. היא נותרה שפה שלא רבים דוברים אותה. כאמור, אין זה גורע מהעובדה שיחסית לניסיונות אחרים בעבר של אנשים שהמציאו שפות בינלאומיות, ברור כי זמנהוף נחל הצלחה רבה.

דוברי אספרנטו מרגישים חלק מתנועה משותפת. ויש להם גם דגל

היו עוד סיבות שהפריעו להצלחת השפה. בגרמניה הנאצית לדוגמה נאסר השימוש בה מאחר שהומצאה על ידי יהודי. וברוסיה הסובייטית היא נאסרה גם כן, ושם היה זה מפני שהיא נתפסה על ידי השלטון כמתנגדת לתפיסת העולם הקומוניסטית.

אליעזר זמנהוף נפטר בורשה בשנת תרע"ז. קודם לכן הוא הספיק לקבל כבוד רב ועיטורים רבים, ואף היה מועמד מספר פעמים לקבל את פרס נובל לשלום בזכות מפעלו זה.

אספרנטו כיום

כיום, ההערכה היא כי בעולם מצויים למעלה משני מיליון דוברי אספרנטו, ומספרם הולך וגודל ככל שחולף הזמן. בעידן האינטרנט הצטרפו רבים ללימוד השפה באמצעות קורסים חינמיים שונים. גם בישראל ישנם דוברי אספרנטו רבים.

לזכרו של זמנהוף נקראו רחובות שונים ברחבי העולם – והאחד מהם נמצא בארץ-הקודש בעיר תל-אביב. זכה זמנהוף ובאותו רחוב הקרוי על שמו בתל-אביב נמצאת הישיבה החב"דית "חזון-אליהו", יחד עם בית כנסת פעיל וקהילה לתפארת.

אגב, אם תתבוננו היטב בחלק משלטי הרחוב תוכלו לזהות כי תוארו של זמנהוף, מצויין על אותם שלטים גם בשפת האספרנטו..