נוסח ספרד?

סידורים רבים מצויים כיום. במאות נוסחים, ובצורות רבות. כל קהילה מחזיקה בסידורה ובנוסחה שלה, וכל עדה אוחזת בשיטתה שלה. במשך אלפי שנות הגלות, הלכו הנוסחים והשתנו, שיבושים נוספו וטעויות העמיקו שורשים, וכך הפכו טעויות דפוס ל"נוסח" חדש, בכמות שרק הלכה וגדלה במשך השנים.

כך נוצר "נוסח ספרד"

בזמנו של האר"י ז"ל, נפוצו בעולם שני נוסחאות עיקריות – הנוסח הספרדי, בו התפללו בני עדות המזרח. והנוסח האשכנזי בו התפללו בני ארצות אשכנז. כמובן שכבר אז רבו תתי-הנוסחאות, אך שתי אלו היו הנוסחאות העיקריות.

האר"י ז"ל עצמו לא סידר סידור תפילה, אך תלמידיו ניסו לסדר סידורים שונים על-פי שיטתו, ואלו היו מבוססים בעיקר על נוסח ספרד.

כך יצא שכאשר הבעל-שם-טוב ותלמידיו ביקשו לשנות את נוסח תפילתם שהיה עד אז נוסח אשכנז, לנוסח האר"י, הם נצרכו להתפלל מתוך סידור ספרדי. במקום זאת, יצרו הם נוסח חדש ששילב בין הנוסח האשכנזי שבו התפללו עד אז, ובין נוסח סידורי האר"י שהתבססו על הנוסח הספרדי. מכיוון שבמקרים רבים בחרו תלמידי הבעש"ט להכניס בסידורם את הנוסח הספרדי, נפוץ שמו של הנוסח החדש כ"נוסח ספרד".

אחד הסידורים המפורסמים והקדמונים ב"נוסח האר"י ז"ל"

סידורים אלו עליהם התבססו תלמידי הבעש"ט, היו סידורים שונים וישנים, שכל אחד כתוב היה בנוסח אחר וייחודי. הראשון מבין החסידים שהחליט לסדר את נוסח התפילה כך שיהיה מדויק על פי כל הנוסחאות וגם יתאים לשיטת האר"י ז"ל, היה אדמו"ר הזקן.

סידורו של אדמו"ר הזקן

מקובל כי שישים סוגי סידורים עמדו לפני אדמו"ר הזקן כאשר תיקן את סידור התפילה שלו. מתוך כולם ברר הוא את הנוסח המדויק והנכון יותר, על פי הגמרא והפוסקים וכן על-פי שיטת האריז"ל. בסידורו הכריע אדמו"ר הזקן בין הנוסחים – לעיתים בחר בנוסח הספרדי כמדויק יותר, ועיתים שבחר באשכנזי כמדויק יותר, הכול לפי בירורו מתוך דברי חכמינו הקדמונים וכללי הדקדוק.

חסידים רבים - גם כאלו שלא נמנו על חסידי חב"ד – קיבלו את סידורו של אדמו"ר הזקן כנוסח המדוקדק והראוי מבין שאר הסידורים, ועד היום הוא נחשב בייחודיותו. כך לדוגמה, אחד הסידורים הנפוצים בארץ-הקודש, המוכר כ"סידור רינת-ישראל", בגרסתו ל"נוסח ספרד", נכתב על-פי סידור רבינו הזקן.

שער סידור "תורה אור" שנדפס בשנת תש"א

גם סידור אדמו"ר הזקן, לא היה חף משגיאות כאשר יצא מבית הדפוס בפעם הראשונה. מטבע הדברים, ובייחוד באותם הזמנים, הפילו המעתיקים בבית הדפוס טעויות ושגיאות לאין ספור בין הדפים. ארך הזמן, ורק לאחר מהדורות רבות ושנים ארוכות, הוציא לאור הרב אברהם דוד לאוואוט, סבו של הרבי נשיא-דורנו, מהדורה מתוקנת לסידור בשם סידור "תורה-אור". גם לסידור זה יצאו תיקונים נוספים, ועד היום מתייגעים החוקרים בניסיון לדקדק ולהגיע לנוסח הראשון שכתב רבינו הזקן.

סידורים משובשים

ואם בסידורו של רבינו הזקן המדוקדק והמבורר, נפלו טעויות רבות כל כך בבית הדפוס, ניתן לשער עד כמה השתבשו סידורים אחרים ב"נוסח ספרד". בימינו נפוצים נוסחים בהם שילבו המדפיסים בדורות הקודמים – שהיו במקרים רבים בורים ועמי-הארצות – בין נוסח ספרד ונוסח אשכנז, וגם הוסיפו טעויות משלהם, עד שיצרו סידורים גדושים טעויות ושיבושים.