________________________________

הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ע"ה
7 שנים לפטירתו

שני מיני עסקנים היו בין חסידי חב"ד. האחד, זה שעסקנותו נודעה בתחום מוגדר ומסוים, עליו הופקדה אחריותו ובו עסק כל ימיו. והאחר, זה שעיסוקו אינו מתוחם רק בעניין אחד וסביבה מסוימת. עסקן זה נשא בעסקנות כללית, מעבר לעיסוקיו הספציפיים. כזה היה הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ע"ה, שהיום חל יום השנה לפטירתו. גם הוא נמנה בין העסקנים שנדרשו לפעול, הרבה מעבר לתחום אחריותם הרשמי.

רב פעלים

באופן רשמי, היה הרב גליצנשטיין מנהל מוסדות תורת-אמת למשך תקופה, מזכיר ישיבת תומכי תמימים בלוד, וגם סופר מחונן שמתחת ידיו יצאו עשרות ספרי יסוד חב"דיים. אבל כל התארים הללו לא יוכלו להגדיר את דמותו של הרב גליצנשטיין. מפני שהוא היה מעבר לזה. הוא שלח ידיו בעסקנות שאינה מן המוגדר ומן המוסכם. כאשר היה צורך ליצור קשר עם סופרים שאינם-דתיים ושאר 'אנשי רוח', מי היה הכתובת? הרב גליצנשטיין. מי ניהל מערכת מסועפת של פעולות להשבת 'ביכל'אך' לרשותו של הרבי? הרב גליצנשטיין. וכן הלאה.

כמה אישים מובחרים השתייכו לאותה קבוצה של עסקנים שתחום אחריותם חרג מעבר להגדרה מדוקדקת. ואחד מהם היה הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ע"ה. משום כך, יקשה לתאר את דמותו רבת האנפין בשורות כתבה אחת. ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ומעט מזעיר ננסה להביא כאן.

הרב גליצנשטיין (שני משמאל) מלווה אישיות חשובה בביקור בכפר

ילדות בצל אביו

כדי לתאר את דמותו כראוי, יש לסגת מעט לאחור בציר הזמן, ולהזכיר את אביו, הרב שמעון גליצנשטיין ע"ה, שלו ולבנו רב-המשותף.

הרב שמעון גליצנשטיין, היה מראשי חסידי חב"ד בארץ בימי שנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"ץ נ"ע. על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"ץ שימש בתפקיד מזכיר ישיבת תורת-אמת, ובכובעו זה שלח ידיו בתחומי עסקנות שונים הקשורים בחב"ד בארץ.

רב אשכולות היה הרב שמעון גליצנשטיין, ששימש גם כמזכירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי של ארץ-הקודש באותם שנים. נוסף על כך ניחן בחוש כתיבה מפותח, ובמקומות שונים אנו מוצאים מפרי עטו. אחד מחיבוריו המפורסמים היה היומן שכתב מימי ביקורו של אדמו"ר הריי"ץ באה"ק, שלר' שמעון גליצנשטיין היה חלק רב בארגונו בפועל.

בראשית השנה של אותו ביקור – תרפ"ט – נולד הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. את ילדותו בילה בצילם של חסידי חב"ד בירושלים, שלאורם צמחה דמותו החסידית. שנות בחרותו עברו עליו בין קירות ישיבת "תורת אמת", כשבאותה התקופה מתחיל טיבו להתגלות כבעל כשרונות מבורכים בתחום העסקנות והכתיבה.

על הבמה באחד האירועים בכפר חב"ד (עומד משמאל)

כך הוא מקבל את משרת מזכיר הישיבה "תומכי תמימים" בפרדס שבפאתי לוד, שם הוא מצטיין בעבודתו לשביעות רצונו של מנהל הישיבה – הרב אפרים וולף.

סביר להניח כי הרב וולף שהתפעל מהנער ברוך-הכשרונות, הוא שהביא לשידוכו של הרב גליצנשטיין עם בת הרב אברהם פריז, שהרב וולף היה נשוי זה מכבר לבתו הבכירה יותר. בשלהי שנת תשי"ב, הפכו שני עובדי הישיבה, הרב וולף והרב גליצנשטיין לגיסים.

ימי בראשית

עבודתו כמזכיר הישיבה בלוד ארכה קרוב לעשור וחצי, עד לשנת תשכ"ג. היו אלו שנים מכריעות בהתהוותה של חסידות חב"ד בארץ. באותו עשור שבראשיתו קיבל עליו הרבי את הנשיאות, החלו נבנים כפר חב"ד, ישיבות חב"ד בלוד ובכפר ושאר המוסדות ברחבי הארץ. היו אלו ימים של עשייה רבה ופעילות נמרצת, ור' חנוך במסגרת עבודתו כמזכיר בישיבה בלוד היה שותף מלא לעשייה.

ניתן לציין את אחריות סידור ביקורם של קבוצת התלמידים השלוחים בשנת תשט"ז, אותם שלח הרבי לחיזוק המוסדות לאחר הפיגוע הנורא בבית הספר למלאכה. ר' חנוך ניהל את כל מהלך הביקור שהיה עמוס לעייפה בנאומים, התוועדויות וביקורים בבתי אישי ציבור ורבנים.

מעת לעת החל הרבי מטיל על שכמו עוד ועוד משימות, שר' חנוך היה האיש המתאים למלאותם.

עם הנשיא שזר ב'תערוכת החסידות'

תקופה חדשה

בסוף שנת תשכ"ג, הלך לעולמו מנהל ישיבת תורת אמת בירושלים, הרב שמעון גליצנשטיין. במכתב ששיגר הרבי לחברי ההנהלה הורה:

מהנכון אשר בנו הרה"ח אי"א נו"נ מו"ה אברהם חנוך שי' גליצנשטיין, ימלא מקומו במזכירות ובהנהלה ומכמה וכמה טעמים.

כעת, עבר מוקד פעילותו של ר' חנוך לירושלים, לניהול ישיבת תורת אמת. ממשרדי הישיבה ניהל את קשריו המסועפים לטובת ענייני הרבי בארץ הקודש.

קשרים ענפים

בין פעליו המפורסמים, היו קשריו עם סופרים ו'אנשי רוח' שאינם דתיים, שר' חנוך פעל לחברם עם הרבי ותורת החסידות. מהמפורסמים שבהם היה הסופר אליעזר שטיינמן, אליו הגיע ר' חנוך בהוראת הרבי, ושביניהם נטווה קשר מיוחד, שהוביל לבסוף להוצאת סדרת ספריו של שטיינמן על תורת חב"ד, והתקרבותו האישית לחיי תורה ומצוות.

בחגיגות י"ט כסלו המפורסמות בכפר חב"ד, אליהם נהרו רבים מאנשי השמאל דאז, ובהם ראשי מפא"י ואישים מפורסמים אחרים שנמנו על ה"מי-ומי" באותה העת, ניתן היה לראות כיצד ר' חנוך מוצא מסילות לליבם של אותם יהודים, וטווה קשרים אותם עיבה ופיתח לאחר מכן.

עם משלחת הרבנים בדרך לסיום הרמב"ם במצרים

קשרים חמים היו לר' חנוך גם עם אחת הדמויות החשובות בארץ, שפעלה רבות עבור מוסדות חב"ד – הלא היא דמותו של זלמן שזר.

שליחויות ומסרים רבים עברו באמצעות ר' חנוך מהרבי למר שזר וחזרה. מר שזר העריך את החסיד המיוחד, ור' חנוך מצידו הסתייע בשזר כאשר נצרך לכך. בזכות קשר זה חילץ ר' חנוך כתבי חסידות שונים והעבירם לרשותו של הרבי, תחום שבו עסק רבות.

לצד מכונת הכתיבה

תחום אחד שבו עסק, ושראוי ליריעה בפני עצמה, הוא עיסוקו בכתיבה ובפרסום ספרים מאוצרה של חב"ד. ר' חנוך היה הראשון לתרגם את שיחותיו הרבות של אדמו"ר הריי"ץ ללשון הקודש. מכונת הכתיבה שבחדרו הניבה את ספרי ה'תולדות' המפורסמים, הסוקרים את תולדותיהם של רבותינו נשיאנו. גם סדרת 'אוצר סיפורי חב"ד' רבת החלקים תופסת מקום של כבוד בארון הספרים החב"די, בזכותו של ר' חנוך שעמל שנים רבות על עריכתה. וזאת עוד בטרם דיברנו על הפירוש המפורסם הראשון על התניא "שיעורים בספר התניא", שתרגם ר' חנוך, וקנה שביתה כמעט בכל בית חב"די.

קשה יהיה להקיף את פועלו בתחום הכתיבה, כאשר נזקפים לזכותו קרוב לשישים הספרים (!) שחיבר, שהנגישו את עולמה של חב"ד להמונים. ר' חנוך היה יחיד בזמנו, בפעולותיו בתחום זה.

אחרית ימיו

הרב אברהם חנוך גליצנשטיין ע"ה הלך לעולמו היום לפני שבע שנים, כ' אדר תשע"ה, כשהוא מותיר אחריו יבול ספרותי עצום בו השקיע את מיטב כוחו. רבים כאבו את לכתו של מי שהתמסר במשך שנים לפעולותיו של הרבי בארץ הקודש.

לפני מספר חודשים הוציאו לאור בני משפחתו את הספר "אוצרות", ובו תיאור מקיף של מסכת פעולותיו וקשריו עם הרבי.