הוא ישב על ידי באוטובוס בדרכנו לבנקעט המרכזי של כינוס השלוחים העולמי. הוא שליח בן גילי, איפשהו על פני הגלובוס. לאחר שיחת היכרות הוא אמר: הייתי רוצה ללבן איתך איזה ענין שטורד את מנוחתי. חשבתי שהוא עומד להעלות דילמה 'סטנדרטית' מחיי השליחות, אולי איך להגיב לתורם קבוע שנפגע או כיצד להתחיל שיעור חדש וכדומה. אבל הוא השפיל רגע את המבט ואמר: אל תחכה לאיזה עניין גדול. זה לא משהו שעוסקים בו בסדנאות של השלוחים, זה לא בתכניה של הכינוס. זה רק משהו קטן, אבל כאמור טורד את מנוחתי. ובכן, כמו רובנו, חייו נכנסו לשגרה ואט אט הוא חש שחסרה הרגשה של קדושה בחיי המשפחה. כולם כמובן שומרים על קלה כבחמורה, אבל כמצוות אנשים מלומדה ואפעס הוא מרגיש שיש חסך ויש לו רצון להנכיח יותר את הקב"ה בבית.

הקשבתי לו עד תום בקשב רב, הערצתי את האומץ שלו לדבר ככה פתוח על עניין כל כך חשוב גם אם הוא קצת פחות נחשב ומדובר. חשבתי על כך שזה כל כך יפה, שבדרך לאירוע הגרנדיוזי של ׳כינוס השלוחים העולמי׳, אירוע בו יתכנסו שועי עולם וידברו על פועלו של הרבי ושליחיו, הוא, השליח שעל ידי, לא מתבלבל ומצליח להתמקד בעניין שנוגע לו. אך יותר מכל, דבריו נגעו בי בעומק, כיון שגם אני חשתי כמוהו באותה תקופה בקשר לביתי ומשפחתי. לכן גם הייתה לי תשובה מוכנה עבורו הבנויה על הפסוק בפרשת השבוע ׳כי תשא׳ בקשר ליום השבת.

 • 

"ויאמר ה' אל משה לאמר: ואתה דבר אל בני ישראל לאמר: אך את שבתתי תשמרו, כי אות היא ביני וביניכם לדרתיכם, לדעת כי אני ה' מקדשכם". יש בוודאי הרבה לימוד מהפסוק, בעיקר בכל הקשור ליחסים בין בנית המשכן ובין שמירת השבת, אבל אני קראתי את הפסוק באופן הכי פשוט: אתה רוצה להנכיח את הקב"ה בבית? תשקיע בשבת, כי "אות היא ביני וביניכם".

תרצה להוסיף קדושה בבית? השבת היא המפתח. הנה כך נאמר "לדעת כי אני ה' מקדשכם". אם השבת היא רק עוד יום שבו הולכים לבית כנסת וארוחת הערב של ליל שבת היא עוד ארוחה עם קצת יותר מרכיבים, אז השבת פחות תשפיע על הבית. אבל אם נתייחס לשבת כבריח התיכון של השבוע, אם נראה בו את היום המרכזי של השבוע, כל הבית ייראה אחרת.

העצה שלי לחבר החדש שלי הייתה די פשוטה ופרקטית – קדש את השבת והיא כבר תקדש לך את הבית. התייחס אל השבת ברצינות, כמו שמתייחסים לדבר חשוב במיוחד. קבל על עצמך להשקיע מחשבה במשך השבוע, איך לשדרג את סעודת השבת. אני לא מדבר על האוכל ועל העריכה, זה חשוב מאין כמוהו, אבל לא התכנסנו כדי להעמיס מטלות על אשתך, באנו לדבר עלי ועליך. ובכן, שב ביום חמישי להכין סיפור יפה שיתאים לסעודת השבת, אולי גם בדיחה ואם אתה מסוגל לכך אז אולי גם חידון קטן. וכשאתה מכין סיפור, נסה לחשוב איך אתה מעביר אותו כך שילדיך ייהנו. לא תמיד אנחנו יודעים להעביר סיפור, שיהיה מרתק לילדים. מלמד לילדים בכיתה א' לא יודע ללמד נערים בישיבה, אבל גם רב בישיבה גבוהה לא בהכרח יודע ומסוגל ללמד ילדים בכיתה א', כך שיש להשקיע מחשבה ואולי אף להתייעץ. לפעמים צריך לחשוב על משל מתאים או דוגמא מחיי היום יום של הילד. בקיצור, נהל את שולחן השבת שלך כך שבני הבית יחכו וימתינו לו, שהוא יהיה מרגש. לא תמיד זה קל, אבל זה בהחלט אפשרי כל אחד לפי מסוגלותו ומורכבות בני ביתו ואורחיו.

הרבי ציטט המון פעמים את דברי הזוהר "שבת, מיני מתברכין כולהו יומין" – מהשבת מתברכים כל ימי השבוע, הן הימים שלפני השבת והן הימים שאחרי השבת, היא מברכת לשני הכיוונים. אלו לא סתם מילים יפות, יש להם משמעות פרקטית "כי אות היא ביני וביניכם". קדש את השבת והיא תקדש לך את הבית.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי