פורסם בעיתון "הבקר", בתאריך י' בסיוון ה'תשט"ז

אנו - חייליו של הרבי
ביקור חטוף בכפר חב"ד - שפריר

י. איזנברג

כפר חסידי חב"ד (ראשי תיבות של חכמה, בינה, דעת) שהיה עד לפני זמן קצר מכונה באורח רשמי "שפריר" ועתה נקרא הוא בפשטות "כפר חב"ד" נתפרסם בזמן האחרון ברבים ע"י הרצח המתועב של חמשת חניכי עליית הנוער יחד עם מדריכם שמחה זילברשטרום הי"ד שבוצע ע"י אנשי ה"פדאין" המצריים.

עוד לפני שמונה שנים (כלומר ביום י"ב סיון תש"ט) תקעו חסידי האדמו"ר מלובאוויטש יתד באדמת הכפר הנטוש ספריא והחלו לעבוד בה בגיל וברעדה את עבודת האדמה הקשה והמפרכת. מספר תושבי הכפר הלך וגדל משנה לשנה ונוסף על העולים שהגיעו לאחר מלחמת העולם השניה מברית המועצות והמהווים כ95 אחוז מתושבי מושב בעובדים השיתופי הזה התיישבו כאן גם מספר משפחות וותיקות מישראל, שנחלצו אף הן לקריאת האדמו"ר לעבוד את אדמת המולדת.

כפר חב"ד שוכן במרחק של שני קילומטרים בלבד מהכביש הראשי המוביל מתל אביב לירושלים והוא מרוחק כשמונה קילומטר מלוד. הכפר הנטוש ספריה, אשר שימש לחסידים כתחנה הראשונה להיאחזותם בקרקע במקום זה הולך ומתחסל לאט לאט, לאחר ש-37 משפחות כבר הועברו לפני זמן קצר לשיכון החדש ואילו שמונים המשפחות הנותרות תועברנה אף הן לא יאוחר מאשר תוך השנה הקרובה מהבתים הישנים והרעועים, שבהם הן מתגוררות כיום לבתים המרווחים והיפים, ההולכים ונבנים בחלק החדש של הנקודה. הבניה במקום שהסוכנות החלה בה לפני כשנה וחצי מתקדמת והלכת מחודש לחודש.

2500 דונם לראשות הנקודה

לרשות אנשי כפר חב"ד עומד כיום רק שטח קרקעי של 2500 דונם, המהווים ברובם המכריע משק מעורב ומיעוטם הקטן אדמת פרדס. נוסף לכך מטפחים המתיישבים גם את ענפי הלול והרפת. חלק קטן מבין המתיישבים עסוק במוסדות החינוך הקיימים במקום או מוצא את לחמו בעבודה בעיר כגון בפקידות, הוראה וכו'. כ-25 אחוז מבין תושבי כפר חס"ד עובדים מחוץ למקום. כבר כיום קיימים בכפר חב"ד שני בתי ספר (אחד לנערים והשני לנערות), סמינריון למורים, בית ספר חקלאי ובית ספר למלאכה (נגרות). עתה הונחה כאן גם אבן פינה לבית ספר מקצועי לעבודות הדפוס לנערי מחוסרי אמצעים בשם "יד החמישה", שנועד להנציח את זכר חמשת חניכי עליית הנוער הי"ד ולפי התוכנית תועבר הנה בהקדם האפשרי גם "הישיבה" הגדולה הנמצאת עתה בלוד הקרובה. המגמה היא לרכז במקום זה במידה המקסימלית את כל המוסדות הקשורים בתורת החב"ד, כדי שמכאן אפשר יהיה להפיץ אותה בישראל ובתפוצות הגולה.

לפי אומדנה זהירה יושבים עתה במדינת ישראל בלבד כעשרת אלפים חסידי חב"ד ומספרם בעולם כולו עודנו עולה פי כמה וכמה על מספרם בישראל. בין החב"דניקים נמצאים גם כמה אישים התופסים עמדות חשובות בחיי העם והארץ. חבר הנהלת הסוכנות, מר ז. שז"ר, שהינו אף הוא איש חב"ד רגיל לעיתים מזומנות "לקפוץ" לכפר, כדי לעמוד מקרוב על התפתחותו ולהקדיש קצת מזמנו ללימוד התורה.

חסידי חב"ד החזיקו מעמד

חסידי חב"ד החזיקן מעמד בכל הזמנים ושמרו על אורח חייה המסורתי בתנאים הקשים ביותר ברוסיה הסובייטית. הם עבדו כפועלים מקצועיים בבתי חרושת ואף במנגנון הפקידותי לא נעדר מקומם. אך כל שעה פנויה הקדישו ללימוד התורה ולטיפוח החסידות. גם את ילדיהם חינכו ברוח זו של שמירה על קנייני האומה, ‏למרות העובדה, שהדבר היה קשור לא פעם בסכנת נפשות ממש חלומם הנסתר של חסידי חב"ד היה תמיד לצאת בהזדמנות הראשונה מרוסיה ואכן בסיום מלחמת העולם השנייה, כשהגבולות בין ארץ מגוריהם לבין הארצות האחרות באירופה נתערבבו החלו החסידים לזוז בכיוון פראג ווינה מתוך מגמה ברורה להמשיך משם את דרכם לישראל.

‏אכן אלפים רבים אחרים מבין חסידי חב"ד עוד נשארו ברוסיה וחולמים על היום שגם הם כמו חבריהם יוכלו לבוא ארצה. בכפר חב"ד ישנה האפשרות לחסידים לחיות חיים יהודיים מלאים. נוסף על השבתות והחגים יש להם לחסידי חב"ד גם שלוש "הילולות" לשנה. "הילולות" אלו נערכות בימים ‏י"ב בתמוז (הוא "יום הגאולה" של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל), ח"י אלול (יום הולדת הבעל שם טוב וי"ט כסלו (יום שחרורו של האדמו"ר רבי שניאור זלמן זצ"ל, לפני 157 שנים ממבצר פטרופבלוסק שבו הוא נכלא יחד עם מורדי מלכות אחרים). בית הכנסת הגדול בכפר הומה בימים אלה מרוב המתפללים וקול שירה וזמרה בוקר ממנו למרחקים.

גאים הם חסידי חב"ד על כך, שמייסד השלשלת שלהם האדמו"ר רבי שניאור זלמן מילאדי שהלך לעולמו בשנת 1813, תכנן כבר ב"ימים ההם", את עלייתו ואת עליית בני משפחתו לארץ ישראל והטיף במשך כל חייו לחיבת-ציון ושגם הרבי הנוכחי שלהם (השביעי במספר) האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון המתגורר באמריקה פועל ומפעיל אחרים למען חיזוקה של מדינת ישראל על ידי הקמת מוסדות ומפעלים שונים ‏שאחד מהם הוא כפר חב"ד.

כפר חב"ד באותם שנים

"אנו - חייליו של הרבי ואת רצונו הננו מוכנים למלא בכל עת ושעה" אומר לי בגאווה בולטת לעין מר זוסיא וילמובסקי שהינו אף הוא ממתיישבי כפר חב"ד, אך את רוב ימיו עושה הוא מחוצה לו מאחר שלפי פקודת הרבי הוא פועל כיום בשטח הפצת הספרים והקונטרסים של תורת החב"ד בערי הארץ ומושבותיה. ‏ר' זוסיה, יהודי נמוך קומה,‏ עהתור זקן ופיאות, הוא ילד עיירה קטנה ליד חרקוב ברוסיה. משם הוא בא לעיר ברנוביץ שבפולין, בשנות המלחמה היה פרטיזן בסביבות מינסק-סטולפצה ולפני עשר שנים הגיע לישראל. איש חב"ד שני מספר לי כיצד לפני כמה שנים ‏כשעבד מסעדות קרים ואווירון חג מעל לראשן עלה לפתע במוחו הרעיון "מה יהיה עם אקבל פקודה מהרבי שלנו, יאריך ימים, לצאת במטוס זה לארץ ישראל, האם אוכל למלא אחרי פקודתו זו?".

יודעי נגינה וצייר צעיר - בכפר

ישנם בכפר חב"ד גם יודעים נגינה והמשובח בהם הוא ר' זלמן ברונשטיין, שהיה בעבר זמר באופירה של ה"צבא האדום". יש בכפר גם צייר מעולה והוא הצעיר זלמן קליינמן המשרת עתה בצה"ל. צעיר זה נתייתם מהוריו עוד בילדותו והגיע יחד עם סבו לישראל. כל שעה פנויה, שיש לו מקדיש הוא לציור תמונות בצבעי שמן ומים. נציגו האישי של האדמו"ר לענייני ההתיישבות בישראל הוא ר' פנחס אלטהויז מתל אביב, שעלה ארצה עוד לפני שתי עשרות שנים.

תענוג רוחני הוא לטייל לפחות שעה קלה בתחומי הכפר החב"די ולראות כיצד החסידים הנלהבים עטורי הזקן והפאות ועם כובעים או כיפות לראשיהם עובדים בשמחה את האדמה והאנשים עם השביסים לראשיהן עורכות קניותיהן או כובסות את הלבנים בחצרות הבתים כשהן מוקפות ילדים קטנים מכל צד. אכן גם מגרש ספורט לא חסר בכפר, והילדים הדתיים חבושי כובעים משחקים בכדורגל ובכדורסל כשאר בני גילם.

לאחר האסון האיום, שאירע כאן לפני שבועות מעטים נתקבל מברק מהאדמו"ר, שבו הוא אמר, ש"כפר חב"ד עוד יהיה המקום הבטוח ביותר וממנו יפוצו מעיינות החסידות לעולם כולו". המברק עשה את פעולתו וחסידי חב"ד אינם יודעים מורך ופחד וממשיכים בבניין נקודתם ובביסוסה עוד ביתר מרץ מאשר בעבר הקרוב.