רבי דוד קמחי - רד"ק
המדקדק המפורסם

רבי דוד קמחי זצ"ל, המדקדק והמפרש המפורסם, בא ממשפחה מיוחסת של תלמידי חכמים. על משפחתו קראו בני דורם את האימרה "אם אין קמח אין תורה", ברמזם בכך על השם קמחי.

אביו של הרד"ק, רבי יוסף בן יצחק קמחי, חי בדרום ספרד, והתפרסם בזכות כתביו בתחום דקדוק לשון הקודש. מפני ההצקות האכזריות של השלטון האלמוהדי, היגר רבי יוסף קמחי לעיר נרבונה שבצרפת.

היהודי הנודד

האלמוהדים, שושלת מורית בצפון־אפריקה ודרום־ספרד, הגיעו לשלטון לפני כ-800 שנה. תקופה קצרה לאחר מכן, הם פתחו במערכה שמטרתה היתה לכפות את מרות האיסלם, על כל העמים שהיו תחת שלטונם. בהיותם מוסלמים קנאים, החריבו את בתי הכנסת והכנסיות והכריחו יהודים ונוצרים כאחד, לקבל את האיסלם או להגר. הרמב"ם ומשפחתו היו אף הם בין הגולים שעזבו את ספרד בסביבות שנת ד'תתק"י.

בשנת לידתו של דוד (ד'תתק"כ), רבו הרדיפות נגד היהודים. באותה שנה נגנבה מהעיר 'מכה' אבן יקרה המוחזקת על ידי המוסלמים כאבן קדושה (אבן הכעבה). היהודים הואשמו בגניבה וסבלו יסורים בל יתוארו.

בלחץ הנסיבות עקר רבי יוסף מספרד ועבר יחד עם משפחתו לצרפת. הוא לקח אתו מסורת גדולה ומפוארת של לימוד התורה, לשון הקודש ומחשבת ישראל - דברים שבצילם חיה יהדות ספרד בתקופת "תור הזהב" המפורסמת שלה - והשתקע בעיר נרבונה.

העיר נרבונה

צורבא מרבנן

כשהיה דוד בן עשר, התייתם מאביו. אחיו המבוגר, רבי משה קמחי - אף הוא מלומד ובר־אוריין מפורסם - קיבל על עצמו את הדאגה לחינוכו של דוד. דוד הוכיח את עצמו כילד כשרוני ועשה חיל בכל מקצועות התורה. עד מהרה התפרסם כאחד החכמים הגדולים ביותר של זמנו - בקרב יהודים ולא יהודים כאחד. הוא קיבל את התואר "מאסטרו פטיט" (מורנו ורבינו) שניתן בשעתו גם לאביו. מאות שנים לאחר פטירתו, היה הרד"ק מפורסם בספריו, ורבים – ובהם מלומדים לא-יהודיים – מצאו בהם דרך ללימוד תורת הדקדוק בלשון הקודש.

עוד בהיותו צעיר לימים הרוויח רבי דוד קמחי את לחמו באמצעות לימוד לאחרים, כדרך שעשה אביו.

לראשונה התפרסם החכם היהודי על ידי ספרו "מכלול", שהיא מעין אינצקלופדיה של דקדוק לשון הקודש. לספר זה נודעה השפעה גדולה גם בקרב נוצרים שביקשו להכיר את תורת ישראל. אחד המפורסמים שבהם, שנקרא יוהן ראויכלין, עמד לימים לימין היהודים בהגנה על התלמוד, כאשר נלחם במומר שרצה לגזור שריפה על כרכי הגמרא.

חלק גדול מכתיבתו, הקדיש רד"ק להגנת היהדות נגד התקפותיהם של אנשי הכמורה הנוצרית. חומר כתוב זה שימש לאחר מכן מלומדים יהודיים בוויכוחים שנכפו עליהם על ידי נוצרים.

מפרש נערץ

הרד"ק נתחבב על הציבור הרחב בזכות פירושו על התנ"ך. הוא פירש את הנביאים, תהילים ודברי הימים. הוא כתב אמנם פירוש גם על החומש, אך רק פירושו על "בראשית" מצוי היום בידינו.

פירושי הרד"ק הם מהפירושים המפורסמים ביותר על התנ"ך. במידה מסוימת קרובה דרך פירושו לזו של רש"י, במבנה וסגנון, כי גם הוא התבסס בפירושיו על הפשט ועל ההסבר הדקדוקי. בזה הוא נבדל מהרמב"ן שביסס את פירושו - בצד הפשט - גם על יסודות עמוקים יותר של הקבלה. נוסף לספרו "מכלול" ופירושו, כתב רד"ק גם "תשובות לנוצרים", בו הוא מפריך את טענותיהם נגד היהדות. כן כתב את "עט סופרים".

בסוף ימיו יצא הרד"ק למערכה להגנת ספרי הרמב"ם, לרבות ספריו בשטח הפילוסופיה. הוא אף נסע לספרד, כדי לארגן את חכמי הדור להגנה על ספרי הרמב"ם במחלוקת שפרצה סביבם. ברם, בדרך חלה ונאלץ לחזור.

מיד לאחר מכן נפטר הרד"ק בשנת שבעים וחמש לחייו.