החייל הבריטי ש'סידר' את הטורקים וגרם לכיבוש הארץ
שני תרגילים
השמש קפחה על ראשם של שני הפרשים שדהרו בין הדיונות. שום דבר לא נראה היה מיוחד בשני החיילים הבריטיים, שסיירו עם סוסיהם באזור עזה.
אבל מבעד למשקפת במחנה הטורקי ששכן לא הרחק, צפו בהם בחשדנות זוג עיניו של תצפיתן חרוץ. הבריטים התקרבו לשטח המחנה הטורקי יתר על המידה, וזה לא מצא חן בעיניו. המסר הועבר לקבוצת הפרשים שעמדה הכן בשערי המחנה.
ריצ'רד מיינהרצגן היה אחד מהרוכבים הבריטים. ענני החול שהיתמרו ממרחק ובישרו על עדר רוכבים שיצאו לקראתם מן המחנה הטורקי לא הדאיגו אותו. ניתן היה אף לזהות עווית קלה של גיחוך שנתלה בזוויות פיו.
למביט מן הצד, ההתנשאות שריצ'רד התהדר בה, הייתה די תלושה מהמציאות ששלטה בשדה הקרב. בשני הנסיונות האחרונים בהם תקפו הבריטים וניסו לכבוש את עזה, הם נאלצו לשוב על עקבותיהם בבושת פנים. הטורקים הראו יכולת שרידות, והרבה יותר מכך – הם השיבו מלחמה שערה. והם עשו זאת היטב.
מחנה הצבא הטורקי בבאר-שבע
ריצ'רד וחברו סובבו את סוסיהם והחלו דוהרים במהירות, עד שהטורקים היו רחוקים במידה שהרשתה להם לעצור ולהסתובב על מקומם, כדי לבחון עד כמה התרחקו. הטורקים נראו מרחוק, ישובים על סוסיהם, צופים בהם. בתנועה חדה שלף ריצ'רד את רובהו הארוך. רגע לאחר מכן החריד רעם היריה את אוויר המדבר.
התגובה לא איחרה לבוא. הטורקים שלפו את רוביהם והשיבו לריצ'רד בצרור ארוך של כדורים. הוא פנה לסגת, אלא שהסיבוב החד היה מהיר מידי, והרובה, יחד עם תרמילו האישי, נפלו מכתפו ונחתו על האדמה שתחתיו. לא היה לו שהות לרדת מהסוס ולהרים את התיק והרובה – הטורקים כבר דהרו לכיוונם, והוא נאלץ לסגת במהירות, כשהוא מותיר את רובהו ותיקו שלל לטורקים שמיהרו למקום.
רגעים לאחר מכן, היה התיק בידי הפרשים הטורקים. ושעה קלה אחר כך, כבר רכן מתורגמן במחנה הגדול, על המכתבים הכתובים בכתב אנגלי צפוף, בניסיון לפרש את תוכנם. עיניו הלכו ונפערו מרגע לרגע.
"דג שמן נפל לידינו", הוא סינן בסוף בהנאה. "הדרג הבכיר ישמח מאוד לשמוע מה יש פה".
המפקדים באוהל הסמוך נדהמו למשמע ההודעה.
"התוכניות הבריטיות למערכה הבאה – כולם כאן".
•
התבוסות בשני הקרבות הראשונים על עזה, גרמו לאכזבה במחנה הבריטי. העיר הגדולה בדרום, היוותה שער לכיבוש הארץ. אילו יצליחו להפיל את מערך הביצורים שבנו הטורקים בחכמה, תהיה כל הארץ פרושה לפניהם.
אבל גם הטורקים ידעו זאת, והם היו נחושים לעצור את אויביהם לפני שערי העיר.
הייתה גם אפשרות לנסות לכבוש ארץ-הקודש באמצעות מתקפה על באר-שבע. אבל הכוחות הטורקיים שהתרכזו בה היו עצומים, והמתקפה על כמות גדולה כל-כך של חיילים הייתה חסרת סיכוי. הגנרל הבריטי אלנבי, היה כמעט אובד-עצות.
מה שנשאר מטנק בריטי לאחר המתקפה השניה על עזה
תרגיל נועז
ריצ'רד מיינהרצגן היה חייל בריטי מוכשר שהסתובב באותה עת במחנה הבריטי, וכמו חבריו היה מאוכזב מתוצאות המלחמה בחזית ארץ-ישראל. מוחו עבד בקדחנות כשהוא פוסל רעיונות בזה אחר זה, בנסיון למצוא תרגיל שיהפוך את הכף לטובת הצבא הבריטי.
בסוף, נצנץ במוחו הרעיון, שאומץ בהתלהבות על ידי הגנרל וחברי הדרג הבכיר. ריצ'רד בעצמו יצא לבצע את תוכניתו.
התיק שנשא עימו, הכיל תוכניות-דמה לקראת המערכה הבאה. לפי המסופר במכתבים שהיו בתיק, תכננו הבריטים לתקוף שוב את עזה, והפעם בכוחות מתוגברים.
כפי שאתם כבר יודעים, ריצ'רד העמיד פנים כאילו התיק נפל מכתפו בטעות במהלך מנוסתו מן הטורקים. האחרונים, היו מאושרים מהשלל שנפל לידיהם.
האמת הייתה שונה לחלוטין. הכוחות הבריטים נעו בחשאיות לכיוון באר-שבע. הטורקים המוטעים, שמצאו את התיק ובו התוכניות המזויפות, הזעיקו את כוחותיהם מבאר שבע לכיוון עזה, והותירו את העיר עם חיילים מעטים. הם התכוננו היטב בחזית עזה, ממתינים לשווא לתקיפה שעליה קראו בתוכניות המזויפות.
בט"ו בחשוון תרע"ח, הבריטים אכן הפתיעו כאשר תקפו את באר-שבע, וכבשו אותה. הטורקים נחלו מפלה מוחצת. למרבה חרדתם הם הבינו שנפלו שלל למזימה בריטית מתוחכמת.
ההתקפה על באר שבע
מסרים משמיים
זמן לא-רב לאחר מכן, היה ריצ'רד מעורב בתרגיל אחר, ששינה גם הוא את פני המלחמה.
בצהרי אחד הימים, הופיעו מעל שמי המחנה הטורקי, להקה של מטוסים בריטיים. ברעש מחריש אוזניים הם הנמיכו טוס מעל לראשיהם של החיילים המבוהלים.
אלא שלמרבה הפלא, הם לא הטילו פצצות. גם לא מעט. במקום זאת, נחתו על ראשיהם של הטורקים ההמומים קופסאות סיגריות והמוני דפים מהם זעקו אותיות גדולות.
"איננו מבקשים מלחמה. הצטרפו אלינו!" טענו המילים מתוך המודעות. "חיילים יקרים, הצטרפו אלינו, לשורות הצבא הבריטי. עזבו את הצבא הטורקי שאתם כה-סובלים לשרת בו. אצלנו ייטב עבורכם הרבה יותר!".
קופסאות הסיגריות ביקשו לספר לחיילים הטורקים מה הם מפסידים בכך שאינם עורקים לשורות הצבא הבריטי.
תחילה, התייחסו הטורקים בחשדנות למודעות ולקופסאות שנחתו עליהם משמיים. אלא שהם באמת היו נואשים למעט סיגריות, והקופסאות שנחתו עליהם באדיבות הצבא הבריטי התבררו כמקור בלתי-נדלה לסיגריות משובחות.
חיילי הצבא הטורקי במהלך המלחמה
מידי יום חגו המטוסים מעל המחנה הטורקי. מטילים את מודעות התעמולה לצד קופסאות של סיגריות. הטורקים כבר התרגלו – המטוסים מגיעים, והם אוספים את הקופסאות.
בכ' חשוון, הגיעו שוב המטוסים. כמידי יום. אלא שהפעם היו הסיגריות המושלכות ספוגות בסם חריף. שעות ספורות לאחר מכן, המוני הטורקים שעטו על החפיסות הסתובבו כשיכורים ברחבי המחנה. איש מהם לא היה מסוגל להחזיק רובה ולהילחם. החיילים הבריטיים שכבשו חזית נוספת כמעט בלא קרב, היללו שוב את חוכמתו של חברם, שרעיונותיו היצירתיים הביאו לניצחונם שוב ושוב.
עבור יהודי הארץ, הביא הכיבוש הבריטי בשורה בכנפיו. לתקופה מסוימת היה השלטון הבריטי נוח וטוב עבור היהודים שקיבלו את החיילים בשמחה, ובתקווה גדולה.
מאפשרים לכם לקבל
