מענדי קורטס | יום כ"א שבט ה׳תשפ״ב 23.01.2022

שיחת הטלפון האישית מהרבנית חיה מושקא נ"ע לפני הסתלקותה

מיוחד: בשתי שיחות טלפון שקיימה זמן קצר לפני הסתלקותה, הביעה הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה את קורת הרוח שנגרם לה מפעולות של חסידים. הספרן הראשי מגולל את הסיפור המלא • באדיבות שבועון 'כפר חב"ד'
שיחת הטלפון האישית מהרבנית חיה מושקא נ
צילומים: שימי קוטנר, משה בן חיים וארכיון COL

בכ"א בשבט תשמ"ח, שעות אחדות לפני הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא ע"ה, חזר הרב שלום דובער (בערל) לוין, הספרן הראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד, מביקורו הראשון ברוסיה, במסגרת השליחות שהוטלה עליו באותה תקופה לחפש את 'אוסף שניאורסון' - אותם ספרי דפוס שנאספו בידי רבותינו נשיאינו במשך קרוב למאה שנים, הולאמו בשנות ההפיכה בידי השלטון הקומוניסטי והונחו בספריית לנין במוסקבה.

את הרב לוין שלח הרבי לרוסיה, במטרה למצוא את אוסף הספרים, יחד עם המזכיר הרב ניסן מינדל ע"ה ועם השליח לקליפורניה יבדל"ח הרב שלמה קונין. השלושה יצאו לרוסיה בשלהי חודש טבת תשמ"ח.

עננה של אי וודאות אפפה את הביקור הזה בראשיתו. מסרים שהועברו ממוסקבה באותם ימים הצביעו על כך שהספרים אינם נמצאים.

"בשבוע הראשון היינו במוסקבה", מספר הרב לוין, "ובאמצעות כל מיני אופנים (שחלקם יפורטו לקמן. מ"ק) הצלחנו בסוף לאתר את אוסף הספרים. בשבוע השני היינו בפטרבורג, כפי שהדריך הרבי. בשלב הזה חזר הרב מינדל לניו יורק ונותרנו אני והרב קונין ברוסיה לחפש את כתבי היד של אביו של הרבי בערים השונים באזור".

החזרה לניו יורק, לאחר הבשורה המרגשת כי אוסף הספרים נמצא, הייתה בשעותיה האחרונות של הרבנית בחיי חיותה בעלמה דין. בשעת ערב של כ"א שבט חזר הרב לוין לניו יורק. "הייתי עייף, מותש מכל הנסיעות", הוא משחזר, "ואחרי תפילת מעריב הלכתי לישון. באמצע הלילה התעוררתי מצלצול טלפון בבית. מעבר לקו המתין הרב הלל דוד קרינסקי. הוא בישר לי את הבשורה המרה של ההסתלקות, והוסיף כי מצלצל אליי כיוון שמכינים ידיעה לעיתונות על ההסתלקות, וחסרים פרטי ביוגרפיה בסיסיים שונים על דמותה. מסרתי לו את כל הפרטים, כגון מתי היא נולדה והיכן וכדומה".

מסע ההלוויה התקיים למחרת. אלפים חלקו כבוד אחרון לרבנית, שבמשך עשרות שנים נותרה הרחק מאור הזרקורים. "אחרי ההלוויה סיפרו לי שני אנשים", משתף הרב לוין, "שמספר ימים קודם לכן, בעת שהצלחנו לאתר במוסקבה את הספרייה של רבותינו נשיאינו, התקשרה אליהם הרבנית וסיפרה להם בשמחה גדולה על כך שהצלחנו לאתר את הספרייה שאבא שלה פעל והשתדל כה רבות להשיג.

"הראשונה הייתה מרת לאה כהן, אשת החוזר ר' יואל כהן ע"ה, שהרבנית התקשרה אליה. השני היה ר' חיים ליברמן ז"ל (חוקר חסידות וביבליוגרף, ממזכיריו של הרבי הקודם וממנהלי ספריית אגו"ח. מ"ק). הסיבה שהרבנית התקשרה לליברמן, כפי שאני יכול לשער, הייתה נעוצה בעובדה שבכל התקופה שקדמה למציאת הספרים הטיל ליברמן ספק במציאתם. הספק נבע מכך שבשנות הצ"דיק - כפי שסיפר ליברמן - פורסמו ידיעות בעיתונות הרוסית, בעיקר זו של היבסקצייה, על כך שכל אוסף הספרים והכתבים של רבותינו נשיאינו הועברו לספרייה של היבסקצייה בקייב. הספרייה הזו שהוזכרה בעיתון הופצצה בידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה. בעקבות כך נוצר ספק אם באמת נותר זכר מהספרים, בהתחשב בכך שמה שנכתב בדיווח נכון".

המציאות, כאמור, הייתה שונה בתכלית. הרב לוין מציין כי כבר בעת שנסע לרוסיה, על אף התחזיות הקודרות, היה לו מידע להסתמך עליו כי הספרים קיימים. היה זה בעקבות נסיעה של הרב יוסף ברוך פרידמן (חתנו של המזכיר הרב קרינסקי, כיום מנהל 'קה"ת') לרוסיה חצי שנה קודם לכן, בסוף קיץ תשמ"ז, כנציג קה"ת בתערוכת ספרים שהתקיימה במוסקבה.

לפני נסיעתו מסר הרב לוין לפרידמן רשימה ובה שמות 20 הספרים הנדירים ביותר באוסף שניאורסון (הקטלוג המלא של הספרים היה בידיו של הרב לוין), במטרה לבדוק אם הספרים הללו קיימים בספרייה במוסקבה. "הם ספרים כה נדירים", מסביר הרב לוין, "שלא מציאותי לחשוב שהם יהיו הן באוסף של חב"ד והן באוסף של הספרייה הרוסית".

הרב פרידמן התבקש לבדוק, בהנחה וימצא את הספרים, אף באיזה מספר מדף מונח כל אחד מהם. כשחזר לניו יורק, בישר כי 12 מתוך 20 הספרים קיימים. עם הידיעה האופטימית הזו נסע הרב לוין למוסקבה.

רשימת הספרים שמצא הרב פרידמן הובילה בסופו של דבר לאיתור הספרים. היה זה לאחר שבמהלך הביקור הבינו חברי המשלחת כי לא יצליחו לקבל אישור להיכנס לספרייה בעצמם. הרב לוין שלף את הרשימה במהלך שיחה עם הספרן האחראי על האוסף היהודי ושאל אותו אם הספרים הללו ישנם בספרייה. כעבור כמה שעות השיב הספרן כי הספרים הללו נמצאים כולם באוסף 'פוליאקוב'. זה היה השלב שבו האסימון נפל: פוליאקוב היה יהודי עשיר נודע, ובגלל שלא רצו לציין על הספרים כי שייכים ל'שניאורסון' השתמשו בשמו.

כשהגיעו הספרים לידיהם של חברי המשלחת, הסימנים לא הותירו כל מקום לספק: האוסף נמצא. באחד הספרים זוהה כתב ידו של אדמו"ר הקודם. בספר אחר זוהה כתב ידו וחתימתו המפורסמת של הרבי המהר"ש. חברי המשלחת מיהרו לדווח על כך לרבי. השעה בניו יורק הייתה שעת לילה מאוחרת בעת שקיבלו המזכירים הרב קרינסקי והרב גרונר את הידיעה, והעבירו אותה אל הרבי.

השמחה שהסבה לרבי הבשורה הראשונית הזו, שהייתה חולייה ראשונה בשרשרת ארוכה ומסועפת של מאמצים (שעודם נמשכים) להשיב את הספרים לרשות רבותינו נשיאינו - באה לידי ביטוי בהתוועדות שהתקיימה באותה שבת ב-770. אבל היה עוד ביטוי לשמחה הגדולה ששררה בביתו של הרבי באותם ימים בעקבות הדיווח: שיחות הטלפון שקיימה הרבנית ביום שישי, שעות אחרי שהתקבל הדיווח, אל מרת לאה כהן תבדל"ח ואל ר' חיים ליברמן.

"את הרבנית כבר לא ראיתי מאז", אומר הרב לוין. היא נפטרה שעות אחרי שובו לניו יורק (שלוש שנים מאוחר יותר עתיד הרב לוין לנסוע בשליחות הרבי למוסקבה פעם נוספת, בניסיון להחזיר את הספרים, כשהפעם מלבד הרב קונין מצטרפים אליו גם הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב והרב יצחק קוגן). "אבל מה ששמעתי בימי ה'שבעה' היה נחת הרוח שנגרם לה ממציאת אוסף הספרים". 

• הסיפור המלא הובא במגזין 'כפר חב"ד' האחרון. בנוסף אליו גולל הרב לוין בעיתון ארבע שיחות נוספות שהיו לו עם הרבנית במהלך השנים

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.