לאורך שנים רבות הייתה מאזדה 6 מכונית המנהלים הבולטת בישראל. היא הייתה סמל לעוצמה עוד בימים שהסגמנט הזה היה בחיתוליו בישראל, לפני כעשרים שנה, אבל ברבות השנים הלכה ודעכה גם בשוק האמריקאי, גם האירופי וגם כאן בישראל.

המתחרות החדשות בשוק כמו טויוטה קאמרי (שעליה כתבנו כאן רק לאחרונה), יונדאי סונטה וסקודה סופרב נגסו בה בכל פה, והיא נראית פחות ופחות. למרות זאת, המאזדה 6 היא עדיין מכונית חשובה בעולם הרכב ויש רבים בציבור שלא יחליפו אותה בעד שום דבר אחר, ולכן הייתה זו רק שאלה של זמן עד שנעשה עליה סיבוב.

טוב, אז למרות שהכתבות שלנו עושות תמיד מבחן "סינגל" ולא מבחן השוואתי, בעיני ברור שחזיתה הקדמית של המאזדה 6 היא היפה בקטגוריה למרות שמתחרותיה מרשימות גם כן, ולמרות שמדובר בפלטפורמה שמלווה אותנו מאז שנת 2013 למניינם. היא מציגה מכסה מנוע ארוך ויפה, לצד פנסים מלוכסנים וגריל ענק, וזה משהו שבולט ביופיו. אגב, אם הטויוטה קאמרי מזכירה את דגמי לקסוס, אז המאזדה 6 מזכירה את דגמי אינפיניטי היוקרתיים.

מראה חיצוני אינו הכול והשאלות שנותרו לגביה, שעליהן ננסה לענות כעת, איך היא מבחינת האבזור הטכנולוגי והבטיחותי ומבחינת חווית הנהיגה.

כניסה פנימה מגלה כמובן חלל עשיר, בדיוק כפי שמצופה מרכב מנהלים. הדלתות והדשבורד מצופים כמובן בעור בגווני שחור וקרם בהיר, והחומרים עשויים היטב. כיף להחליק את היד ולהרגיש את החומרים המעולים שמרכיבים את תא הנוסעים.

למרות שמבוסס על פלטפורמה שנמכרת מזה כארבע שנים המאזדה 6 מצוידת בטכנולוגיה ומערכות בטיחות מתקדמות המתאימות ל-2022: כניסה ויציאה ללא מפתח (ניתן להיעזר בכפתור המותקן על ידיות הרכב מקדימה), כנ"ל כמובן התנעה וכיבוי, הגה מצופה עור עם קרוז קונטרול ושליטה על מערכת האודיו והרדיו, בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת סטארט אנד סטופ, מערכת ניטור סטיה מנתיב, מערכת תיקון סטיה אקטיבית, אוטו הולד (לבחירה), מראות מתקפלות, חוגה יפה לשליטה על מחשב הדרך, בלם יד אלקטרוני, כסאות חשמליים וברירת מצבי נהיגה. מסך המחשב גם דובר עברית ומצויד במצלמת רוורס איכותית, אבל כדי להפעיל את הווייז תצטרכו להצמיד את הנייד שלכם באמצעות כבל USB.

פריט מעניין שתמצאו בו, ובכך הוא אולי הרכב האחרון בארץ שעוד נותן אפשרות לכך, זה חריץ להכנסת והפעלת דיסקים.

חסרונו של דבר אחד בלט לי וזה התראת שטחים מתים בצדדיו. כי כשמדובר על מכונית מנהלים רחבה וארוכה, כזו שאמורה לשעוט בכבישים, יכולת כזאת היא משהו בסיסי. מחובתי רק להדגיש כי מכונית המבחן שלנו הייתה הנמוכה מבין שלש הגרסאות של המאזדה 6 שמשווקת בישראל, כאשר בשתי הגרסאות האחרות, הבכירות יותר, ניתן למצוא את המערכת.

הנסיעה עצמה נוחה הן לנהג והן יושבים לאחור שזוכים למרווח ברכיים נאה כיאות לרכב מנהלים, אבל חווית הנהיגה עצמה הייתה מעט מאכזבת. אם כשיצאה לאור, המאזדה 6 הייתה מכונית שלא השאירה אבק למתחרותיה עם מנוע שהיה גדול וחזק למקובל בשוק, כיום המנוע הזה מרגיש חלש לעומת המתחרות. הנתונים היבשים יפים ומציגים מנוע בנפח 2 ליטר עם 165 כוחות סוס, אבל משהו בתרגום של זה לשטח קצת מתפקשש. אולי זה בגלל שבניתי עליה כל כך ואולי זה היה בגלל שהמבחן הקודם שלי היה על קדילאק אימתני, אבל בהאצות ביניים וביציאה לעקיפה המנוע צועק לעיתים ויחסי העברה ארוכים ואינם מוסיפים בתורם. נהיגה רגועה או בתוך העיר, לעומת זאת עוברת חלק ובצורה מצוינת.  

כמו בסעיף שנגע ב"איתו שטח מת" ראוי הזכיר גם כאן שהגרסאות הבכירות מצוידות במנוע חזק יותר (בתוספת שנעה בין 10,000 ל-20,000) וברור שחוויית הנהיגה שלהן תהיה שונה.  

בסעיף האחרון, סעיף הדלק המאזדה 6 מתגלה כממוצעת ומביאה בכנפיה צריכה של ליטר דלק לכל 10.3 קילומטר בנסיעה משולבת ומאומצת. לא חסכוני, אבל גם לא בזבזני בהתייחס למידותיה הנדיבות.