הבחורים שידעו לחזות מראש אם הרבי יעודד בידיו או לא - וצדקו
ליל שבת זו היא ליל ניטל. בשנת תשמ"ג, שנת הקבוצה שלי, אמר לי אחד מהתמימים המבוגרים כי בשבת שלפני החגא של הגויים וכן בשבת שלאחריה הרבי אינו מעודד את השירה בתפילה ואכן כך היה.
בשנים המאוחרות יותר הרבי היה מעודד כל שירה שהיא בתפילה כשהוא מכה בידו השמאלית על הסטענדר והקהל היה מגביר את שירתו, אך בשנים קודמות לא כל פעם הרבי היה מעודד את השירה בידו. מידי שבת היו מנגנים בקביעות בתפילת מוסף את הקטע של "הוא א-לוקינו" אך לא תמיד הרבי היה מעודד השירה, פעם כן ופעם לא. בדרך כלל בסמיכות ליומי דפגרא הרבי היה מעודד השירה.
אותו תמים ששהה ב-770 מספר שנים ידע לומר מראש שבשבתות הנ"ל הרבי לא יעודד השירה ואנו הצעירים שעקבנו אחר תנועותיו של הרבי נוכחנו לדעת שצדקו דבריו. ברבות השנים כשהרבי היה מניף את ידו בקביעות כל אימת שהיו שרים המשיך הרבי לעודד גם בשבתות הנ"ל.
•
שמעתי מא' החסידים שלמד בבחרותו בישיבת מוריסטאן, שכאשר עסקו בפענוח ספר היום יום למצוא את הקשר בין תאריכי הפתגמים לבין אירועים שאירעו בתאריכים הללו, שאלו את הרבי את השאלה הבאה:
ביום ט' טבת כתב הרבי: "נוהגין בנוסח עלינו לומר: שהם משתחוים להבל ולריק, - וגם בתפילת מוסף דראש השנה אומרים כן - ומדייקים שלא לומר ומתפללים כו'. הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה".
יום זה של ט' טבת הוא יום לידתו של יש"ו וגם ידוע שהגימטריה שלו הוא כמנין הגימטריה של "וריק" והשואלים שאלו את הרבי האם כתיבת פתגם זה ביום ט' טבת היה מכוון ליום הולדתו של הנ"ל?
הרבי ענה ש"אף על פי שהדבר לא היה מכוון מראש ליום זה בגלל שהוא יום הלידה של הנ"ל אבל כיון שבהשגחה פרטית הוא נכתב ביום זה הרי זה מתאים ביותר"
אשמח לשמוע האם יש למאן דהוא הנוסח המדוייק של תשובת הרבי ותודתי נתונה לו מראש.
•
לפני כמה חודשים סיפרתי בטור זה על אחד מרבני ישראל שהיתה לו השפעה רבה בארץ ישראל וכיון שהיה נמנה על חוגי הציונות הדתית היה מתנכל לחוגים האחרים והציק להם בכל דרך. בין אלו שסבלו ממנו היו מוסדות סאטמר בארץ ישראל שאותו רב הערים עליהם קשיים רבים.
האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים שהיה בקשרי ידידות עם הרבי שלח אל הרבי לשאול האם יש לו עצה כנגד אותה אישיות וכן לברר כיצד מוסדות חב"ד בישראל מתמודדים עם הקשיים של הנ"ל.
סיפרתי כי א' מעסקני סאטמר בא לרבי ליחידות בשליחות רבו לטכס עצה ולשאול את דעתו הק'. הרבי השיב לו כי "מאז שהוא החל לפגוע במורי וחמי, הוא לא קיים אצלי!" העסקן שאל את הרבי והרי הוא קיים ומפריע בפועל? והרבי שוב אמר בתוקף כי "הרב ההוא לא קיים אצלו והוא מחוק לגמרי".
השבוע שמעתי מאחד מאנ"ש דקרונהייטס שביקר לאחרונה אצל האדמו"ר מסאטמר - נכדו של רבי יואל ז"ל - וכאשר סיפר לו לאדמו"ר את הסיפור הנ"ל, אמר לו האדמו"ר כי שמע את הסיפור הזה מפי אביו בעל ה"ברך משה" שהיה בין חברי אותה המשלחות שבאה אל הרבי לבקש עצה ואכן כך התבטא הרבי שאותו רב אינו קיים אצלו.
על כך הוסיף האדמו"ר מסאטמר שאביו סיפר לו שבשעת היחידות היה שם גם המזכיר הרב חודוקוב וכאשר כולם יצאו נשאר הרב חודוקוב בחדר הרבי ויצא לאחר כמה דקות.
כשיצא הרב חודוקוב אמר לחברי המשלחת של סאטמר שכאשר הרבי אומר שפלוני אינו קיים אצלו הכוונה היא ש"הוא התנתק משורשו" [="ער האט זיך אפגריסען פון זיין שורש"].
•
בימים אלו מו"ח הרה"ג רבי שמואל יהודה וינפלד שליט"א מוציא לאור מחדש את הספר "סימני האמרים" בו מתומצתים פרקי התניא בכמה אופני תמצות ועד לתיבה אחת לכל פרק, תיבה המשקפת את הפרק ותוכנו.
ספר זה כפי שנכתב ב'פתח דבר' מיוסד על ספר "קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים" של אדמו"ר הצמח צדק והוא מפורט ומורחב באופן המקיף את כל חלקי ספר התניא בארבע אופנים של קיצורים.
בהיות חמי אצל הרבי בחג השבועות תשמ"ב הכניס להיכל קדשו את תכנית הספר ודוגמאות ממנו ושאל את הרבי בין היתר האם כדאי לכתוב את תיבות הסימנים בחרוזים וכן שאלות נוספות בעריכת הספר.
ביום ו' כ' סיון תשמ"ב קיבל תשובה מפורטת מהרבי ובה כתב הרבי:
1) בחרוזים - בכל אופן לא כדאי (כי יוסיף קושי וכו' בהבנה וכו').
2) מצו"ב לצדקה בירושלים.
3) בכללות הענין - יתייעץ באנ"ש שי' שהם משפיעים, מחנכים וכיו"ב.
ולהעיר דכמה וכמה סוגים בסימנים: רק ראשי תיבות בענינים המסומנים. תיבת רמז דכל אחד ואחד (או החשבון: רמ"ח מ"ע ואיברים) וכיו"ב, הסימנים בש"ס ומדרשים. תיבת תוכן בכל אחד ואחד (ספר המצוות להרס"ג וכיו"ב). ובמאמרי חז"ל בנוגע לסימנים - צריך עיון בכל אחד ואחד השייכים לכל הנ"ל או רק לאחדים.
חזרת ק קא פעמים - הרי זה בימיהם שלא היתה תורה שבעל פה כתובה וכו' (הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג).
עכ"ל תשובת כ"ק אדמו"ר שנדפסה בראש הספר.
כמו כן שקד מו"ח על הדפסת ספר תניא על בסיס המהדורה שקיבל מהרבי בהיותו בעשרת ימי תשובה תשל"ט, אז חילק הרבי לכל מי שנכנס ליחידות ספר תניא חתום בחתימתו הק'.
חמי שאל את הרבי האם אפשר להדפיס את המהדורה הנ"ל מחדש ולתקן את כל שברי האותיות ולהפריד בין האותיות הדבקות זו בזו כיאה לתורה שבכתב של תורת החסידות והרבי אישר לו לעשות כן והספר נדפס בהוצאה לאור משותפת של קה"ת ושי למורא בהדפסה מאירת עיניים.
בין השאלות ששאל חמי את הרבי היתה השאלה על דבר הראשי תיבות המופיעות בפרק ט"ו של אגרת הקודש "סד"א". ר"ת זה מפוענח 'סלקא דעתך אמינא' אבל היו שרצו לומר שהר"ת הוא 'ספירות דאצילות'.
הרבי השיב שבפשטות כל 'סד"א' מפענחים בדרך כלל 'סלקא דעתך אמינא' ואם כוונת אדמו"ר הזקן היתה ל'ספירות דאצילות' היה לו לכתוב זאת במילואו ובאופן ברור ולא בר"ת כדי להבהיר שהוא שונה מה"סד"א" הרגיל והמקובל אצל כולם.
נייחל שבהוצאה המחודשת של ספר 'סימני האמרים' יתווסף אור פנימיות התורה בעולם וזה יחיש את גאולתנו ופדותנו בקרוב ממש.
מאפשרים לכם לקבל
