"הלב שלנו בוכה איתכם"

"אחינו מגני טל, שכנינו החדשים. הלב שלנו בוכה איתכם יחד על הזוועה, הרשע והכאב הבלתי נתפס. "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע". בחסידות מבואר על פסוק זה כי הצרה עצמה תצמיח את הישועה,  ואותיות "הצרה" יתהפכו ל"צוהר" המאיר. הלוואי ונזכה לראות זאת במהרה. נשמח לעזור לכם בכל המתבקש ולהגיש את עזרתנו. באהבה ובחיבוק גדול. צעירי-חב"ד", נכתב במכתב המרגש.

רבים מהעקורים התרגשו מאוד מהמכתב ומקבלת הפנים של אנשי חב"ד, ופרצו בבכי. הרב בנימין קרניאל סיפר כי בכוונת בתי חב"ד בגדרה ובבני עייש, לקיים עימם פעילות בחודש אלול ותשרי הממשמשים ובאים.

אתמול הגיע למקום גם השליח הרב צבי סלונים, מנהל בית חב"ד במצפה רמון, מלווה בילדיו הקטנים. הרב סלונים סיפר למשפחות כי למרות המרחק הרב הרגיש צורך לצאת מביתו עם ילדיו כדי לעודד ולחזק את המגורשים. השלוחים הצעירים לבית משפחת סלונים העניקו אריזות שי, מיני מתיקה ומאפה לילדי המפונים שהתרגשו מאוד מהיוזמה והביעו תודה נרגשת.

גם קול התורה נדם בגוש קטיף

הרב מנחם ברוד סיפר לכתבנו על שיחה מרגשת וכואבת שהיתה לו עם ראש המועצה לשעבר של חבל עזה - מר אהרן צור. מר צור שטח בפניו את מר לבו ואת כאבו גם על מערכת שלמה של עשרות שיעורי לימוד קבועים בתורה שהנהיג בכל ישובי הגוש. "גם קול התורה בגוש קטיף נדם", אמר מר צור בכאב ובדמעות. סיפורו האיש של מר צור ומשפחתו ממחיש את אסונם של כלל העקורים. בית נאה, פרנסה בכבוד וחיי חברה וקהילה תוססים שבן-יום אבדו. מבית גדול של 260 מ"ר לחדר של 15 מ"ר בבית מלון, שבו הם אמורים לשהות לפחות חודשיים, עד שתסתיים בניית ה"קראווילות", ואחר-כך - מי יודע כמה זמן עד שייבנה ביתם החדש. הפרנסה איננה עוד, החיים נהרסו. "אנחנו ממש פליטים", הוא אומר. "יצאנו מהבית עם כמה תיקים, וזה כל מה שיש לנו. כל הבית בתוך המכולות, ואין לנו שום סיכוי למצוא שם משהו".