מהקיבוץ לחדרו של הרבי

דור־רב תהפוכות היה דורם של חסידי אדמו"ר הרש"ב. בערים ובכפרים נשבה רוח של כפירה וחילון, שסחפה רבים וטובים תחת כנפיה. בין הנשבים לשורות ה"סוציאליזם", ה"ציונות" ושאר התנועות שפרצו בכרמים, נמנו גם בניהם של חסידים מפורסמים וגדולי עולם. המשחית לא הבחין בין רבנים לשאינם, חסידים ומתנגדים, תלמידי חכמים ויהודים פשוטים, על כולם איימו אותם רוחות־רעות במידה שווה.

 כך אירע, שבין הנמנים על המצטרפים לשורות התנועה הסוציאליסטית בעיירה פלשצניץ היה גם הנער מנחם מענדל רוזנבוים, בנו של רב העיירה, החסיד המפורסם רבי אברהם חיים רוזנבוים.

הרב אברהם חיים רוזנבוים ע"ה, מחשובי רבני חב"ד

מהפכן מפורסם

בעודו נער צעיר עזב מנחם מענדל זה את בית הוריו, היגר לוילנה והחל משתלם בלימוד חכמות-חיצוניות. עם הזמן, הלך הצעיר המוכשר והתפרסם, כששמו הולך לפניו כסוציאליסט נלהב וכשרוני. היה זה עוד טרום המהפכה ברוסיה, ופעולותיו של רוזנבוים הצעיר נחשבו למרד בשלטונם של ה"צארים", מלכי רוסיה. כאשר החריף רוזנבוים את מעשיו, הוחלט לאסור אותו והוא הובא למאסר במבצר הפטרופבלי, המוכר לנו – חסידי חב"ד – כמקום מאסרו של אדמו"ר הזקן.

רוזנבוים נמלט מכלאו, הגיע לשוויץ לתקופה קצרה, וחזר שוב לרוסיה בה חזר לפעול לצד חבריו. הוא נעצר שוב, והפעם נכלא בתא מבודד. מספר שנים לאחר מכן, לאחר שהתרחשה מהפכה ברוסיה, הוא שוחרר, אך עם דיכויה נאלץ להימלט ממנה. הפעם הוא החליט להגר לארץ הקודש.

עיזבון מוזר

במשך תקופה ארוכה נמנה רוזנבוים, שהספיק להפוך למבוגר, על קבוצה של צעירים שביקשה ליישב את הארץ. בשלב כלשהו, הוא נסע לארצות הברית, ושב משם עם כספם של נדיבים שסייעו בידו לקנות שטח להקמת קיבוץ. מנחם מענדל רוזנבוים, היה כבר זקן באותם ימים, אך במרץ נעורים הצטרף לקבוצת צעירים שעלתה על הקרקע והקימה את "קיבוץ נען".

קיבוץ נען באותן שנים | צילום: בינו רותנברג, הספריה הלאומית

לאחר פטירתו, מצאו חבריו בין חפציו תכריך של כתבים שערכם וחשיבותם לא היה ברור להם. על הכתבים הוטבעה החותמת של "רכוש קיבוץ נען". ובכך נראה היה שתם העניין.

הנשיא נותן מתנה 

חלפו שנים.

לקראת יו"ד שבט תש"ל, שקיבל את הכינוי "י' שבט הגדול", ביקש הרב חנוך גליצנשטיין ע"ה, לשלוח לרבי צילום של כתבי חסידות חדשים מאלו שנעלמו ברבות השנים.

קשר חם נקשר בין הרב גליצנשטיין והנשיא שז"ר. הרב גליצנשטיין היה זה שהציע לנשיא, כי בעת ביקוריו אצל הרבי, יביא עמו כתשורה כתבי יד של מאמרי חסידות. מתנה שכזו, הסביר הרב גליצנשטיין לנשיא, תשמח את הרבי מאוד. ואכן, הנשיא קיבל את הצעתו ונהג מאז להביא עמו כתבי יד כתשורה עבור הרבי בכל אחד מפגישותיהם.

באמצעות קשריו של הנשיא, קיבל הרב גליצנשטיין עזרה רבה מטעם אנשי הספריה הלאומית, וגם הפעם ביקש הוא לנצל את עזרת שז"ר כדי להשיג צילום משלשה תכריכי חסידות עבי-כרס ששכנו באוצרות הספריה.

מה טיבה של החותמת?

אכן, מאמציו של הרב גליצנשטיין נשאו פרי, ולקראת י' שבט הוא החזיק בצילום מאותם שלשה תכריכים שמצא בין ארונות הספריה. את הצילומים הביא למשרדו של שז"ר, על מנת שישלחם לרבי כמתנה לקראת י' שבט.

לימים סיפר הרב גליצנשטיין ע"ה, על מה שאירע לאחר מכן (הודפס בספר "אוצרות" על דמותו של הרב גליצנשטיין ע"ה, שיצא‏־לאור ז"ע):

"זמן קצר אחר-כך נערכה בארץ הגרלה לנסיעה לרבי, ואני הייתי הזוכה בגורל. הגעתי למשרדו של שז"ר, אך מזכירתו אמרה לי שאת הצילומים כבר לקח ר' שלמה מיידנצ'יק, על מנת להעבירם אל הרבי. אני זוכר שבמטוס, בדרך לרבי, הייתה רוחו של ר' שלוימקה טובה עליו, על כך שזכה להיות השליח שיביא את המתנה הזו לרבי, בעוד אני נזכרתי בכך מאוחר...

הנשיא שז"ר והרב חנוך גליצנשטיין

"לחצרו של הרבי הגענו ביום חמישי, ערב יו"ד שבט. הרבי שהה אז ב'אוהל' על ציון הרבי הריי"צ, וכשחזר היו אמורים להיכנס לחדרו מספר קבוצות. אני הייתי בקבוצה מארץ־ישראל שהביאה עמה את החתימות לקראת סיום 'ספר תורה של משיח', שסיומו נערך למחרת. המתנו לפני החדר, ב'גן עדן התחתון'. תחילה נכנסו אל הרבי זקני החסידים, חברי הוועד המקומי לכתיבת ספר התורה, ואחר-כך בא תורנו. בין לבין נכנס גם ר' שלמה, שהביא עמו את מתנתו של שז"ר. כשיצא מחדרו של הרבי עוד הספיק ללחוש לעברי: "אַז מ'כאַפט אַליין, כאַפט מען א שנעדל..." [=כשחוטפים לבד, חוטפים פליק...], אך לא הייתה לי שהות לברר למה כוונתו. רק אחר כך נודע לי שהרבי עיין בצילומי התכריכים וראה בהם חותמת המעידה שהם שייכים ל'קיבוץ נען'. הרבי התעניין אצל ר' שלמה על טיבה של חותמת זו, וכשלא ידע מה להשיב, המשיך הרבי לחקור כיצד הגיעו הצילומים הללו לשז"ר... סופו של דבר אמר הרבי שהוא כבר יברר את הדברים אצלי...".

הסתבר, שככל הנראה הבין מישהו מבין בני הקיבוץ כי מקומם של תכריך הכתבים שנמצא בעיזבונו של מנחם מענדל רוזנבוים, אינו בקיבוץ, והוא בחר להעבירם לידי "הספריה הלאומית" שבירושלים. משם, התגלגלו הכתבים לרבי..

ר' שליימקה מיידנציק מגיש לנשיא שז"ר עוגה

המשך סיפורו של הרב גליצנשטיין ע"ה:

"כעבור מספר ימים כאשר נכנסתי ל'יחידות' פרטית, התעניין אצלי הרבי במקורם של כתבי היד. עניתי לרבי שעד כמה שהצלחתי לברר, הם הגיעו לספרייה הלאומית מהספרייה של קיבוץ נען, אליה הגיעו מידי חבר הקיבוץ מנחם מענדל רוזנבוים, מראשוני המהפכנים ברוסיה, שכנראה הגיעו אליו מאביו החסיד המפורסם הרב אברהם חיים רוזנבוים ע"ה מהעיר פלשצניץ, מחסידי הרבי ה'צמח צדק' ובנו הרבי המהר"ש".

"ומעיין אני בו.."

מספר ימים לאחר מכן, במכתב מתאריך כ"ב שבט, הודה הרבי לשז"ר על צילום תכריך כתבי יד זה:

"..ומענין לענין, אף שדורש מכתב בפני עצמו, תודה מיוחדת בעד התשורה הכי יקרה – צילום ביכל דא"ח מעזבונו של הרה"ח וכו' וכו' אברהם חיים רוזנבוים, מהחסידים המפורסמים בשעתם, ובזכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר מדובר אודותיו בכמה מקומות, וכמדומה גם נדפס ס' השיחות – קייץ ה'ש"ת (ע' 120). ומעיין אני בו לראות הנמצא ב[ו] מאמרים כאלה שעדין לא הו"ל".