שושנת החסידים
צהלה ושמחה

שמעו של ניגון "שושנת החסידים" כמעט ואבד במשך השנים. רק בודדים עוד זוכרים את זקני החסידים ששוררו ניגון זה, שעבר בירושה מדורות קדמונים, ונוגן על ידי חסידים במשך דורות מידי־שנה בי"ט כסלו.

מי שאינו מכיר במה מדובר, ומעלעל באגרות הקודש של הרבי, יתפלא בודאי למקרא השורה הבאה מתוך מכתב שנשלח לקראת חג הפורים (מתורגם):

"[..] וכפי ששרים בי"ט כסלו חג הגאולה שושנת החסידים צהלה ושמחה".

"כפי ששרים בי"ט כסלו חג הגאולה שושנת חסידים..". מכתבו של הרבי בו מוזכר הניגון

אכן, במשך שנים רבות נהגו חסידים לשורר כטוב ליבם בהתוועדות י"ט כסלו, את הניגון "שושנת יעקב" המפורסם, במילים שונות ומותאמות לאופי החג החסידי. כך הפכה "תכלת מרדכי" ל"תכלת האדמו"ר", והגידופים השמורים לרשעים הודבקו לדמותו של אביגדור המלשין "אשר ביקש לאבדי".

ביטוי לנוהג ישן זה, ניתן למצוא בין זכרונותיו של ר' שלום דובער גורדון ע"ה, אותם פרסם בין דפי העיתון היידי "די אידישע היים". וכך מסופר שם בין התיאורים על י"ט כסלו בעיירה דוקשיץ:

בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו ניגונים חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל.

כך זה נשמע

בהקלטה נדירה מהתוועדות של זקני־החסידים במונטריאול לפני עשרות שנים, ניתן לשמוע כיצד הם נושאים את קולם בשירת "שושנת החסידים".

להאזנה (החל מדקה 2:10):

בספר הניגונים נכתב בקשר לניגון "שושנת יעקב" -  "וגם שרו אותו בחג י"ט כסלו בשינויי התיבות כדלקמן: שושנת "חסידים" וכו', ברוך "אדמו"ר הזקן" וכו', ארור "אביגדור המוסר" וכו'."

• תודה לר' שלום קוביטשעק על הסיוע בהכנת הכתבה