הרב הגאון והחסיד הרב מאיר אהרון. החוסר לא יימלא, הלב מסרב להירגע...
בארזים נפלה שלהבת, אבדו משען ומשענה,
תל שכל פיות פונים בו,
עת נזקקו לדבר הלכה, לשאלה חמורה.

2711 דפי הש"ס ו1705 סימני השו"ע,
כמו פרושׂים היו למול עיניו.
בפינתו הצנועה, הרחק מאור הזרקורים,
ישב לו איש של מסירות נפש,
לא עסקן הוא ולא בן עסקן, אך התחייבויות עצומות נטל על שכמו,
מאות אלפי שקלים בכל שנה, ובלבד שיישמע קול התורה.

בעשר אצבעותיו החזיק הוא את מגדלור התורה החב"די ברחובות,
יחד עם מייסדי ומנהלי הכולל משפחת מזרחי המעטירה.
בדורנו, דור האינסטנט, איכות היא מצרך נדיר,
על אחת כמה וכמה בלימוד הלכה ובפרט במסלול הדיינות,
בו משקיעים האברכים את מיטב שנותיהם,
כעשר שנים של שקידה ויגיעה.
כל זאת בהשקעתו ובהכוונתו, בסבלנות ובאורך רוח.

יריית הפתיחה והפיתוח של עולם ההלכה החב"די,
נורתה בשעתו על ידו, והיוותה את פתיחת הצינור לשאר הארגונים והיוזמות.
בד בבד, המשיך הוא לנצל את זמנו ללימוד התורה,
שוב ושוב חזר הוא על הש"ס והשלחן ערוך,
ובקיאותו בששה סדרי גמרא, וארבעת חלקי השולחן ערוך,
הביאה תועלת רבה לתלמידיו ושואליו.

ובנימה אישית,
הדימוי הראשון שדמותו מסמלת עבורי, וקרוב לוודאי גם עבור שאר חבריי,
הוא אב רחום. פַּן באישיותו המיוחדת שלא כולם הכירו.
עוצמה ורכות חוּבּרו יחדיו, שילוב נדיר של תוקף ואבהות.
אהבת התורה מילאה את לבו,
ויחד עִמה אהב בכל לב את בניו, ואת בניו הרוחניים, אנו תלמידיו.
כלי מלא מחזיק.

*

אמנם תמורתו אין לנו.
אך עלינו לנסות למלא חלק מהחלל שנותר.
לפעול ולהועיל בלי רעש וצלצולים,
בכל תחומי התורה והיהדות.
איכות ניתן להשיג רק ביגיעה,
יגעת ומצאת.