רק שנה חלפה מאז הגעת הדור הרביעי של המכונית המשפחתית של סקודה, הלא היא האוקטביה, והכבישים כבר מוצפים בה. עוד לפני שנספר לכם עליה, בעובדה הזו כשלעצמה יש כדי להעיד: מדובר בשחקן משמעותי ומשנה משחק בשוק המכוניות המשפחתיות.

בשנים האחרונות עולם הרכב הולך ומשנה את פניו. עוד ועוד סגמנטים ותתי-סגמנטים נפתחים בו, אבל סגמנט הרכבים המשפחתיים – כלומר מכונית פשוטה בתוצרת סדאן, בעלת חמשה מקומות ישיבה – היא עדיין הסגמנט החשוב והמוביל בשוק.

בשוק הזה היו תמיד כמה מכוניות שרבו ביניהן על תואר "המשפחתית הנמכרת ביותר" או לפחות בפרס הניחומים "אחת משלשת המשפחתיות הנמכרות ביותר".

במשך שנים רבות היתה זו טויוטה קורולה המשפחתית שקטפה את התואר, ולפני עשור היו אלו מאזדה 3 ושברולט קרוז שניסו לנשוף בעורפה. בשנים האחרונות המגמה התהפכה, המאזדה 3 נעלמה בתהום הנשיה (למרות שהיא עדיין נמכרת) ואותו כנ"ל השברולט קרוז (שאינה נמכרת עוד). במקומן, מי שנכנסו לשוק הן יונדאי איוניק שהציעה מנוע היברידי אטרקטיבי ויחד עמה הופיעה גם האוקטביה שהלכה וצברה תאוצה בשוק – בעיקר בדור השני והשלישי.

ולמה ההקדמה הזו, כי בקצב המכירות הגבוה מאוד של האוקטביה החדשה, נראה כי ייתכן ונסיים את השנה הלועזית הנוכחית עם הפתעה בראש המכוניות המשפחתיות, כשהאוקטביה זוכה בפרס. רק נקדים ונאמר שהאוקטביה קיבלה תואר חשוב אחר: המכונית האירופית הנמכרת בישראל.

כהרגלנו נתחיל במראה החיצוני, ואין ספק שבסקודה גנבו את ההצגה. האוקטביה אומרת הוד והדר יחסית למחיר שבו היא נמכרת ויחסית למתחרות. היא יותר דומה לסופרב – רכב המנהלים של החברה – מאשר לדגם השלישי, היוצא, שלה. דומה שאין זווית שבה האוקטביה לא נראית מעולה – החזית המאוד בולטת, הפרופיל המקומר וגם החזית האחורית שבה הפנסים הצרים ודלת תא המטען הזוויתית עושים את העבודה.

זה הזמן להיכנס פנימה ולגלות חלל שחור עם פסי כרום נדיבים לאורך הדלת ורוב הדשבורד. גם בסעיף הזה, תא הנוסעים נראה דומה יותר לסופרב מאשר למכונית משפחתית רגילה. אז אמנם אין כאן לוח מחוונים דיגיטלי, אבל יש גם את הגה עור בתצורה החדשה של הפירמה, מסך מולטימדיה מעוצב (בגודל 9 אינצ' בסך הכל, אבל עם המעטפת שלצידו נראה גדול בהרבה) וידית הילוכים מונמכת שדומה יותר לידית ג'ויסטיק מאשר לידית הילוכים. בסקודה, כמו ביונדאי שסקרנו כאן בטור האחרון, גמרו אומר לסיים עם ידיות הילוכים מיושנות שצועדות עימנו זה עשרות בשנים.

המושבים של הדגם הזה – דגם הכניסה – עשויים מבד ואינם חשמליים, אבל איכות ההרכבה של תא הנהג ואיכות החומר, שאינו בנוי מפלסטיקה קשיחה – מחפים על כך.

מה שעוד ראוי לציון לטובה היא תאורת הלד העשירה בתא הנהג, מרחב טוב לברכיים גם ליושבים מאחור, ידית רחבה בין המושבים הקדמיים שמתכוונת גם לעומק (לא משהו שרואים הרבה), וכן אופציה של ידית נרחבת הנפתחת עם מקומות לכוסות קפה לטובת היושבים מאחור שמוכנים לוותר על הנוסע במושב האמצעי.

עולם הבטיחות גם הוא נדיב והאוקטביה מגיעה עם כל המערכות מלבד אחת שאותה נזכיר בהמשך: מערכת בקרת סטיה ומערכת בקרת סטיה אקטיבית, לחצן אוטו הולד (המייתר כאמור בכתבות קודמות את הלחיצה על דוושת הברקס ברמזור), בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת אקלים מפוצלת, בלם יד חשמלי, התנעה וכיבוי ללא מפתח, פתיחת הרכב וסגירתו ללא מפתח וקיפול חשמלי למראות הצד.

המערכת היחידה שחסרה לי היתה איתות שטח מת במראות הצד, אבל בסקודה אומרים שבדגם המחודש מעט שנחת כבר בארץ הסעיף הזה הוכנס.

ויש עוד משהו שהיה חסר לי, ושלו עדיין אין תיקון וזה סעיף ההטענה. משום מה, וממש לא ברור למה, היבואנית הגרמנית ציידה את חברות הרכב השונות מתוצרתה בשקע טעינה מוזר ולא אפקטיבי. בשורה התחתונה, תאלצו לשבור את הראש אם תרצו להטעין את הפלאפון שלכם ברכב הזה. אותי זה מעט תקע.

עכשיו נשארו לנו עוד שלשה סעיפים משמעותיים כדי לסיים את המבחן הזה. בכולם, ואגיד זאת מראש האוקטביה מקבלת 100.

נתחיל דווקא מתא המטען שהוא הגדול בקטגוריה. לא ברור איך ולמה, אבל בסקודה הצליחו ליצר תא מטען פשוט עצום שיכול להכיל בתוכו 553 ליטרים. כמה ימים אחרי האוקטביה נהגתי על מכונית מנהלית ענקית וארוכה יותר אבל תא המטען שלה היה קטן משל מה שמצאתי כאן.

הסעיף השני הוא סעיף הנהיגה. רכב המבחן שלנו מגיע עם מנוע בנפח קטנצ'יק של 1.0 ליטר המצויד ב-110 כוחות סוס בלבד – אחד המנועים הקטנים ביותר שנהגתי בהם – אבל הוא הגיב כמו מנוע חזק פי שתיים או שלש.

ביני לבין עצמי כיניתי את היכולת הזו: קוסמות.

ממש לא ברור לי איך אבל מנוע כל כך קטן שמצומד למכונית עם מימדים לא מבוטלים הפיק את אחת הנהיגות הטובות שחוויתי בשנים האחרונות. האוקטביה פשוט היתה מהירה, קלילה, מדויקת ונמרצת. נהניתי מכל רגע.

אבל הבשורה הגדולה לכאורה של האוקטביה היא צריכת הדלק. כי בעוד מתחרותיו לבית יונדאי וטויוטה מציגות יכולות היברידיות שטומנות בחובן חיסכון משמעותי בדלק, האוקטביה שתתה ליטר דלק לכל 16.7 קילומטרים מאומצים, שחציים היו מלווים בפקקי גוש-דן, ותזכרו - זה רכב בזנין רגיל! באופן אישי, זה מה שהכי הפתיע אותי בה וחבל שהסעיף זה כה מוצנע.