יותר מ-160 שרים, יושבי ראש וחברי פרלמנטים, ממדינות אירופה ומוסדות האיחוד האירופי, נטלו חלק בכינוס "איגוד הארגונים היהודים באירופה" (EJA), והליגה לפעולה והגנה - APL שכלל גם סיור במחנות ההשמדה אושוויץ ובירכנאו, בהובלתו של יו"ר מועצת יד ושם, הרב הראשי לשעבר, הג"ר ישראל מאיר לאו.

בכינוס נדונו דרכים אופרטיביות להגברת החינוך לזכר השואה באירופה ובחינת כלים עדכניים למאבק בשיח השטנה וההסתה בעידן הרשתות החברתיות. בין הדוברים בכינוס, שר התרבות של מרוקו מוחמד מהדי בן-סעיד, שר המדע והחינוך של הונגריה, זולטאן מארוסזה, שרת החינוך של רהינלנד- פלטינט, גרמניה, סגן שר החוץ של יוון, אנדראז קטסניוטיס, מזכיר המדינה לחינוך של בריטניה, נדהים זהאווי, סגן מרשל הסנאט הפולני, מיכל תומאס קמינסקי, נשיאי הפרלמנט של סלובניה ומונטנגרו, ראשי הפרלמנט של סלובניה, מונטנגרו, בוסניה וועשרות בכירים אירופאים נוספים.

יו"ר "מרכז רבני אירופה" (RCE) ו"איגוד הארגונים היהודים באירופה" (EJA), הרב מנחם מרגולין שיזם את הכנס התריע בפניי הנבחרים והבכירים האירופיים: "יש יותר יהודים באירופה שמאמינים שלא תהיה פה קהילה יהודית בעוד עשור מאלו שמאמינים שעוד יש תקווה.

"נכון, אנחנו עדיין לא במצב של Judenfrei, אבל, אנחנו מתקרבים, לצערי, בצעדי ענק למצב של Jewish presence frei כי יהודי שאומרים לו שהוא נדבך חשוב בקהילה, ויש לו תרומה רבה לחברה, אבל אוסרים עליו לאכול על פי דתו ואוסרים עליו למול את בנו - לא באמת יכול להמשיך לחיות באותה מדינה".

הרב מרגולין הדגיש כי "אנו מעריכים את המאמצים של האיחוד האירופי לגבש אסטרטגיה נגד אנטישמיות. ראשי ה-EU - נבחרים ובכירים, עוסקים בזה והם אנשים מצוינים וכוונותיהם טהורות. אבל בפועל, בשטח, אירופה מגלה סטנדרט כפול. האירופאי שאוהב לצוד לשם ספורט ובילוי - רשאי להמשיך לעשות זאת. לעומת זאת היהודי שמבקש לאכול על פי מנהגי דתו הדבר נאסר עליו.

"הדת היהודית היא שהנחילה לעולם את המושג צער בעלי חיים וקבעה לפני אלפי שנים הלכות וחוקים כיצד לשמור על רווחת החיות. הדת היהודית היא שהנחילה את הצו 'לא תאכל גדי בחלב אימו'.

"היהודי עליו אני מדבר הוא אני, אשתי וילדיי. אנחנו כבר לא יכולים לאכול כאן, בחלק ממדינות אירופה, בשר. אנחנו לא יכולים ללכת בבטחה - בלבוש המסורתי שלנו - ברחובות רבים בערים שונות ברחבי היבשת.

"לפני 83 שנה התרחשו בגרמניה אירועי ליל הבדולח. אני בטוח שגם באותם ימים הביעו מנהיגי המדינות סלידה מההתפתחויות המדאיגות. הם באמת ובתמים קיוו שלא תהיה הסלמה. זאת הסיבה שהזמנו אתכם לכאן, כפי שאנחנו עושים עם מנהיגים רבים ממדינות היבשת מידי שנה. הכינוס הזה אינו העיקר. הוא נועד להיות רק 'צלצול השכמה' לכולנו. לכל אחד מאיתנו, כאדם. לכל אחד מאיתנו, כמנהיג. כולנו חייבים לעשות הכל כדי שאסון נוסף כזה לא יתרחש. לפחות לא במשמרת שלנו".

שר התרבות והחינוך של מרוקו מהדי בן סעיד, פנה אל באי הכנס מרבאט והדגיש כי: "הכנס הזה מתקיים בתקופה בה יותר ויותר אידאולוגיות קיצוניות המקדמות אנטישמיות, איסלמופוביה ושנאת זרים משגשגות. כל עוד מרחפת בעולם סכנת הרדיקליות, קיימת לכולנו חובה להזכיר וללמד את הדור הצעיר במרוקו ובעולם כולו על הפרק החשוך של השואה בהיסטוריה האנושית".

קלמן סולואי, מזכיר הליגה לפעולה והגנה (APL), ארגון אירופאי למאבק באנטישמיות, ציין בדבריו: "החינוך הוא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בדעות קדומות ואנטישמיות. חומרי לימוד על פיהם יתחנכו הדורות הבאים ישפיעו באופן דרמטי ומשמעותי על הערכים של החברה האירופאית בעתיד".

סולואי הציג בפני הנוכחים את פרויקט בדיקת ספרי הלימוד שביצעה APL בהונגריה, במסגרתו מומחים מהקהילה היהודית במדינה בחנו את האופן בו מתוארת הדת והתרבות היהודית, ישראל והשואה בספרי הלימוד. לאחר הבדיקה המליצו המומחים לבצע שינוים משמעותיים. ממשלת הונגריה הייתה הראשונה באירופה שאימצה את היוזמה וההמלצות של APL נלקחות בחשבון לפני פרסום ספרי לימוד חדשים.

הרב שלמה כובש, מייסד הליגה לפעולה והגנה (APL), אמר: "מחקר פאן-אירופאי על דעות קדומות אנטישמיות באירופה ומדד האנטישמיות הכולל שהוצגו על ידי הליגה בבריסל באוקטובר מראים ששנאה ליהודים, לצערנו, התפשטה בכל מדינות אירופה. במדינות במערב אירופה, רוב המבצעים של מתקפות אלימות על רקע אנטישמי באים מהקהילות המוסלמיות. לפעילות נגד האנטישמיות במערכת החינוך הלאומית בקרב מהגרים ממזרח התיכון משמעות עצומה לשילובם בחברה.

"לצערנו, מהגרים ממזרח התיכון חשופים לדעות קדומות האנטישמיות רווחת בקהילות שלהם. בתופעה הזאת ניתן להילחם רק בכלים חינוכיים. בחודש הקרוב, המשרד של הליגה לפעולה והגנה בבריסל, בהנהגת תמיר ורצברגר, יפעל לשכנע מדינות אירופאיות בהן קהילה יהודית גדולות (גרמניה, צרפת, בלגיה ועוד) בחשיבות הטיפול במערכת החינוך".

שר החינוך הבריטי, נאדהים זהאווי ציין בכנס: "השואה הייתה כישלון לאנושות ולצדק. האירוע הכי נורא בהיסטוריה. דבר לא יכול למחוק את הכאב. אני יכול להרגיש את הכאב כי כל המשפחה שלי ברחה מהשלטון של סדאם חוסיין מנהיג עירק לשעבר. ככורדים, היינו חייבים להימלט. ברחנו כשהייתי בן 7 מעירק לבריטניה. אני מבין את התפקיד החשוב של מורים בבריטניה בחינוך על השואה. ללמוד על ההיסטוריה זה דבר שאנחנו מקדשים בבריטניה. בשל הקורונה התגברו הביקורים הווירטואליים באושוויץ. יש לנו אפס סובלנות לאנטישמיות וגזענות. חינוך נגד שנאה הוא בראש סדר העדיפות שלנו בבריטניה. אני לוחץ על אוניברסיטאות לאמץ טקסט בשם IHRA שמדבר על אנטישמיות".

שרת החינוך של ריינלנד - פלאטינייט, גרמניה ד"ר סטפני הוביג הדגישה: "אני עובדת בכל הכוח בכדי לשמר את זיכרון השואה בבתי ספר. אנו פועלים על מנת להביא מורים לביקורים באתרי זיכרון, ומקדמים חינוך יהודי בבתי ספר. כל זה חשוב כי לצערי קיימות עדיין סיבות שבגללן חייבים להמשיך לזכור".