סיפורן של

שלוש המצאות

העיר לונדון, נחשבת עד היום לאחד מהערים המרכזיות בעולם. בעבר, היה לה שם גדול עוד יותר, ולמשך תקופה היא אף הייתה נחשבת לעיר הבירה של הממלכה החזקה ביותר על פני הגלובוס. באותם שנים, יצאו מלונדון המצאות גדולות, מהם גם כאלו ששינו את פני העולם. על שלוש מהם תוכלו לקרוא בכתבה שלפניכם. הרמזור, הרכבת התחתית, וכן - גם הצבע הסגול.

הרמזור

פריצתם של המכוניות לכבישי הערים, אי שם לפני כמאה וחמישים שנה, גרמה לבלגן של ממש. בתוך שנים ספורות, עם הפיכת הרכב לכלי מצוי, מצאו את עצמם רחובות הערים הגדולות גדושות בכלי תחבורה מסוגים שונים שגרמו לפקקים, תאונות ובעיקר המון רעש והמולה.

שוטרים הוצבו בפינות הרחובות וכיוונו את התנועה. עצרו נתיב אחד, ופתחו את הדרך לנתיב אחר, וחוזר חלילה. לשם כך נדרשו המוני שוטרים ששימשו כרמזורים חיים והכווינו את התנועה. היה ברור שזה לא יוכל להמשיך כך.

הרמזור הראשון, הוצב בלילה הראשון של חנוכה בשנת תרכ"ט, באחד הצמתים המרכזיים בעיר לונדון. במשך היום הוא פעל באמצעות שני זרועות שסימנו מתי על התנועה לעצור ומתי יכולים כלי התחבורה לנוע, ובמשך הלילה הוא פעל באמצעות שתי מנורות. תוכלו לנחש לבד באילו צבעים הואר הרמזור, ומי מהם הורה לעצור ומי לנוע. זה היה הרמזור הראשון בהיסטוריה.

העומס בכבישים הביא להמצאת הרמזור. לונדון, כיום | צילום: Daniel Rossi Limpi/Shutterstock

טוב, זה לא היה ממש רמזור רגיל שעובד באופן אוטומטי. עמד שם שוטר אמיתי שהניע את הזרועות, והפעיל את פנסי הגז לפי הצורך.

ימיו של הרמזור הראשון לא ארכו, ותקופה קצרה לאחר חגיגת חנוכתו, הוא הוסר מפינת הרחובות בבושת פנים. הטרגדיה שגרמה לכך הייתה מצערת במיוחד. באחד הימים, התפוצץ פנס הגז על השוטר האומלל שעמד להכווין את התנועה, וגרם לו לכוויות קשות. הרעיון המוצלח נגנז בינתיים.

עשרות שנים לאחר מכן, בכ"ב באב ה'תרע"ב, שבה המצאת הרמזור לשמש את הנוסעים בדרכים, כאשר הרמזור החשמלי (הפעם הוא כבר לא הופעל באמצעות גז..) הראשון, הוצב בעיר קליבלנד שבארצות הברית. הפעם המזל האיר לו פנים, ועד מהרה הוא הועתק למקומות רבים ברחבי העולם.

הרכבת התחתית

לפני כמאתיים שנה היגרו כמויות גדולות של פועלים לעיר הגדולה לונדון. האוכלוסייה בעיר גדלה בקצב מהיר, ואיתה גדלו גם מחירי הדירות. כל מי שחפץ לעבוד בלונדון, נדרש לשלם טבין ותקילין עבור מקום מגורים, דבר שהפך את המחייה בעיר לבעיה עבור מי שלא היה עשיר גדול.

הביקוש גדל, ואיתו הבעיה. אף פתרון לא הצליח לספק את ההמונים שביקשו להתגורר בעיר. עד שבאה המצאת הרכבת התחתית.

מי שעלו על הרעיון היו דווקא מקביליהם של הבריטים – הצרפתים, אלא שהבריטים החליטו לנצח בתחרות והזדרזו לבנות רכבת תחתית משלהם, ועמדו במשימה. הראשונים בעולם.

הרכבת התחתית בלונדון | צילום: shutterstock

עלות בנייתה של הרכבת הייתה גבוהה במיוחד. בשיטות מיושנות כשל אז, דרשה העבודה מאמץ עצום והשקעה חסרת תקדים. אבל התוצאות היו מרשימות במיוחד. שלושים אלף אנשים נסעו ברכבת כבר ביומה הראשון! לאחר עשרה שבועות מאז מועד פתיחתה לציבור, יכלו המתכננים לחכך ידיים בסיפוק, לאחר שלמעלה מעשר מיליון נוסעים הספיקו לנסוע בקרונותיה!

מחירי הדירות צנחו באחת. הפועלים הרבים הבינו כי ביכולתם להתגורר בפרברי העיר, ולהספיק להגיע למקום עבודתם באמצעות הרכבת. היה זה פיתרון חסר-תקדים שהזניק את לונדון קדימה ביחס לערים גדולות אחרות בעולם באותה הזמן. הרעיון המבריק הועתק עד מהרה לכל עיר מרכזית, וכך הפכה ה'טיוב' (כינויה של הרכבת התחתית בלונדון), ל'סבוואי' בניו-יורק, ול'מטרו' בפריז. ובישראל? אנחנו עדיין מחכים..

הצבע הסגול

שמתם לב פעם, שבדגלה של אף מדינה כמעט לא מופיע הצבע הסגול?

ובכן, זה לא בגלל שהצבע הסגול היה צבע שנוא בעבר. ההפך הוא הנכון. הצבע הסגול היה יוקרתי ונדיר במיוחד, כזה שרק בעלי-הון זכו לעשות בו שימוש. בדים סגולים היו יקרי המציאות, ולא בכל מקום ניתן היה למצוא כמותם. הצבע הסגול מוכר לנו היהודים כ'תכלת' שממנו צבעו את הציצית. התכלת עליה מדובר בתורה, הייתה דומה בצבעה יותר לסגול מאשר לתכלת. על מנת להפיק אותה נזקקו לחלזונות מיוחדים, שהיו יקרים ונדירים מאוד.

דלת צבועה בסגול? פעם זה היה נדיר | צילום: Paolo Paradiso/Shutterstock

כך היה במשך הרבה מאוד שנים. כל זה השתנה, בזכות נער צעיר בשם הנרי ויליאם פרקין.

היה זה במהלך סתם יום של חול, כאשר פרקין הצעיר שהתעניין בכימיה, ערבב לתומו שני חומרים כימיים שונים. להפתעתו הגדולה הוא גילה שהנוזל שמילא את הכלי שאחז, נצבע בבת אחת בצבע בסגול!

הנער הסקרן הפך בתוך תקופה קצרה לעשיר גדול. המצאתו הפכה את הצבע הסגול לצבע זול וזמין עבור כל החפץ. מדהים לחשוב על כך, שרק לפני 170 שנים היה נדיר למצוא בדים בצבע הכהה הזה. גם המצאה זו, יצאה לעולם מבין רחובותיה של לונדון.