קראתי את הטור של "אמא לבחור מבוגר שטרם השתדך", ואני מבינה לליבה לגמרי. עקבתי גם אחר התגובות שעלו ב-COL בעקבות הטור שלה, מהן ניתן ללמוד\לדעת מה שכולם כבר יודעים: הבעיה קיימת לפתחנו, ואין מי שירים את הכפפה.

האמא הנכבדה התמקדה בבן שלה, הבחור המבוגר ובטענה (הצודקת והמובנת) שבחורות פוסלות בגלל תמונה או בגלל סטיגמות, והיא קוראת להן ללכת ולראות, או במילים אחרות להיפגש, ומה כבר רע יכול לצאת מיזה.

לצד זה שמציינת הכותבת הנכבדה את בעיית הבחורים שנתקעו כי פוסלים אותם בגלל סטיגמות 'שכחה' לציין עובדה שאין עליה עוררין: אין יד מכוונת, ובחורים נשארים ב'קבוצה' או נכון יותר מסתובבים בניו יורק, חלקם אכן שומרים על סדרי לימוד, חלקם קצת לומדים, הרבה עובדים בעבודות מזדמנות (שבארץ לא יעזו לעבוד בהן) וחלקם רק עובדים וכביכול 'נמצאים ב-770'. טוב אולי לרזומה בשידוכים, עגום ביותר במציאות.

בשנים שהבחורה משקיעה בעצמה, לומדת ומתקדמת להיות מורה או גננת, תואר ראשון וכו', הבחורים המגודלים מתפרקים באין מפריע, וללא יד או עין שתצפה עליהם.

מספיק לראות ברזומה רמזים לכך, כששנת תש"פ 'קבוצה', אחר כך תשפ"א ב'שליחות' במזרח, ואחר כך שוב 'קבוצה'... שלא לדבר על חורים של שנה פה ושנה שם, כשלא ברור איפה הבחור הסתובב.

מתי הבחור מואיל בטובו וחסדו לחזור לארץ? האמא התקשרה והכריחה אותו לחזור. אמא: "הלו, אתה בן 23. תתאפס על עצמך ותחזור לארץ".

והבנות? יש לו 'קולקציה' לבחור: גיל 20? 21? 22? מחזורי לימוד שלמים מחכים שכבוד מעלתו יחליט לחזור.

האמא במכתבה קובלת שהבחורות 'בוררות' ולא נפגשות. הן השקיעו את הנשמה ולמדו לתואר ראשון, בזמן שהבחור המוצע במקרים רבים לעומתן לפחות, "כלי ריק" שהסתובב שנתיים ב'שליחות' אחרי 'קבוצה', הגיח לארץ וחזר לעוד סיבוב ב'770', וכעת הגיע כמו חדש. למה שלא יבררו את המתאים לרמתן?

והשדכנים?

שלושה מחזורים של בנות סיימו זה עתה לימודים, ורובן בשידוכין. מתקשרים לשדכן\נית, והתשובה: "מסדרים לכם בחור א' א', תיכף הוא חוזר לארץ – ישר לפגישה". וואו. התרגשות. אתרוג קלבריה משובח בייבוא פרטי.

התרגשות?? הפקרות!

לגבי התמונה והרזומה: כיום בעידן הווטסאפ, הכל פתוח. יהיו שיגידו ויש גם שהגיבו, שלשלוח תמונה של הבחור\ה ורזומה זה מאוד מקל וחוסך כאב ראש. יהיו אחרים בני 'הדור הקודם'  שיתקוממו: הייתכן דבר כזה, לשלוח לבחור תמונה של בחורה לפני פגישות? איפה הצניעות וכו'. אפשר לכעוס ואפשר לכעוס ובצדק. אבל לצערי הרב, אני מכירה משפחה שהאמא סירבה מסיבה עקרונית וחסידית לשלוח תמונה של הבת שלה, והיא שילמה את המחיר: הבת השתדכה בגיל 27.

נכון הכל משמיים. אבל כיום בחור שייתקל בסירוב לקבל תמונה מראש, הוא ידלג הלאה. היות וזה הפך למקובל, הוא יחשוב שאולי מסתירים איזו נכות חלילה. עם הנורמה קשה להתווכח, והנה יש לזה גם מחיר כואב.

מצד שני, 'להריץ' תמונות בווטסאפ זה סיכון לפגיעה בפרטיות. האם הבחורים לא מעבירים מאחד לשני את התמונות וההצעות שהם קיבלו? לא תמיד זה מכוונה רעה, לפעמים יכול להיות שהבחור מנסה להציע את זה לחבר שלו, אולי ההצעה תתאים דווקא לו. אבל בכל זאת, יש כאן פגיעה לא רק בצניעות, אלא גם בצנעת הפרט.

אפשר עוד להמשיך ולדבר על זה, מניסיון של אמא שחיתנה גם בן וגם בת, ויש עוד לפני במעלה הדרך.

אסכם ואומר במשפט אחד: כל עוד לא יעשו סדר עם הבעיה הזאת שהבחורים משוטטים ללא שום הכוונה 3 שנים או יותר ובמקום להעמיד אותם במקום ולקבוע להם סדר יום, שמי שמפר אותו נחשב שהוא יוצא מהנורמה החב"דית, במקום זה ממתינים לו בשטיח אדום עם פרחים בשדה התעופה!

השינוי לא יגיע ביום אחד, וגם לא ביומיים. חינוך חינוך ועוד פעם חינוך. בישיבות, במוסדות, ב'קבוצה' וגם השלוחים הנכבדים צריכים ליישר קו ולא לקבל בחורים מעבר לשנה אחת אחרי 'קבוצה'.

רק כך אולי נצליח למזער את התופעה.

ד.ל. נחלת הר חב"ד.