כשפירסם פורסט פן את ספרו האוטוביוגרפי ובו רשימת הרמזים לאוצר שהטמין, הוא לא האמין לאיזו תפוצה רחבה יגיע הרעיון שלו. הספר יחד עם השיר שכתב בו, נקרא בשקיקה על ידי מאות אלפי אמריקאים שדמיונם הוצת, והפך לרב־מכר.

עשרות אלפים יצאו לחיפושים בעקבות האוצר. התחרות המותחת הסתיימה לבסוף רק לאחר קרוב לעשור של מסעות וחיפושים עקשניים, שהביאו הרפתקן יחיד למציאה הגדולה, רגע לפני שפורסט פן הולך לעולמו.

•

פורסט פן נולד בשנת תר"צ בעיר טמפל שבטקסס. ילדותו עברה עליו, כמו על שאר חבריו, ללא הפתעות מיוחדות. רק תכונה אחת מיוחדת הייתה לו לפורסט. הוא היה הרפתקן.

'קואובוי' בטקסס. במדינה זו נולד פורסט פן

לימים סיפר כי ימי הקיץ של שנות ילדותו עברו עליו בחופשות שבהם בילתה משפחתו בפארק הלאומי 'ילוסטון' שבמדינת טקסס. הפארק העצום בגודלו, על שלל האגמים, רכסי ההרים היערות והנהרות שהיו מצויים בו לרוב – הציתו את דמיונו של הנער הצעיר, ותרמו במידה רבה לפיתוח דמות ההרפתקן שתתגלה בו לימים.

פורסט פן התבגר, התגייס לצבא האמריקאי והפך לטייס קרב עטור ניצחונות. הוא משתתף במלחמת ויטנאם המפורסמת ומצטיין בהישגים מרשימים. לאחר המלחמה מפתח פן את עסקיו בתחום העתיקות. תחום העתיקות הולם את דמותו של פורסט ההרפתקן, שעסוק מעתה בעולם שצופן בחובו מסתורין רבים.

החלום המתין עשרים שנה

הסיפור מתחיל לקראת סוף שנות המ"ם. פורסט התבשר על ידי רופאיו כי הוא חולה במחלה קשה, וכי ייתכן שלא נותר לו עוד זמן רב לחיות. סוחר העתיקות ההרפתקן, ביקש להותיר אחריו תעלומה שתגרום לאנשים לזכור אותו עוד שנים רבות. הרעיון שעלה בראשו היה מקורי למדי; הוא יטמין במיקום סודי תיבת אוצר מלאה בזהב ובעתיקות יקרי ערך, ואת סימני הדרך יפרסם לציבור הרחב באמצעות רמזים. אלא שפורסט לא הספיק לממש את הרעיון; לאחר מספר חודשים התברר לו כי הוא הצליח להתגבר על מחלתו ושוב אינו נמצא בסכנת חיים.

אבל פורסט לא ויתר על הרעיון. לפני כ14 שנים מילא סוחר העתיקות הזקן תיבה באוצרות בשווי מיליוני דולרים, והטמין אותם במקום סודי בין הרי הרוקי הסמוכים למקום מגוריו.

שנים ספורות לאחר מכן הוא פרסם את ספרו הראשון, כשהוא מפזר לכל ארכו רמזים שונים המלמדים על מקום האוצר. רמזים רבים, גילה פורסט, טמן ב-24 השורות של שיר שכתב ופורסם בספר.

בעקבות המטמון

האפשרות למצוא אוצר, גירתה עשרות אלפים ברחבי העולם. אזרחים אמריקאיים רבים סיפרו כי עזבו את מקום עבודתם ויצאו למסע חיפושים על הרי הרוקי. על פי הנטען – כ65,000 אמריקאים השתתפו בחיפושים אחר תיבת האוצר. כחמשה בני-אדם נהרגו במהלך החיפושים, עובדה שלא מנעה מפורסט לתת לתחרות להימשך.

הרי הרוקי בארצות הברית. במיקום סודי בין ההרים הוטמן האוצר

במשך השנים הוא הוסיף ונידב פרטים נוספים שנועדו לעזור למחפשים. "האוצר נמצא במקום קל להגעה, כזה שגם זקן יוכל להגיע אליו בקלות", פירט בשלב כלשהו.

למעלה מעשר שנים חלפו מאז הטמין את תיבת האוצר. המונים עסקו בתעלומת המטמון הנעלם. סביב התחרות שיצר החלו מתפרסמות קונספירציות ובדיות של אנשים שייחסו לפורסט מניעים נסתרים. אחרים טענו כי המטמון מעולם לא היה וכי המחפשים רודפים אחר הרוח.

יש מוצא!

בשנת תשע"ז פירסם פורסט פן כי המירוץ אחר האוצר הסתיים. אחד המחפשים, שביקש באותה-עת להישאר אלמוני, שיגר לפורסט תמונה של האוצר כולל הסברים מפורטים כיצד הגיע אל המקום הסודי, פורסט סיפר כי על-פי הסימנים שנתן אותו אדם, הוא אכן מצא את התיבה בממקום שבו הטמין אותה פורסט.

כשנשאל איך הוא מרגיש כעת, כשהאוצר נמצא, אמר פורסט: "אני לא יודע, אני מרגיש חצי שמח וחצי עצוב – בגלל שהמירוץ הסתיים".

"אני רוצה לברך את האלפים שהשתתפו בחיפושים, ומקווה שההבטחה לתגליות נוספות תמשיך לרתק אותם", כתב פורסט באתר שלו.

חצי שנה לאחר מכן, הלך לעולמו בגיל 90 האיש שהצליח לגרום לעשרות-אלפי בני-אדם לצאת אל ההרים ולחפור בעקבות אוצר עלום.

•

סיפורם של המונים שעזבו את מקור פרנסתם כדי לחפש אחר אוצר עלום, מעורר ומזכיר את דבריו של אדמו"ר הזקן בספר התניא, על היגיעה הגדולה שצריך להתייגע האדם כדי לגלות את יראת השם שבקרבו (פרק מ"ב):

"..אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'". פירוש, כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר אחריו ביגיעה עצומה, כך צריך לחפור ביגיעה עצומה לגלות אוצר של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מישראל..".

קרדיט תמונות: shutterstock