ישנם תמונות שייחודם בולט לעין כל. תמונות המבטאות בלי קול כי הן מסתירות מאחוריהם עובדות מיוחדות. וישנם גם תמונות שבמבט ראשון נראות 'פשוטות' וחסרות כל סיפור ייחודי משלהן. לעיתים זו עוד תמונה בחלוקת דולרים או רגע מהתוועדות שנדמה שיש עוד רבים כמותם. אך כאשר מתבוננים פנימה, אל הפרטים, עלולים למצוא בהם עולם ומלואו. בסדרת הכתבות 'מאחורי התמונות' נתחקה אחר סיפורם של תמונות – מפורסמות או נדירות, ונביא סיפורים ועובדות מרתקות המסתתרות מאחוריהם.

פרק שמיני:

כל הפושט יד - נותנים לו

 // הרבי מביט באנשים השוכבים על רכבו

התוועדות חג הפורים בבית חיינו הייתה מהמועדים המיוחדים במשך השנה. ספרי השיחות מלאים בהתוועדויות ארוכות, מלאות וגדושות בהם חידש הרבי רעיונות עמוקים, לרוב בסגנון שונה, ייחודי לפורים.

לא רק השיחות היו בעלות אופי אחר; גם ההנהגה הייתה שונה לחלוטין. מאורעות שמיימיים ובלתי רגילים ליוו את התוועדויות הפורים לאורך השנים.

כל הפושט יד – נותנים לו!

אחת מאותן התוועדויות פורים בלתי נשכחות, הייתה התוועדות חג הפורים של שנת תשכ"ו.

במהלך ההתוועדות עורר הרבי על הצורך להגיע למעמד ומצב של 'עד דלא ידע' כפשוטו. תחילה, העיר הרבי על כך שההתוועדות קרובה כבר לסופה יותר מאשר לתחילתה, ועדיין לא נמצא מי שקיים את הציווי. לאחר שהקהל החל לומר מעט 'לחיים', הגביה הרבי את קולו כשהוא מורה 'לרוקן' את כל הבקבוקים שעוד נותרו מלאים!

הרבי נעמד בעצמו, והחל מחלק 'משקה' לאנשים שונים שנוכחו בהתוועדות. בשלב זה כבר ניכר היה שמשהו שונה מתרחש..

לאחר שיחה נוספת, ארוכה, החל הרבי לחלק שוב משקה לאנשים שונים. לפתע הכריז הרבי בצעקה "כלים ריקים אל תמעיטי, אוואו ס'איז נאר פאראן אביסל משקה, מען זאל דאס אויסליידיקען" [=היכן שרק ישנו מעט משקה, שירוקנו את זה]!

התוועדות פורים תשכ"ח

השעות נקפו, הרבי עומד ומחלק בידו הקדושה 'משקה' לאורחים ולאישים מסויימים, ובינתיים הקהל עומד סביב ושר בשמחה עצומה. השעה 3 הגיעה, ואז הכריז הרבי בקול – "כל הפושט יד נותנים לו", כלומר – הרבי מחלק משקה לכולם, בלי יוצאים מן הכלל.

רכבו של הרבי מתרסק

החלו דחיפות נוראות. כולם נדחקו לכיוון מקומו של הרבי כדי להספיק את החלוקה. הזקנים התחננו וביקשו מהרבי שיעצור את החלוקה בשל חששם מהאנדרלמוסיה שהתחוללה.

הרבי יצא מהזאל, הלך לחדרו ולאחר מכן יצא לכיוון רכבו, על מנת לנסוע לביתו. אלא שבדרכו עמדו המונים שלא קיבלו 'משקה' מידו הקדושה, וביקשו גם הם לזכות בכך. הדרך הייתה מלאה באנשים שהושיטו כוסות, בצפיפות איומה. הרבי עבר אחד-אחד וחילק לכל המבקשים.

התוועדות פורים תש"ל

בינתיים, התקדם הרבי לכיוון הרכב, אלא שכמות האנשים שביקשה לקבל 'משקה' הייתה גדולה וסביבו נוצר 'טבעת' אנושית של בחורים ואברכים שהתחננה להשתתף גם היא בחלוקה. בנסותם להגיע קרוב יותר למקום עמדו של הרבי עלו אנשים רבים על רכבו של המזכיר. הלחץ האדיר והמשקל הכבד עשו את שלהם, ותקרת הרכב נמחצה פנימה עד שלא ניתן היה עוד להיכנס אל הרכב.

המצלמה נלקחה, הצילום שרד

את הרגעים המיוחדים האלו ביקש להנציח אחד מהחסידים שעמד במקום עם מצלמה. בתמונה שצילם נראה הרבי מביט למולו לכיוון הרכב, כנראה שמביט על האנשים ששכבו אז על רכבו של המזכיר וביקשו משקה.

במעמד זה הרבי בירר אצל הצלם שעמד שם וצילם, אם לכל הפחות קיבל 'לחיים', ואז אמר לו הרבי: שזהו ענין של חיצוניות, ולא בשביל זה ירדה הנשמה למטה!

באותם הרגעים לקח המזכיר הריל"ג ע"ה את המצלמה מאותו חסיד שצילם, ושמרה אצלו, משום שהבין מהרבי שאינו מרוצה מהצילום.

שלוש שנים אחר כך, מישהו הוציא חזרה את המצלמה מרשותו של הריל"ג, ופיתח את התמונה (כפי שניתן לראות בתאריך המודפס על התמונה – אפריל 69) בתקופת ניסן ה'תשכ"ט ( - שהוא כידוע תאריך הפיתוח ולא הצילום).

במשך שנים רבות היה הצילום הנדיר שמור ובלתי־מפורסם. לפני מספר שנים הוא יצא לאור עולם לצד סיפורו המיוחד.