מאז הוקמה תומכי תמימים, החלה הישיבה הקדושה פותחת עוד ועוד סניפים המתעטרים בשמה. בעיירות רוסיה החלו קמו ישיבות בזה אחר זה, כשבראשם משפיעים ור"מים חסידים ויראים, שביקשו להגדיל תורה, לרומם את כבוד החסידות ולהפיץ את אורה.

יהודים בחברון. צולם בסביבות שנת תר"פ

סניף חדש - בחברון

בשנת תער"ב, חמש עשרה שנים לאחר הקמת הישיבה בליובאוויטש, הודיע אדמו"ר הרש"ב על רצונו להקים ישיבה חדשה – במקום אחר לגמרי; הסניף החדש יוקם בעיר חברון שבארץ הקודש.

קבוצה נבחרת של תלמידים מצויינים זכתה לשמש בשליחותו של הרבי להקמת הישיבה. בראשם הועמד הרב שלמה זלמן הבלין, שהיה תלמיד חכם עצום וחסיד בעל שיעור קומה, ולכך זכה לעמוד בראשות הישיבה.

התרגשות ביישוב היהודי

הידיעה על הקמת הישיבה, התקבלה בהתרגשות רבה ביישוב היהודי בחברון. הקמת ישיבה חדשה הייתה דרך נוספת לחיזוק היישוב היהודי במקום שסבל מעוני ומחסור, ובשל כך לא הצליח להתפתח יתר על המידה.

'בית רומנו', כיום

התלמידים שנשלחו לחברון, השתכנו ב'בית רומנו'. בית זה, העומד על תילו עד היום, נקנה על ידי אדמו"ר הרש"ב, בכספו של הגביר ר' שמואל גורארי', ושימש את תלמידי הישיבה בשנים בהם פעלה בחברון, אז קיבלה את שמה המפורסם - 'תורת אמת'. לימים, קיבלה ישיבת 'שבי חברון' יפוי-כח מאגודת חסידי חב"ד על מנת להשתכן בבניין, וכיום תלמידיה ממלאים את קומותיו.

•

עיתונות התקופה בישרה לקוראים השונים – בכל רחבי תבל – על הקמתה של הישיבה החדשה, באמצעות התלמידים ששלח אדמו"ר הרש"ב. כך זה היה נראה:

 מוריה • ח' באלול ה'תרע"א 

"חברון.

-מלבוביץ מודיעים לפה כי חבר בחורים מצוינים מישיבת האדמו"ר מתכוננים לבוא הנה עם רבם בראשם, ולייסד פה ישיבה. רוב הצעירים שיתקבלו אל הישיבה יהיו מירושלם.

בני העיר שמחים על הידיעה הזאת שביכלתה להרים את קרן הישוב בעירנו העזובה".

 המודיע • י"ג בחשוון תער"ב 

"בשבת פ' "אל הארץ אשר אראך" הפליגה מחוף אדעסא [=אודסה] אנית הקיטור שבה יצאה הקבוצה הראשונה של בחורי חמד מהמוסד "תומכי תמימים" שנשלחו מהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א חברונה תובב"א להישיבה שיסד שם בחצר שקנה שם. לברך את שלוחי מצוה אלה בברכת הפרידה באו אל החוף כמאה ועוד חסידי ליובאוויטש, וגם מניקוליוב באו לברכם. הדרת קדש רחפה על כל הנוסעים ומלויהם, ומי יתן ואמנם ירבו נוסעים כאלה, לעסוק שם בתורה ומצות בטהרה, ובמהרה בקרוב נזכה כלנו לראות באור חדש אשר על ציון יאיר, ויקוים בנו מקרא שכתוב: "גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם" ועינינו תחזינה בשוב ה' את שבות עמו לציון ברנה אמן".

 מוריה • א' בכסלו תער"ב 

"לישיבת חברון.

האורחים החלוצים לישיבת חברון נתקבלו בכבוד ואהבה בכל מקום עברם, ביפו, וירושלם. פה שהו יום השבת העבר ויתארחו בבית הר' יעקב יוסף סלונים שארו של־האדמו"ר, וקהל גדול בא לבקרם בליל השבת וכל יום השבת. הרב ראש הישיבה דרש פעמים לפני הנאספים דרושים עמוקים בשטת חב"ד, והמבינים מפליאים ידיעתו.

ביום הראשון לפנות ערב באו חברונה".

באותו הגיליון מופיע גם דיווח מפורט יותר על עניינה של הישיבה החדשה:

"חברון.

שבוע זה באו הנה מרוסיה החלוצים הראשונים לישיבת האדמו"ר מליובביץ, כולם מופלגי תורה ונבונים בלמודם, ובראשם ראש הישיבה הרב ר' ש. זלמן הבלין מנכבדי גדולי ישיבת ליובוביץ וגדול בתורה ובחכמה. הוא יהיה בא־כח להמחלקה הזאת ומנהלה תחת השפעת ההנהלה הראשית אשר בליובוביץ.

האדמו"ר מליבוביץ, זה האיש הגדול רב הפעלים, התופס מקו בחוג סביבתו בתור רוח החיה בכל אופני החיים היהודיים, כבר יסד זה מכבר ישיבה גדולה בליבוביץ, במטרה לתן מקום לצעירים בעלי כשרון שישתלמו בתורה והגיון עד־שיוכלו להופיע ולקבל משרות נכבדות של רבנות דיינות שוחטות ועוד. האדמו"ר הנכבד הזה מתענין מאז בגורל ישוב ארץ-הקדש ובהיות שגם אבותיו ראשי מיסדי שטת חב"ד נטו ביותר לעיר זו ויעריצו את ישובה, לכן שם עתה את פניו אליה לראשונה ליסד בה סניף לישיבתו בליובוביץ, מוסד שביכלתו להביא רוח־חיים בכל הישוב החברוני הדל, ולהרימו גם ברוח וגם בגשם.

עוד לא נודעו לנו כל פרטי ההתיסדות הנכבדה הזאת רק זאת נדע כי הרבי הרב המיסד לא הקדים בזה את המאוחר למוקדם. אבל הקדים לה למחלקת ישיבתו בחברון יסודות חזקים וקימים. למטרה זו קנה הרב זה לא כבר את החצר היותר גדול והיותר יפה שבחברון במחיר קרוב לחמשה ועשרים אלף רובל שפירותיו יהיו מוקדשים להחזקת הישיבה, ועוד מקורות שונים קצב לה בחוץ־לארץ. באופן שתעמוד הישיבה על יסודות קימים ומוצקים.

לישיבה זו יקובלו כפו ששמענו, צעירים מוכשרים גם מיתר הכוללים, לא רק מכולל חב"ד אם אך יתאימו במצב כשרונותיהם ונטיותיהם אל חפץ הרב המיסד. ראויה היא התיסדות שכזו להרימה על נס, מלבד מצד תועלתה העצמית, גם מצד זה שעל ידה יורם הרבה מצבה של חברון, וראוי הוא האדמו"ר מליבוביץ לתהלת כל חובבי ארץ האבות ומוקירי הישוב הישן".