בעיצומם של ימי נשיאות אדמו"ר הרש"ב, החלו עבים קודרים מכסים את שמיה של רוסיה היהודית. עבודתם של אנשי ההשכלה, שהתייגעו מזה שנים רבות לשבות את לב אחיהם היהודים ברשתם, החלה נושאת פרי.

בתי ספר ברוח ה'השכלה' החלו צצים בערים יהודיות כפטריות אחר הגשם, ספרי המשכילים מצאו את דרכם לבתיהם של יהודים כשרים, ורוח עזה של מינות וכפירה החלה נושבת בין בתי ישראל ברוסיה.

העיירה ליובאוויטש כיום

שועלים מחבלים בכרמים

במידה רבה הייתה במשך שנים רבות מדינת רוסיה אגוז קשה לפיצוח עבור אנשי ההשכלה והרפורמה. בשונה מיהודים במדינות אחרות, עמדו אלו על דעתם בעקשנות ובאמונה חסרת פשרות. חומה בצורה של יהדות איתנה ניצבה כנגד השועלים המבקשים לחבל בכרמים.

אלא שעתה, לאחר עשרות שנים של ניסיונות עקרים, החלו רעיונותיהם של המשכילים לחלחל אל מעבר לחומות. הפרצות החלו מתרחבות, והסכנה לעתידה של יהדות רוסיה הפכה גדולה ומוחשית יותר.

הרבי עומד בפרץ

מי שעמד בפרץ היה אדמו"ר הרש"ב, הוא שבעיני קדשו ראה בכאב כיצד נתפסים נשמותיהם של אלפי צעירים יהודיים ברשתם של המשכילים, ביקש לעצור את הסחף ולהקים תריס בפני הפורענות.

הפתרון היה – הקמת ישיבת תומכי תמימים. באותה העת כבר החלו קמות ישיבות ללימוד תורה. בעיקר בין גבולות ליטא, אך גם במקומות אחרים. אלא שישיבת תומכי תמימים ביקשה למלא ייעוד אחר. שונה מזה שביקשו למלא הישיבות ה'רגילות'.

תפקידה של הישיבה החדשה היה בניית חיל חלוץ, אשר ייצא למלחמת תנופה כנגד אלו אשר 'חרפו עקבות משיחך'. התמימים ייועדו לתפקיד רב־משמעות ורב־­אחריות.

ואכן, לא חלף זמן רב מאז קמה הישיבה בליובאוויטש ועד שסניפים חדשים קמו לה בכל רחבי רוסיה. שנים ספורות לאחר התייסדותה כבר החלו תלמידיה להפיץ את אורה ולהביא את החסידות והיהדות ליהודים בכל רחבי הארץ הגדולה.

לא תמה המלחמה

הימים היו ערב ימי עליית הקומוניסטים לשלטון. המלחמה במשכילים וחבריהם הייתה במידת־מה רק הקדמה למלחמה הבאה, המלחמה בייבסקציה – המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית. אלו ביקשו לקום על הישיבות וה'חדרים' ולהכחידם; להעלים במחי־פקודות ובאמצעות עונשים את המוסדות היהודיים ובכך לגדוע את עתידה של היהדות תחת השלטון הכפרני ששלט באותה התקופה.

מי שניצבו בעוז כנגד כוונותיהם של אלו היו תלמידי ישיבות תומכי תמימים. בשעה שרבים מבני הישיבות האחרות ברחו את הגבולות, התייצבו ה'תמימים' בחזית המערכה ואמרו 'הנני'!

מסירות נפשם ועוז רוחם של 'התמימים', הביאו לפריחה (במושגי הימים ההם..) של החיים היהודיים המחתרתיים. ישיבות ו'חדרים' נוסדו במחתרת. מקוואות ובתי כנסת שנסגרו נפתחו מחדש. בהוראתו של אדמו"ר הריי"ץ, מי שהיה מנהל ישיבת תומכי תמימים כבר קודם קבלת הנשיאות על ידו, יצאו התמימים למשימות של הפצת יהדות וחסידות, שבסופם היו עלולים למצוא עצמם מאחורי סורג־ובורח, ואף מוצאים להורג בירייה או מובלים לגלות בסיביר הקפואה.

חיילי-בית-דוד

גם לאחר שרוב מניין ובניין של חסידי חב"ד היגרו מרוסיה, ואדמו"ר הריי"ץ השתכן זה מכבר בארצות הברית, המשיכה ישיבת תומכי תמימים להוות מוסד הדגל של חסידות חב"ד-ליובאוויטש. מן הזאל של הישיבה הקדושה שהקים אדמו"ר הרש"ב, יצאו בעתיד שלוחים ואנשי מסירות־נפש, שרבי וחסידות היו כל עולמם. כמו תלמידי ישיבת תומכי תמימים בגירסתה המקורית – בליובאוויטש שבליובאוויטש, גם בגלגוליה הבאים היו תלמידי הישיבה חיל החלוץ היוצא למלחמת תנופה למען עתידה של היהדות.

נגלה וגם חסידות

אמנם, מעלה זו של גידול חיילים נאמנים לה' ולתורתו, הייתה רק מאפיין אחד – גם עם עיקרי – בייחודה של ישיבת תומכי תמימים. לצד מעלתה זו, מן הראוי לציין גם את ייחודה הנוסף שהתבטא דווקא בשנים בהם שהו תלמידיה בין כתלי ה'זאל'; הלימוד בישיבה הקדושה הזו התאפיין במיזוג של לימוד 'נגלה' ו'חסידות' זו עם זו.

עד הקמתה לא נמצאה ישיבה שביקשה להכיל את שני ה'תורות', הנגלה לצד הפנימיות. ישיבת תומכי תמימים הפילה את המחיצה שבין השניים וגילתה לעולם כי יכולים תלמידי ישיבה לאחוז בשני חלקי התורה יחד. יותר מכך – ישיבת תומכי תמימים ביקשה לחדש כי לא רק שניתן ללמוד את שני חלקי התורה יחד, אלא שלימוד כזה הוא מוכרח! מאז שנתגלתה תורת החסידות, אין היא רק 'עוד דרך' בעבודת השם – אלא היא-היא הדרך המוכרחת כדי לקשר את היהודי עם בוראו.

יום חג ליהדות כולה

124 שנות קיומה של הישיבה שינו את פניו של העולם היהודי. אין דומה העולם היהודי בכלל וחסידות חב"ד בפרט שלפני שנת תרנ"ז, לזה שאחרי תרנ"ז. לימוד והפצת החסידות קיבלו תנופה נמרצת בזכותה של 'תומכי תמימים'; החזקת היהדות באלפי קהילות בעולם, מאז ועד היום, התאפשרה תודות לישיבה הזו; עשרות אלפי חסידים ואנשי־מעשה עלו ונתגדלו בתורה ובעבודת השם, בזכות ה'קאשע' הגשמי והרוחני שהזין את נשמתם במהלך שנות לימודיהם בישיבה.

יום חג זה אינו נחלתם של חסידים בלבד, ט"ו באלול הרי הוא יום חג לעולם היהודי כולו! --