אני על זה

הרבה דרכי ביטוי חדשות נוספו לשפה העברית בישראל במשך השנים שאני גר בחו״ל. ׳סלנג׳ קוראים לזה בישראל, ׳עגה׳ באבשלום-קורית.

אחד הסלנגים האהובים עלי הוא ׳אני על זה׳, בהדגשת המילה ׳על׳ כמובן. פעם, כשמישהו היה רוצה לומר שהוא מטפל בזה, היה אומר ׳זה עלי׳. היום אומרים ׳אני על זה׳. זה יותר נכון בעיני, בודאי שזה עדיף.

וכל כך למה? כי כשאדם ניגש לטפל בדבר מסוים, יהיה זה אתגר כלכלי או התמודדות ניהולית, מסע רפואי או תהליך נפשי, עליו לגשת בראש מורם תוך תחושה שהוא ודאי יצליח במשימה. לדעת שהוא בעצם בא מלמעלה, ממעל, או פשוט לומר לעצמו ׳אני על זה׳, אז גם יגדלו סיכוייו אכן להצליח. לעומת זאת, אם יאמר ׳זה עלי׳ במשמעות של משקל כבד שהועמס על כתפיי ויגש אל הפרוייקט תוך שפיפות קומה ונחיתות רגשית, חוסר בטחון או אמונה בהצלחתו, סיכוייו להצליח יהיו בהתאם.

״כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה׳ אלוקיך בידיך״. הפירוש החסידי לפסוק המופיע בפרשתנו הוא המקור לדבריי למעלה. לא חסרות מלחמות, מאבקים או התמודדויות בחייו של אדם, יהיו הם גשמיים, רוחניים או שניהם גם יחד. אומר לנו הפסוק הראשון בפרשה - כשתצא למלחמה, עליך לצאת בידיעה ובאמונה ברורה שאתה ׳על׳ אויביך. ואז, כשתהיה בתנועה שכזו, מובטח לך הנצחון המובא בהמשך הפסוק ׳ונתנו ה׳ אלוקיך בידיך׳.

ההגיון היהודי האמוני מבוסס על דברי חז״ל במסכת כתובות, ״לפום גמלא שיחנא״. וכפי שרש״י מתרגם: ״לפי כח הגמל יטעינוהו משא". כלומר, כשהקב״ה מעמיד אדם בפני אתגר, נסיון, מסע, פרוייקט או התמודדות הוא נותן לו את הכוחות להצליח. הוא לא יעמיס משא שאין יכולת לשאת. עם אמונה כזו, כל אימת שאדם מתעמת עם אתגר הוא יודע שיש לו את הכוחות. נכון, לפעמים כדאי להתייעץ ולחשוב כיצד לנהל ולנצל נכון את הכוחות הקיימים, אבל הכל תוך הכרה ברורה ש׳אני על זה׳.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי