ביום כ"ח באדר ב' תרמ"ט, לאחר שנתיים, חודשיים וחמישה ימים של בניה, הושלם המבנה שיהפוך בעתיד לאחד המפורסמים בעולם: מגדל אייפל.

האיש שעמד מאחורי הבניין העצום, גוסטב אייפל, הניף את הדגל הצרפתי מעל הבניין ובכך נתן את האות לפתיחתו. מואר ב-10,000 מנורות גז, נשקף מגדל־הברזל הענק על פני עיר האורות, ומאז הפך לחלק בלתי נפרד ממנה. המגדל החדש יהפוך בעתיד לאחד האתרים המתויירים בעולם, כזה שכיום מבקרים בו למעלה משבעה מליון אנשים בשנה.

אך בטרם אנחנו קופצים אל העתיד; מה עמד מאחורי הקמת המגדל העצום?

חנוכת המגדל

מוצג לתערוכה הגדולה

כמעט מאה שנים חלפו מאז המהפכה הצרפתית ובפריז ביקשו להנציח את המאורע בצורה מרשימה. כבר שנתיים קודם לכן ישבו טובי המוחות ותכננו את התערוכה הגדולה שתתקיים בעיר. מתוך 107 מוצגים מוצעים, בחרה ממשלת צרפת את רעיון הקמת 'מגדל אייפל' ככזה שיעמוד במרכז התערוכה ויגלם את ההתקדמות הטכנולוגית והחדשנות הצרפתית.

לבניית מגדל אייפל נדרשו 7,300 טון ברזל; מאמץ של למעלה מ-300 פועלים; וצי של מנופי קיטור שנועדו לתמרן את קורות הברזל הגדולות. העבודות החלו בחודש טבת תרמ"ז, והסתיימו במהירות יחסית - בתוך 796 ימים בלבד. עם חנוכתו של המגדל בן 300 המטרים, הוא זכה מיד לרשת את תואר המבנה הגבוה ביותר בעולם, תפקיד אותו מילא בנאמנות עד השלמתו של בניין 'קרייזלר' שבניו יורק בשנת תר"צ.

בבסיסו של המגדל נבנו ארבע מסעדות שנועדו לשרת את מבקרי התערוכה הפריזאית.  כל אחת מהמסעדות נועדה להכיל 500 איש. סביר להניח שעובדי המסעדות לא סבלו משעמום באותם ימים, שכן המגדל אירח כמעט 2 מיליון מבקרים במהלך ששת חודשי התערוכה!

המגדל בעת בנייתו

התנגדות מבית

מגדל אייפל מהווה כיום סמל צרפתי, ונחשב למגדל שתושבי פריז גאים בו מאוד. אך לא תמיד זה היה כך. לאחר הקמת מגדל, וכבר קודם לכן – בימי תכנונו, ראו בו פריזאים רבים חריגה מסגנון הבנייה המקומי, וחששו כי הוא יכער את פני עירם. אנשי רוח רבים חתמו על עצומה הקוראת להימנע מבנייתו, והמונים מבני העיר הביעו את מורת רוחם מקיומו.

על אחד מאותם אנשי-רוח צרפתיים מסופר, כי שנים רבות לאחר מכן נהג לסעוד את ארוחת הצהריים היומית שלו במרפסת המגדל. לתמיהתם של השואלים על מעשיו של מתנגד חריף כמוהו במרפסת המגדל השנוא, השיב – מה אעשה וזהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את האייפל?..

צילום: shutterstock

בניין של קבע

מתחילה תוכנן המגדל כמיצג זמני, שיתנוסס רק למשך 20 שנה ולאחר מכן יפורק. אך משהוכח כי המקום מהווה אטרקציה תיירותית בינלאומית, וכי גובהו וצורתו של המגדל משמשים לניסויים מדעיים, החליטה הממשלה הצרפתית להפכו למגדל של קבע.

בשנים הבאות הפיק המגדל תועלת עצומה עבור צרפת, באמצעות האנטנות הרבות שהותקנו על גגו ושימשו לשליחת הודעות טלגרף אלחוטיות לרחבי העולם.

את 10,000 נורות הגז שהאירו את הבניין ביום חנוכתו מחליפים כיום 20,000 מנורות חדישות שמשוות לו מראה זהבהב בלילות החשוכים של פריז. גודלו העצום והחומרים ממנו הוא עשוי דורשים עבורו עבודות תחזוקה ייחודיות - כמו הצורך לצבעו מחדש מידי שבע שנים, מלאכה שדורשת עשרות פועלים ו-40 טון של צבע.