ליל שמיני עצרת תשל"ח. בעיצומן של ה'הקפות', במעמד אלפי חסידים, הרבי חש לפתע שלא בטוב ולאחר מכן התברר שהיה זה אירוע חמור של התקף לב ל"ע. אותו אירוע בריאותי וכל אשר התרחש באותם ימים בעקבותיו, מקבלים ביטוי בולט, מטבע הדברים, בספר החדש שיצא לאור השבוע - הכרך הל"ג בסדרת אגרות קודש של הרבי.

כמו ל"ב הכרכים שקדמו לו, מובן שגם כרך זה מלא וגדוש בדברי תורה וחסידות, עצות והוראות, הנחיות והדרכות, בכל התחומים בחיי היחיד והציבור, בבחינת ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואולם, כאמור, אחד המאפיינים הבולטים של הכרך הוא העובדה שהוא מרכז את אגרות תשל"ח שבתחילתה התרחש האירוע הבריאותי.

•

על השפעת האירוע הבריאותי על כתיבת האגרות של הרבי באותה שנה מכיוון מעניין, אומר ל'כפר חב"ד' השבוע השליח הרב אליעזר זקליקובסקי, הנמנה עם עורכי הספר:

"כידוע, מספר המכתבים שכתב הרבי הלך ופחת במשך השנים. אם בשנים הראשונות לנשיאותו כמעט כל פונה ופונה במכתב, זכה לקבל מכתב תשובה, עם השנים, כשהפונים רבו מאוד, כבר לא התאפשר לענות על כל מכתב ומכתב. כזכור, כבר בשנות הכ' פיתח הרבי את שיטת המכתב הכללי–פרטי. מדובר בנוסח זהה שנכתב לרבים, בדרך כלל עם דברי תורה ודברי התעוררות בנושאים שהזמן גרמא, וההתייחסות הפרטית לנמען באה במילים קצרות בראש המכתב או בסופו.

"עם הזמן, גם המכתבים הכלליים–פרטיים התמעטו ועיקר ההתייחסויות של הרבי לפונים היו במענות ק' על גיליון מכתב השואל, מה שמכונה 'צעטלאך' או 'פתקים' (וכבר עמד על התופעה בפרטיות עורך סדרת אגרות קודש הרב שלום דובער לוין, בדברי מבוא שכתב בכרכים קודמים).

"דווקא לגבי שנת תשל"ח נוכחנו לראות דבר פלא: לכאורה, לפי האמור, מספר האגרות והמענות של שנת תשל"ח היה אמור להיות קטן יותר מזה של תשל"ז או תשל"ו, אבל עובדה היא שמספר האגרות והמענות המתפרסמים בכרך הנוכחי, כרך הג"ל, מגיע ל-434, מספר גדול ומרשים ביותר, ולמעשה מספר האגרות והמענות הגדול ביותר של שנה אחת מכל השנים שאגרותיהן התפרסמו בכל סדרת אגרות קודש עד עתה!

"אין איתנו יודע עד מה לתת הסברים להליכותיו ואורחותיו של הרבי בקודש, אבל כפי שהדברים נראים ב'דעת תחתון', ההסבר הפשוט לכך הוא כפול: ראשית, דווקא בשנה זו שבתחילתה עבר הרבי אירוע בריאותי חמור, הרבי לא הפחית כהוא זה מעבודת הקודש שלו ועשה כל מאמץ להמשיך בה ואף להוסיף ביתר שאת, ומובן שהדבר בא לידי ביטוי בכמות המכתבים והמענות. שנית, בשנה זו לא התקיימו יחידויות פרטיות. אורחי חודש תשרי עברו זה אחר זה אל מול פני הרבי ביושבו בפתח חדרו, וגם בהמשך השנה לא היו יחידויות פרטיות והאורחים במועדי השנה הבאים התקבלו באותה מתכונת, למעט מקרים יוצאים מן הכלל, כמו היחידות של האדמו"ר מנאראל זצ"ל והיחידות של האדמו"ר מגור ה'לב שמחה' זצ"ל.

"וכך, בעוד מצד אחד באותה שנה היה חיסרון מסוים בהתגלות של הרבי לחסידים ולכלל ישראל, בהעדר יחידויות פרטיות, בהזדמנויות מעטות יותר של ראיית פניו הק' של הרבי מדי יום ביומו; מצד שני ההשפעה של הרבי על הציבור, וכך גם פעולותיו הרבות, הלכו והתעצמו בשנה זו. וכאמור, המספר הרב של המכתבים והמענות בכרך הג"ל הוא השתקפות נאמנה של הדברים"

•

והנה פנינה מתוך הפרק העוסק בדגש המיוחד ששם הרבי באותה שנה על נושא החינוך:

בשבת קודש פרשת פינחס, כשהלך הרבי מ-770 לביתו הק' בשעה 3:40 אחר הצהריים, ניגש אליו בדרך ילד קטן, תפס בידו הק' מספר פעמים והניע אותה במרץ תוך אמירת "גוט שבת". הרבי חייך, ואולם אימו של הילד שראתה את הנהגת בנה נבהלה מאוד. עם צאת השבת כתבה לרבי שהיא מבקשת את סליחתו ומצטערת על הנהגת בנה.

תגובת הרבי הייתה:

"?! הרי אדרבא: גורם נחת רוח ע"י זה, כי אין לשער גודל הלבביות והפשטות והתמימות והאמיתיות של ילד – הלואי מעין זה בגדולים. ובפרט ע"פ המבואר בדא"ח זה. וביותר שבא בהמשך וחותם ההפטרה באותו היום בגודל הענין דחסד נעוריך. ויגדלוהו וכל יוצאי חלציהם שיחיו לתורה חופה ומעשים טובים ואזכיר על הציון".

•

באיגרת להרה"ג ר' קלמן הכהן כהנא, אז חבר הכנסת, שדיווח לרבי על פרטים במהלך המשא ומתן בין ישראל למצרים – מביע הרבי את השקפתו על המצב.

"ולדכותי' בודאי למותר להביע הצער הכי גדול ועמוק וכו'.

"כמובן אשתדל לעשות בזה כפי האפשרי, אף שבעוונותינו הרבים מפני הבלבולים דמעשה ארץ מצרים וכו' קשה למצא אוזן קשבת לכל שאר הענינים. ואמרתי על דרך הצחות, אשר כמו שהי' בגלות מצרים, שמפני הגלות לא שמעו אל משה, עד"ז בגלות המדומה של מצרים דעתה, שלאמתתו של דבר היא 'ממלכה שפלה' ואולי פחות מזה, ובכל זאת כמה מאחב"י ממשיכים עליהם גלות מצרים ובנפילת רוח לפני נציגה, ועד לדבר הכי מוזר – שדוקא בנ"י הכתירו אותו לבא-כוחם של כל הערבים! וכשדרש יהודא ושומרון, הרי המו"מ בתוככי בנ"י הוא האם צריך להחזיר כולו או להחזיר מקצתו וכו', שזהו היפך פס"ד ברור בתורה, 'נוסף' על הפס"ד הברור בשו"ע, שכשעכו"ם ממשמשין ובאין אפי' על קש ותבן מחללים עליהם את השבת בכלי נשק וכו', כיון שהמדובר ביושבת על הספר. וההסברה היחידה לתגובה האמורה היא – שסומכים דוקא עליו שמבטיח שלום, אף שהוא בעצמו אומר שאין בידו להבטיח זה. ובאם הי' צורך להוכיח על החושך הכפול ומכופל דהגלות, ודוקא בשנים הכי אחרונות, הרי גם הנ"ל אחת מן ההוכחות. ובודאי לדכותי' דכת"ר אין צורך להאריך בכל האמור, אלא שאין אדם נתפס על צערו מלהתאפק עכ"פ לכתוב שורות האמורות".

מאז הופעת הכרך הקודם בסדרה, כרך ל"ב, חלפו כמה שנים. מתי צפוי לצאת לאור הכרך הבא, הל"ד?

"אכן העיכוב היה ארוך מהצפוי ויש תקווה שהכרכים של השנים הבאות, תשל"ט ואילך, יופיעו בעזרת ה' בקצב מזורז יותר, לרוות את צימאונם של הרבים המשתוקקים לאורו של הרבי".

• הכתבה המלאה, בה שורה של גילוים מהכרך החדש של אגרות קודש, הצירוף תצלומים וכתבי יד קודש, מתפרסמת השבוע במגזין עיתון כפר חב"ד