סיפורו של הילד נחמן קטופא (או לפי גירסאות אחרות – חטופא), מסתורי ומסקרן. זהו סיפור שראשיתו אי-שם בתקופתם של רבנן סבוראי, לפני כ-1,500 שנים בכפר ברעם שבגליל העליון בארץ-הקודש.

מה בדיוק ארע שם איננו יודעים. גירסאות רבות טוענות למעשה האמיתי. ולמרות זאת, גרעין הסיפור בודאי שהתרחש.

בית הכנסת העתיק בכפר ברעם שבגליל | צילום: shutterstock

ילד מסתורי

בשנת ד'רמ"ה חבקו רבי פנחס בן יאיר (לא מדובר בתנא המפורסם..) ואשתו רחל, בן למזל טוב. השמחה בביתם הייתה רבה, וזאת בעיקר מפני שבמשך שנים רבות היו בני הזוג חשוכי ילדים – ועתה, סוף־סוף זיכה אותם ה' בפרי בטן. זכר לנחמה שניחמו ההורים בלידתו, זכה הרך הנולד לשם "נחמן".

כבר עם לידתו ניכר הנער בייחודו. הוא החל לדבר בסתרי תורה, ולגלות סודות מופלאים שהדהימו את סובביו. אביו, שנבהל מדבריו וחשש שיביאו לתוצאות בלתי רצויות, השתיקו, וגרם לבנו שלא לדבר עוד במשך שתים-עשרה שנים.

צילום: shutterstock

מגלה רזים ברמזים

עם הגיעו לגיל שתים עשרה, שוב פתח הנער את פיו והחל מדבר בנסתרות וברמזים. על-פי הנטען סיפר הנער נחמן קטופא מן העתיד להתרחש אך בחר לעשות זאת באמצעות רמזים ושפה המשתמעת לכמה פנים.

לאחר שסיים את דבריו, נפל הנער למול עיניהם המשתאות של הוריו והלך לעולמו. מאז דבק בו הכינוי "קטיפא" – הרומז על קטיפתו מן העולם בטרם עת.

דבריו המסתוריים של הנער נכתבו למשמרת, ונמצאו בחורבה ישנה מאות שנים לאחר מכן. לימים, נכתב על אמירותיו המסתוריות פירוש בידי רבי אברהם הלוי שהיה מקובל מפורסם ממגורשי ספרד.

יחסם של גדולי ישראל

למרות סימני השאלה הרבים שמעלה סיפור המעשה, ראו גדולי ישראל בנחמן קטיפא ילד שאכן היה ונברא, לצד דבריו המסתוריים שהתקבלו על ידם כמהימנים.

ב"ספר החקירה" שלו, הזכיר אדמו"ר ה"צמח צדק" את "נבואת הילד" כדוגמה למופתים המתרחשים אפילו בדורות האחרונים.