ישנם תמונות שייחודם בולט לעין כל. תמונות המבטאות בלי קול כי הן מסתירות מאחוריהם עובדות מיוחדות. וישנם גם תמונות שבמבט ראשון נראות 'פשוטות' וחסרות כל סיפור ייחודי משלהן. לעיתים זו עוד תמונה בחלוקת דולרים או רגע מהתוועדות שנדמה שיש עוד רבים כמותם. אך כאשר מתבוננים פנימה, אל הפרטים, עלולים למצוא בהם עולם ומלואו. בסדרת הכתבות 'מאחורי התמונות' נתחקה אחר סיפורם של תמונות – מפורסמות או נדירות, ונביא סיפורים ועובדות מרתקות המסתתרות מאחוריהם.

פרק שישי:

שונא מתנות יחיה

 // "המושג של מכונית חדשה אינו תופס מקום אצלי כלל"

---

הביטוי "שונא מתנות יחיה" היה שגור על לשונו של הרבי שסירב פעם אחר פעם לקבל מתנות שונות שביקשו אנשים לתת לו. גם עבור ספרים או דברים אחרים שנשלחו עבורו ואותם הסכים הרבי לשלם, לא הסכים לקחת אלא אם כן נתן תשלום סמלי עבורם.

 

אינני מתכוון לנסוע בזה!

מתנות שהיו בגדר "מותרות", לא הסכים הרבי לקבל בשום אופן. כזה היה גם דינו של רכב שביקש אחד ה"גבירים" להעניק לרבי. כך תיאר את המאורע אחד החסידים שנכח במקום בשעת ההתרחשות:

[פורים קטן, תשמ"ו]
בשעה 3:40 יצא הרבי מחדרו – בדרך לנסיעה לאוהל חותנו נ"ע – וחילק צדקה לילדים שעמדו בדרכו. בעומדו ליד המדריגות האחרונות שליד המדרכה, העיף מבט על המכונית החדשה ותוך כדי כך נתן מטבע לילד, ושוב הביט ונתן לילד נוסף. אחר-כך הביט עוד ונתן לילד נוסף.

הרבי התקרב למכונית. ליד הדלת עמד הנהג, ר' חיים יהודה קרינסקי. מצידו של הרבי עמד המזכיר ר' יהודה לייב גרונר. פני הרבי הרצינו והוא שאל – תוך סימון פליאה בידו הק' – את רי"ק: "וואָס איז דאָס?" [=מה זה?]

הרי"ק: פלוני בן פלוני נתן מתנה [הלה נתן כסף ל'מרכז לעניני חינוך' שיקנו מכונית לרבי].

הרבי: ["גיב דאָס אים צוריק, שונא מתנות יחי', איך גיי ניט פאָר'ן מיט דעם"] החזר לו זאת, שונא מתנות יחי', אינני מתכוון לנסוע בזה!

והמשיך: ["וואו איז די אַלטע קאַר וואָס מיר זיינען גיפאָר'ן מיט דעם נעכט'ן'"?!] היכן המכונית הישנה בה נסענו אתמול?!

רי"ק הראה באצבעו לעבר המכונית הישנה (שעמדה לא הרחק מהספרייה הסמוכה), והרבי, בתנועות זריזות, סימן לקרב את המכונית הישנה לכאן ואת החדשה להעמיד שם.

כשהובאה המכונית הישנה שאל הרבי שוב: "דאָס איז די קאַר?" [זוהי המכונית – שנסעו בה אתמול?] נכנס, ושם מיד, בטבעיות, כדרכו בקודש, הוציא מהמעטפה ספרים וניירות וכו'.

הרבי מתייחס בהתוועדות

חודשיים לאחר התרחשות מאורע זה, במהלך התוועדות שבת פרשת קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשמ"ו התייחס הרבי באופן מפתיע לעובדה שישנם כאלו המבקשים להעניק לו רכב חדש:

"..ולא מבעי בנוגע לדברים האסורים, אלא אפילו בנוגע לענייני הרשות, ענייני מותרות כו', שצריך להיות באופן ד"והתקדשתם", "קדש עצמך במותר לך" – שצריך להיות (לפעמים) באופן ד"סור מרע", היינו, לפרוש מענייני מותרות באופן דאתכפיא (אתכפיא סטרא-אחרא כו').

ובזה נכללת פרישה והבדלה מענייני הרשות גם כאשר מנסים להלביש זאת ב"אצטלא של קדושה", ולדוגמא: קניית מכונית חדשה כדי... שיוכל להגיע במהירות יתירה למחוז חפצו – למלא את שליחותו של הקב"ה...!".

"אין לי שום מושג בזה!"

"ומכיון דאתינן להכי – ישנם כאלו שרוצים לערב גם אותי בעניין זה, באמרם שיש צורך במכונית חדשה מטעם הנ"ל, ומה גם – מוסיפים לטעון – שריפוד המושב השתפשף כו', ובמילא, הרי זה היפך ההנהגה ד"ביפיו תחזינה עיניך".

ובכן, בנוגע אלי – הרי מלכתחילה לא שייך בזה עניין של סור מרע, אתכפיא וכו', מכיון שכל המושג של מכונית חדשה אינו תופס מקום אצלי כלל, אין לי שום מושג בזה! בשבילי – טובה גם המכונית הישנה, מכונית שדרכה פעלו הרבה עניינים חשובים כו', ובמילא, יכולה לשמש גם בעתיד, ובפרט – שתיכף ומיד ניסע עם "ענני שמיא"... ואז לא יצטרכו למכונית! ומכיון שכן, הרי ביחס אלי אין הדבר בבחינת אתכפיא כלל וכלל!

הרבי דורש להחזיר את המכונית הישנה. צפו:

ואין בכך משום היפך הענווה כו' – שכן, משל למה הדבר דומה לאדם שאוהב תפוחים אדומים דוקא, ולא תפוחים לבנים, שאצלו לא שייך עניין של "אתכפיא" ביחס לתפוחים לבנים, מכיון שטבעו אינו נמשך לכך, הרי אף אחד לא יאמר שזוהי מעלה גדולה ונפלאה! ועל-דרך-זה בנדון דידן – כשאין שום משיכה למכונית כו'.

אמנם, יש הטוענים שבמצב כזה אין כל "קונץ"... אדרבה: כשיש משיכה ותאווה למכונית חדשה, ולא עוד, אלא שמבזבזים הרבה כסף לקנותה, ומעמידים אותה בפתח הבית, ואף-על-פי-כן נוסעים במכונית הישנה – זוהי עבודה נעלית של "אתכפיא"... על "טענה" זו, התשובה היא – שאין צורך לחפש עניינים נוספים כדי לבוא לעילוי ד"אתכפיא"...

בתמונה הראשונה נראה הרבי פונה למזכיר הרב חיים יהודה קרינסקי כשהוא מסרב להשתמש במתנה ודורש להשיב את הרכב הישן. בתמונה הבאה ניתן לראות כיצד ממתין הרבי לבואו של הרב קרינסקי עם הרכב שחנה בסמוך.