ה"רבנים" שקראו להתיר את אכילת הקטניות בפסח • היסטורי
בין המדינות שכבש נפוליאון בסערת מלחמותיו, הייתה גם פרוסיה, שכנתה של צרפת ואחת הממלכות הגדולות של אותן הימים. כתנאי לבקשת השלום של מלך פרוסיה המובס, דרש נפוליאון לקבל לידיו חבלי ארץ נרחבים מן הממלכה, לצד קנסות כספיים עצומים.
נפוליאון במהלך הקרב המכריע שבסופו הוכנעה פרוסיה
ממלכת וסטפאליה
לנפוליאון היו תוכניות משלו באשר לחלקי הארץ אותם דרש מהפרוסים. על האדמה הפרוסית לשעבר החליט שליט צרפת להקים ממלכה חדשה; "ממלכת וסטפאליה". על ניהול הממלכה הפקיד נפוליאון את אחיו ז'רום שהפך מעתה למלך וסטאפליה.
ידיד קרוב היה למלך ז'רום, ישראל יעקבסון שמו. יעקבסון היה איש עסקים יהודי ממולח, שהצליח לקשור קשרי ידידות עם אנשי מלוכה ובכירי שלטון שאהדו אותו, ונהנו מהלוות שהעניק להם מכספו. יעקבסון זה, היה מראשוני המשכילים היהודיים. הוא התגורר בגרמניה ועשה רבות עבור תנועת ההשכלה והרפורמה.
עם התמנותו של ז'רום למלך וסטפאליה החדשה נקרא יעקבסון לארמונו, כדי לקבל עליו מינוי מיוחד שביקש להעניק לו ידידו המלך.
מבצר בשטחה של וסטאפליה | צילום: shutterstock
הקונסיסטואר
באותם הימים הקים נפוליאון בצרפת את ה'קונסיסטואר' – המוסד האחראי על ענייני היהודים בצרפת. בין חברי הקונסיסטואר נמנו רבנים, עסקני ואישי ציבור. כעת, ביקש ז'רום – אחיו של נפוליאון – להקים מוסד שכזה גם בממלכתו שלו, ולמנות מספר אישי ציבור יהודיים שיקבלו את הסמכות לנהל את הקהילות היהודיות ולקבוע בהם חוקים וסדרים. יעקבסון היה בעיני ז'רום הדמות המתאימה לעמוד בראש המוסד.
יעקבסון קפץ על המציאה. עתה יוכל לפעול בחופשיות בקרב הקהילות היהודיות ולהנהיג בהם שינויים "על פי רוח הזמן" ר"ל. אל מוסד הקונסיסטואר צירף אליו יעקבסון שניים מחבריו המשכילים, ועוד שלשה רבנים שישמשו ככיסוי לפעולותיהם הנבזיות.
עקירת הדת
מוסד "הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל" הוקם בקול רעש גדול. הכח שנתן המלך בידי יעקבסון וחבריו היה חסר תקדים. מעתה היו כפופים אליהם כל רבני הערים שתחת שליטתם, כמו גם שאר מוסדות הקהילות שבהם עשו חברי הקונסיסטואר כרצונם.
צילום: shutterstock
עד מהרה יצאו התקנות החדשות, ועיניהם של היהודים שומרי התורה חשכו; תלמודי התורה המסורתיים נאסרו, ומעתה ניתן היה ללמוד רק אצל מורים שהוכשרו על ידי הקונסיסטואר; נוסח התפילה המקורי הוחלף והושמטו ממנו קטעים רבים; מנהגים יהודיים מקודשים נאסרו; עתידה של היהדות תחת "הקונסיסטורה הווסטפלית" נראה היה קודר.
התרת הקטניות בפסח
השיא הגיע בחודש שבט של שנת ה'תק"ע. שנתיים לאחר שקם המוסד בראשות יעקבסון וחבריו, נדהמו יהודי וסטאפליה למראה פסק דין רשמי מאת הקונסיסטואר המודיע כי האיסור על אכילת קטניות בחג הפסח מבוטל, וכי החיילים היהודים בצבא כמו גם העניים רשאים לאכול מן הקטניות ללא פקפוק וללא חשש. לרבני הערים נשלחה הוראה מאת הקונסיסטואר הדורשת מהם לאכול קטניות בפסח בפומבי ובכך להוכיח ליהודי הממלכה שפסק הדין אכן שריר וקיים.
סערה אדירה קמה בעולם היהודי. רבנים גדולים ומנהיגי קהילות קמו בקול זעקה. מן העיר פיורדא יצא באותם ימים "קול קורא" תקיף עליו חתומים רב העיר הגאון רבי משולם זלמן כהן זצ"ל בעל הבגדי כהונה ובית דינו, ובו נאמר:
""האזינו בני קהלה קדושה!
אדוננו מורנו ורבנו הגאון אב"ד נ"י בצירוף בית דינו הצדק פה ועוד לומדי תורה, מכריזים בזה ומודיעים ברבים, על השמועה לא טובה אשר זה ימים לא כביר נשמע פה קהילתנו, כל השומע תצלנה שתי אזניו,
אשר אנשים מעט, היושבים כסאות למשפט במדינה אחת, עמדו ופרצו גדר הראשונים, אשר קימו וקבלו עליהם רוב הגולה, הכשילו והתירו לאכול אורז ודוחן וכל מיני קטניות ביום טוב של פסח.
אוי לאזנים שכך שומעות, התורה חגרה שק על חילול השם לומר על עם ה' כי האיסור וההיתר ברצונם להרחיב וברצונם לקצר, כחומר ביד היוצר, מלבד שארי תקלות שיכולות לצאת מזה.."
מכתבם של חברי ה'קונסיסטואר' בו הם 'מתירים' את הקטניות
בהמשך המכתב מתריעים רבני העיר פיורדא מפני המבקשים להתיר את איסור אכילת הקטניות שהתקבל על ידי גדולי ישראל בדורות שקדמו להם. במילים חריפות הם מזהירים מפני המחבלים בכרמים המבקשים לזרוע הרס בקהילות ולהביא את קהילות ישראל לטעות.
פסק הדין מבוטל
באותה העת עוד טרם נודעו בכל מקום רעיונותיו המסולפים של יעקבסון. רבים חשבו שהוא מבקש את טובת ישראל ודנו את רעיונו זה לכף זכות. לפיכך נמצאו רבנים שהתנגדו בחריפות לביטול האיסור על אכילת קטניות, אך נזהרו בכבודו ואף כתבו בשבחו. רק לימים התבררו לכל מניעיו הזדוניים.
בעניין זה של היתר אכילת קטניות בפסח, נחלו יעקבסון וחבריו הפסד גדול לאחר שרב הקונסיסטואר בצרפת הרב יוסף דוד זיצנהיים, שהיה במידה רבה סמכות עליונה מהם, הורה על ביטולו של פסק הדין התמוה ועל היות איסור אכילת הקטניות עומד בתקפו.
הרב יוסף דוד זינצהיים יושב בראש ה'סנהדרין של פריז'
הממלכה מתפרקת
לשמחתם הרבה של יהודי וסטפאליה, לא הספיק יעקבסון לחולל הרס רב מידי באמצעות מוסד הקונסיסטואר. חמש שנים לאחר הקמת ממלכת וסטפאליה, נערכה מלחמת צרפת ורוסיה המפורסמת. באותה המלחמה הביסו הרוסים את נפוליאון, וצבאם כבש בדרכו לצרפת את ממלכת וסטפאליה. המלך ז'רום הורד מכסאו, ויחד עמו נעלמו שאר המוסדות שהקים ובהם גם מוסד ה'קונסיסטואר'.
למרות שמוסד זה פעל רק במשך זמן קצר, היוו רעיונותיו ותקנותיו השונות אלו שעל בסיסם הוקמה התנועה הרפורמית שנים לא רבות לאחר מכן.