במשך דורות רבים נהגו רבותינו נשיאנו וכן חסידים מסוימים, לחבוש לראשם את כובע השטריימל המפורסם. פריט-הלבוש הייחודי הזה, שכיום מאפיין כמעט את בני כל החסידויות למעט חסידות חב"ד, היה בעבר גם נחלתנו אנו.

חשיבות מיוחדת

רבותינו נשיאנו אף ייחסו לו חשיבות מיוחדת, שהתבטאה בהנהגות ייחודיות; כך לדוגמה במניין התפילה אצל אדמו"ר הזקן - שם חובה הייתה על העולה לתורה לחבוש שטריימל בשעת העלייה. כך גם מיוחדת הייתה הנהגתו של אדמו"ר הרש"ב שלא לחבוש שטריימל מחוץ לעיירה ליובאוויטש. כל אלו ייחדו לשטריימל מעמד מיוחד והעניקו לו איזו חשיבות רוחנית.

השטריימל (מסוג 'קולפיק') של אדמו"ר הריי"ץ מוצג בספריית חב"ד

שינוי עיקרי בנושא זה אירע אצל אדמו"ר הריי"צ שבמשך שנים רבות לא חבש את כובע השטריימל שלו, ורק בשנים האחרונות שב לחבוש כובע שכזה.

"חזרה לירושלים.."

את הרבי לא ראינו מעולם חובש שטריימל. עשרות שנים לאחר קבלת הנשיאות היו מי שניסו ב'אתערותא דלתתא' להעניק לרבי שטריימל, אך הרבי לא הסכים לקבלו בשום אופן. על-פי דברי המזכיר הרב יהודה-ליב גרונר ע"ה, היה זה לקראת י' שבט תש"ל – שכונה על ידי החסידים "י' שבט הגדול" – כאשר קבוצה של חסידים מארץ הקודש שלחה עבור הרבי שטריימל מיוחד. על פי עדותו של הרב גרונר ביקש ממנו הרבי להחזיר לחסידים את השטריימל על מנת שייקחוהו עמם חזרה לירושלים.. ("נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים").

יחד עם זאת, העיד הרב גרונר כי בהזדמנות אחרת כאשר הציע אחד החסידים לרבי את רעיון חבישת השטריימל אמר לו הרבי כי "יבוא הזמן גם לזה.." ("ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט..").

ר' יהושע פינסון, חבוש בשטריימל בעת מעמד 'מכירת המצוות' במוצאי שבת בראשית

"ככה אני רוצה את הרבי.."

מי שחש אי-נוחות מכך שהרבי לא הוסיף ללבוש שטריימל כשאר רבותינו נשיאנו, היה הצייר החב"די ר' הענדל ליברמן (פוטרפס) ע"ה. על-פי עדותו של אחד מבני משפחתו, בהזדמנות אחת ביקש הרבי מר' הענדל שיצייר התוועדות. לאחר דין-ודברים ביניהם, הסכים לו הרבי לצייר את ההתוועדות "כפי שהוא מבין..".

לאחר תקופה הציג ר' הענדל את הציור בפני הרבי. בציור - שהתפרסם לאחר מכן – נראה הרבי יושב על מקומו הקבוע לצד השולחן שעל בימת ההתוועדויות, אך על ראשו - במקום כובע הקנייטש המוכר - מופיע ..שטריימל.

למראה הציור תמה הרבי בפני ר' הענדל על הסיבה בשלה צייר שטריימל במקום כובע קנייטש, ור' הענדל ענה – "אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה..".

ההבדל בין הזקנים לצעירים

ככל הנראה 'הציקה' מאוד לר' הענדל העובדה שהרבי לא לובש שטריימל. יכול להעיד על כך הסיפור הבא:

פעם נפגש ר' הענדל עם אימו של הרבי, הרבנית חנה ע"ה. בפגישתם הציג בפניה הצייר החסידי ציור שצייר ובו נראית דמותו של הרבי. הרבנית נהנתה מהציור, והביעה את התפעלותה מכישרונו יוצא-הדופן. במהלך שיחתם, שיתף ר' הענדל את הרבנית בכך שקשה עליו במיוחד לצייר את דמותו של הרבי.

מדוע? תמהה הרבנית.

ניסה ר' הענדל להסביר – "רבי בלי שטריימל זה..."

ענתה לו הרבנית בהלצה חריפה: "הזקנים מחפשים שטריימל, ואילו הצעירים מחפשים רבי..".