ישנם תמונות שייחודם בולט לעין כל. תמונות המבטאות בלי קול כי הן מסתירות מאחוריהם עובדות מיוחדות. וישנם גם תמונות שבמבט ראשון נראות 'פשוטות' וחסרות כל סיפור ייחודי משלהן. לעיתים זו עוד תמונה בחלוקת דולרים או רגע מהתוועדות שנדמה שיש עוד רבים כמותם. אך כאשר מתבוננים פנימה, אל הפרטים, עלולים למצוא בהם עולם ומלואו. בסדרת הכתבות 'מאחורי התמונות' נתחקה אחר סיפורם של תמונות – מפורסמות או נדירות, ונביא סיפורים ועובדות מרתקות המסתתרות מאחוריהם.

פרק שני:

יחס שונה לצלמים

 // הרבי מכסה את פניו למראה המצלמה  

עשרות אלפי תמונותיו של הרבי מהוות קרן אור בתוך התקופה החשוכה בה אנו שרויים. הצצה קלה שמעניקות התמונות, מאפשרת לנו ללמוד עוד מעט ולחוות בזעיר אנפין את מאורעות אותם הימים.

בתאריכים המיוחדים וימי הסגולה של שנות המ"ם והנו"ן הסתובבו הצלמים הקבועים בבית חיינו ותיעדו רגעים רבים מהמתרחש. נראה היה שהם חלק טבעי מהמקום. אך לא תמיד זה היה כך.

"חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!

בשנים הראשונות לא הניח הרבי לכך שצלמים יצלמוהו בהתוועדויות ובהזדמנויות אחרות. הרבי ראה בצילום התמונות 'חיצוניות' מיותרת, ולא ראה בעיסוק בהם דבר חיובי. בהזדמנות אחת, בהתוועדות שנערכה בשנת תשד"מ אמר הרבי:

"ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!

פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!

מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...".

פרנסה והפצת המעיינות? זה סיפור אחר

בשנים הבאות, החל הרבי להתיר לצלמים מסויימים את הצילום, ובמשך הזמן הפך הדבר להיתר. הסיבה לכך הייתה בקשתם של הצלמים מהרבי שיניח להם לצלמו מפני שבכך יכולים הם "להתפרנס" על ידי מכירת התמונות. בנוסף, התמונות, ההסרטות ושידורי הלוויין תרמו רבות לפעילות הפצת המעיינות, ולשם כך הסכים הרבי להתיר את הצילום.

בהמשך ההתוועדות המוזכרת, הסביר זאת הרבי בעצמו:

". . ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!".

 // הרבי מתיישב עבור תמונה מיוחדת

תמונה זו צולמה בשנים הראשונות, כאשר יצא הרבי לסדר קידושין בחופת אחד החסידים. באותם השנים היה תנאי עבור סידור קידושין על ידי הרבי, כי בחופה יצולמו רק תמונות ספורות. בתמונה זו נראה שהצלם ביקש לצלם תמונה 'שלא מן המניין' והרבי שלא היה מרוצה מכך כיסה את פניו כדי שלא לאפשר זאת.

צלמים רבים הפכו למבקרים ותיקים בבית חיינו במשך השנים, ולרבים מהם העניק הרבי יחס חם ומיוחד. אחד המפורסמים שבהם היה ר' לוי יצחק פריידין, שזכה לצלם אלפי תמונות של הרבי ולתעד במסרטת הוידאו שלו רגעים נצחיים.

הרבי מורה לר' לוי יצחק פריידין להצטרף לאמירת התהילים בליל השענא רבה. צפו:

קרדיט: JEM

יחס מיוחד לצלם 'טרי'

בהזדמנות הראשונה בה ביקר ר' לוי יצחק ב-770 ועמד לצלם את הרבי, הוא זכה לחוויה בלתי רגילה. היה זה במהלך חלוקת כוס של ברכה, ור' לוי יצחק עמד לצד הרבי וצילם מספר רב של תמונות.

בשלב כלשהו פנה הרבי לר' לוי יצחק ובצעד של חיבה 'צבט' את חלקו העליון של כובעו באצבעותיו הקדושות. ר' לוי יצחק שהיה עוד 'טרי', התבלבל, ולא ידע את נפשו בעקבות היחס המיוחד.

בסיום החלוקה, כאשר הבחין הרבי שר' לוי יצחק טרם נרגע מהמקרה, ביקש להרגיעו וסימן לר' לוי יצחק כי הוא מתיישב על מקומו במיוחד כדי שיוכל לצלם אותו.

ר' לוי יצחק מיהר להנציח את הרגע המיוחד, וכך נוצרה התמונה יוצאת הדופן. ניתן להבחין כי חסידים רבים מחייכים לנוכח הסיטואציה הנדירה.