ארבעים וחמש שנים יחלפו היום, מאז אותו מפגש ייחודי שנערך בכ"ג מנחם-אב תשל"ו, בין הרבי ובין "מצוייני צה"ל" – חיילים שבריאותם נפגעה כאשר מסרו את נפשם עבור בטחונו של עם ישראל. קבוצת הישראלים הייתה בדרכה לתחרות ספורט המיועדת לנכים שהתקיימה בטורונטו שבקנדה, ובדרכם עצרו בניו-יורק והגיעו לפגישה עם הרבי.

מצויינים בישראל

הפגישה המיוחדת התקיימה ב'זאל הגדול' של 770, ובמהלכה מסר הרבי שיחה מיוחדת בשפה העברית לקבוצה שישבה והאזינה בקשב. לאחר השיחה ירד הרבי אל הקבוצה הישראלית ולחץ את ידם של כל אחד מהמשתתפים.

פגישה זו זכורה במיוחד בזכות התייחסותו של הרבי לכינוי שדבק בהם – "נכי צה"ל". הרבי אמר כי דעתו אינו נוחה בכך שהם מכונים בשם זה המדגיש את החיסרון שנגרם להם. הרבי הציע כי הם יכונו "מצוינים בישראל", כינוי המדגיש את חשיבותם ומעלתם של האנשים שמסרו את נפשם עבור עם-ישראל.

הוא דיבר אלינו בעברית!

אחד ממארגני הקבוצה היה מר יוסף לוטנברג שנפצע בקרב על ירושלים במהלך מלחמת העצמאות בתש"ח, והיה בין מייסדי ארגון נכי צה"ל ובין מייסדי "בית הלוחם" - מרכז שיקומי לחיילים פצועים.

מר לוטנברג היה גם הוגה הרעיון – להביא את הקבוצה לביקור אצל הרבי. לימים, הוא סיפר על כך בראיון לחברת JEM:

"התקשרתי למזכירו של הרבי ומיד התקבלתי בתשובה חיובית, בחמימות, וקבענו את המועד שנבקר בחצר הרבי. באנו בשני אוטובוסים לחצר הרבי. כמובן היו מי שיצאו לקראתנו וקיבלו אותנו, שמרו לנו מקומות, סידרו לנו מקומות מיוחדים בחזית הבמה ושם ישבנו. אני מוכרח לומר - אני אישית חשתי בהתרגשות רבה.

הייתה איזה רוח מיוחדת, רוח של קדושה. הרבי יצא ועלה על הבמה ודיבר אלינו. עיקר דבריו היו למשלחת הזו! אנחנו חשנו בהתרגשות הגדולה שלו - מתוך יחס מיוחד; הוא דיבר אלינו בעברית!

זה היה באמת דבר שדיבר ללב כולם. היו בינינו אנשים מסורתיים, והיו כאלו שאינם מסורתיים, אבל על כולם הותיר המפגש הזה עם הרבי הערכה והתרגשות רבה, ללא כל ספק".

חשנו שהוא באמת אוהב אותנו

"ישבנו קסומים שם. האזנו לדרשה של הרבי, ואני כאדם שעסקתי כל חיי בתחום הזה יכול לומר, שדבריו היו נר לרגלי. מצאתי אנשים שנפגעו בצורה הכי קשה - עוורים ומשותקים וכן הלאה - ובמעט שנשאר להם הם הגיעו להישגים הכי גדולים שיכול אדם לתאר לעצמו.

אדם שלא מכיר את התחום לא יכול להאמין לאילו הישגים אנשים כאלו יכולים להגיע, אבל הרבי "תפס את זה", מיד כשראה אותנו וכשקיבל אותנו, וזה דיבר אלינו בצורה בלתי רגילה.

כשהוא סיים את הדרשה הרבי ירד אלינו!

הוא ירד אלינו ולחץ את ידי כולם, לחץ את ידי, אמרו לי שדבר זה הוא לא מקובל. זה היה מן חיזיון שקשה לתארו, היינו שם לפחות שעה או יותר, חשנו שהאיש באמת אוהב אותנו. שהוא מעריך את הנכים שתרמו מגופם לשלימותה ולהקמתה של מדינת ישראל. חשנו בזה ללא כל ספק. זה לא היה עוד ביקור של קבוצת אנשים כמו אלו שמבקרים הרבה ב770, אני חושב שזה היה ביקור ייחודי במינו".

צפו בסיפורו של מר לוטנברג, יחד עם קטעים מדברי הרבי:

קרדיט: JEM