. הסיכון לפציעות גובר בתרחישים הבאים:

• כשהמתאמן אינו פעיל באופן קבוע.
• כשלא מקפידים על תרגילי חימום לפני האימון.
• במהלך פעילות ספורט מגע.

הפציעות מובילות לתסמינים וסיבוכים שונים. הסוגים הנפוצים ביותר של פציעות ספורט כוללים:
נקעים. מתיחת יתר או קריעת הרצועות והתרחשות נקע.
פציעות ברך. כל פציעה שפוגעת בתנועת הברך, כולל מתיחת יתר שמובילה לקריעת השרירים או רקמות הברך.
נפיחות שרירים. נפיחות היא תגובה טבעית לפציעה, ונפיחות שרירים עשויה להוביל לכאב וחולשה.
קרע בגיד אכילס. גיד אכילס הוא גיד דק וחזק בחלק האחורי של הקרסול. במהלך פעילות ספורטיבית, הגיד עלול להיקרע. כאשר מצב זה מתרחש, המתאמן עלול לחוות כאבים פתאומיים וקשיי הליכה.
שברים. שברי עצמות.

הכרת הסיכון להתפתחות זיהום לאחר פציעות ספורט

בכל פעם שספורטאים עוסקים בפעילות ספורטיבית לאחר פציעה, הסיכון להתפתחות פצעים, נגעים או זיהומים עולה מיד. גם אם יש לכם תחבושות רבות ששומרות על החתך, כל שנדרש הוא צעד אחד שגוי על מנת לעורר מחדש את הפציעה ולחשוף את האזור הפצוע לזיהום באמצעות חשיפה לאוויר.

לכן אם פציעת ספורט נפתחת מחדש, חשוב לדעת איך לאתר סימנים של זיהום אפשרי כדי להתחיל בטיפול. סמנים לזיהום עשויים לכלול:

• הצטברות אדמומיות
• נפיחות מוגזמת
• היווצרות מוגלה
• תחושות חום בסמוך לפצע
• כאב או רגישות קיצוניים.

אבחון פציעות ספורט

פציעות ספורט רבות מובילות לכאבים או חוסר נוחות מידיים. הפציעות עלולות להתרחש גם כתוצאה משימוש יתר והנזק מתגלה רק בטווח הארוך. פציעות אלו מאובחנות לעתים קרובות במהלך בדיקות גופניות או בדיקות שגרתיות. תהליך אבחון פציעות ספורט כולל:

בדיקה גופנית. הרופא עשוי לנסות להניע את המפרק או את חלק הגוף הפגוע, כדי לבחון את התנועה או העדר התנועה.
סקירת היסטוריה רפואית. הרופא ישאל את המטופל שאלות לגבי אופן הפציעה. הליך אבחון פציעות ספורט במרפאה פרטית כולל בדיקת היסטוריה רפואית מעמיקה.
בדיקות הדמיה. צילומי רנטגן, בדיקות MRI, סריקות CT ואולטרסאונד מסייעים לרופא ולצוות הרפואי לאתר סיבוכים שנובעים מהפציעה ולאשר אבחון של פציעות ספורט.
בהתאם לממצאי האבחון, הרופא יקבע תוכנית טיפול מותאמת אישית.

חשיבות ייעוץ וטיפול רפואי מקיף

חשוב לקבל טיפול רפואי לפציעות ספורט, במיוחד אם מתרחשים סימני נפיחות או אם האזור הפגוע כואב. אם הבעיה היא במיקום של פגיעה קודמת, יש לקבל טיפול רפואי מידי, במיוחד אם לא חל שיפור לאחר יום עד שלושה ימים עם טיפולים ביתיים. אין להתעלם מהתסמינים. ככל שהאבחון והטיפול יתבצעו מוקדם יותר, כך ניתן יהיה להחלים מוקדם יותר ולחזור לפעילות הספורטיבית.