אחד האישים הידועים והאהובים ביותר שקמו לה ליהדות הספרדית בתקופת "תור הזהב" שלה, המשורר הגדול, ואולי הגדול ביותר; הוגה הדעות המעמיק, אשר לבו ורעיונותיו היו קשורים קשר בל יינתק לעם היהודי וגורלו; אוהב ארץ-ישראל ומתגעגע להתפלש בעפרה. זה והרבה יותר מזה היה לעם היהודי רבי יהודה הלוי הספרדי

ילדות ונערות

תולדות חייו אינם ידועים, כמעט. אפילו שנת לידתו המדוייקת לא ידועה לנו, אך משערים כי הוא נולד בשנת ד'תת"ס (1100) בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד.

רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא. ריה"ל, שבגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת... שירה.

טולדו, ספרד | צילום: shutterstock

ימי נדודים

עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

בעת ובעונה אחת עם רבי יהודה הלוי (אך קצת יותר צעיר ממנו) חי ופעל ביהדות ספרד ר' אברהם אבן עזרא, תלמיד חכם, סופר, פייטן והוגה דעות. הראב"ע מזכיר את רבי יהודה הלוי (אחרי פטירתו של הלה) בפירושו בתורה על הפסוק "אנוכי ה' אלוקיך" בפר' יתרו ומאחר שהראב"ע סיים את פירושו על התורה בשנת תתקי"ג ברומא (כפי שהוא מציין זאת בסוף חומש "שמות") מכאן ראיה שריה"ל נפטר קודם לכן.

קרדיט: shutterstock

חתן אלמוני

יש אומרים כי ראב"ע היה חתנו של רבי יהודה הלוי. בקשר לכך מספרת אגדה עממית: רבי יהודה הלוי היה עשיר מופלג. היתה לו בת יחידה ואילו בנים לא היו לו. כאשר הגיעה הבת לגיל נישואין, החלה אשתו להציק לו שידאג לשידוך מתאים עבורה. היא ביקשה ותבעה והוא דחה והתחמק. לבסוף היא הציקה לו כל כך, עד שנמלטה מפיו האמירה, כי הוא יחתן אותה עם הבחור הראשון שייכנס בפתח ביתם...

למחרת בבוקר נשמעה דפיקה בדלת ועל הסף עמד בחור. הוא היה לבוש בגדים פשוטים וכל חזותו העידה כי הוא עני מרוד החוזר על הפתחים. בהיזכרה במה שאמר בעלה, נתמלא לב האשה צער למראה ה"חתן" הבלתי קרוא. היא הזמינה אותו לשבת, שמה לפניו כיבוד וניסתה לדובב אותו, אך הבחור עשה רושם של עם הארץ, שאינו יודע בין ימינו ושמאלו. האשה נכנסה לחדר העבודה של בעלה ובדמעות ביקשה את ריה"ל שיבקש רב שיתיר את נדרו. ריה"ל לא רצה לעשות כן והבטיח לאשתו כי הוא ילמד את הבחור תורה ויעשה ממנו בן אדם שאיש לא יצטרך להתבייש בו.

חשב - ואכן, ריה"ל החל ללמוד עם הבחור שהראה סימן יפה בלימודו. אברהם, זה היה שמו, למד בהתמדה ובהצלחה. פעם אחת חיבר ריה"ל פזמון על מגילת אסתר בשם "אדון חסדיך" וכאשר הגיע לאות רי"ש, לא מצא את המלים שיתאימו במקום, לפי החרוז. הוא השאיר את העבודה באמצע וכאשר חזר לחדרו. כדי לסיים את החיבור, מצא כי מישהו הקדימו, השלים את הפזמון ואף הכניס מספר תיקונים במה שהוא כתב. ריה"ל שמח שמחה גדולה והבין כי חתנו לעתיד עשה את המעשה. אהה! – חשב - הבחור הצעיר אינו אלא הפייטן המפורסם, ר' אברהם אבן עזרא!

הראב"ע "הודה באשמה" וריה"ל חיבקו ונשקו ונתן לו את בתו לאשה (אגב, הפיוט "אדון חסדיך" הוכנס לסידור התפילה של הספרדים, האומרים אותו בפורים).

רחוב על שמו של רבי יהודה הלוי בעיר תל-אביב | צילום: ColorMaker/Shutterstock

כיסופים לארץ ישראל

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב.

בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול. אולם עצם הגיעו לארץ ישראל ומעשיו שם לוטים בערפל. אגדה מספרת כי כאשר ריה"ל הגיע לירושלים וראה את עיר הקודש בחורבנה, הוא נפל לארץ, נשק את עפר עיר הקודש ואמר את הקינה המפורסמת שחיבר "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". פרש ערבי שעבר לידו וראה יהודי המביע את אהבתו לארץ בצורה כה עזה נתמלא חימה ודקר אותו למוות.

המשך תולדות חייו של רבי יהודה הלוי, בפרק הבא

מעובד מתוך "שיחות לנוער"