פרק שני

האסיפה שהתכנסה בבית הכנסת הירושלמי 'ישורון', כללה שורת אישים נכבדים. כולם נמנו על אותה אסכולה, שממנה צמחו "חוגי חן למחשבת החסידות". היו שם הרב שלמה יוסף זוין, מגיד השיעור בחסידות לשעבר, הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), נשיא המדינה שניאור זלמן שז"ר, ומארחם של החבורה, עורך דין מרדכי לבנון, שהשתתף גם הוא בחוגי חן, וכעת אירח את אסיפת הנכבדים בבית הכנסת בו שימש כנשיא.

ההצעה – ספר חדש

על הפרק עמדה קריאתו של הרבי להתעוררות בקשר עם שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן. בני החבורה ביקשו למצוא דרך ייחודית להנציח את זכרו של אדמו"ר הזקן, באמצעים המתאימים לסגנונם שלהם.

ההצעה שהועלתה ונתקבלה על ידי כולם הייתה עריכת ספר חדש לדמותו של אדמו"ר הזקן, בו יודפסו מאמריהם של אנשי-רוח ובעלי מעמד, שיפארו וינציחו את הדרך שהנחיל לחסידים ולמבקשי תורת חסידות-חב"ד. עוד הוחלט כי הספר ייצא מטעם חברי "חוגי ח"ן למחשבת החסידות".

הרב עדין אבן-ישראל עם הרבי בהתוועדות כ' שבט תש"ל

כדרכו, דיווח שז"ר לרבי על הרעיון שעלה באסיפה וביקש את דעתו. במכתב תשובה, כתב לו הרבי:

"לכתבו שעלה בדעתו להדפיס קובץ בקשר עם שנת הק"ן להסתלקות רבינו הזקן, הרי כיוון לתגובתי שאהי' שבע רצון מזה, ויותר משביעת רצון יש כאן. רק זאת אקוה ואאחל לכל המשתתפים בהקובץ שכל המאמרים שיופיעו בו יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבינו הזקן, שהיא לא רק תורה עיונית אלא גם כן ובעיקר חלק מתורת חיים הוראה בחיי יום יום במעשה בפועל שאז יכולתי להביע שביעת רצון שלי לא רק במכתב לכ' בלבד אלא גם בגלוי".

ארוכה הדרך

התוכנית המקורית הייתה להוציא את הספר לאור עולם עוד באותה השנה. אלא שמהמורות ועיכובים שונים שצצו בדרך, הצליחו לעכב את הוצאתו בכחמש שנים.

מי שהופקד על עריכת הקובץ היה מגיד השיעור של 'חוגי ח"ן'  - הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), שכתום חודשים ספורים מדווח לנשיא המדינה כי "מספר מאמרים מן הספר "ספר הק"ן", כבר נמסרו לדפוס".

מכתבו של הרב אבן-ישראל לשזר

באותו מכתב, מבקש הרב אבן-ישראל את הנשיא "רציתי רק לבוא כמזכיר שראוי היה לשוב ולהזכיר לכמה אישים שיוסיפו את תרומתם שלהם לקובץ. אני כבר עשיתי חלקי בדבר, אך חוששני שדבריי שלי בלבד לא יספיקו, וחושבני כי מכתב מאת הנשיא יעורר אותם ביתר שאת [..]".

את מכתבו מסיים הרב אבן-ישראל עם הערה מעניינת "כמובן, אם יאבה הרבי להוסיף דברים – יוסיף הדבר תוספת מרובה".

"אין ענין כלל"

איננו יודעים אם הנשיא ביקש גם הוא מהרבי כי ישתתף בכתיבת הקובץ, אך מתברר כי ככל-הנראה הציע זאת הרב אבן-ישראל לרבי בעצמו. במענה על כך, כתב לו הרבי: "אין ענין כלל שיהיה מאמר או כיוצא בזה כתוב ממני להקובץ, כי זהו יתפרש מעין הסכם מן 770 שכל הכתוב בו צריך להיות נלמד ומקובל על התמימים, החסידים וכו'. וק"ל".

הרקע למענה זה הוא העובדה שכותבי המאמרים שהתפרסמו בספר לא היו בהכרח שומרי תורה ומצוה ובעלי השקפה דתית. משכך, הסתייג הרבי מהפצת הספר עם 'הסכמה' שלו על הנכתב בו. זאת כמובן, על אף שהוצאת הספר הייתה לרצונו ובעידודו.

"אין ענין כלל". מענה הרבי לרב אבן-ישראל

"הכל "מוכן לסעודה""..

בסופו של דבר, בשנת תשכ"ח, חמש שנים לאחר שהחלה העבודה על הוצאת הספר, אנו מוצאים את הרב אבן-ישראל כותב לנשיא שז"ר:

"[..] בהזדמנות זו רצוני לשוב ולהזכיר את ספר הק"ן, הספר כולו כבר גמור, ורבים המצפים לו, ואין הדבר תלוי אלא באדוני הנשיא שיועיל לכתוב דברי הקדמה לספר". בהמשך המכתב הוא מפרט - "ולא הייתי בא להטריד בענין זה את אלא משום שהכל "מוכן לסעודה" ואין הדבר צריך אלא לדברי ההקדמה הללו".

אכן, כתב הנשיא שז"ר דברי הקדמה לספר, והם מופיעים בראשיתו חתומים בראשי תיבות שמו של שז"ר.

מפתח-תוכן הספר בכתב ידו של שזר | באדיבות ארכיון המדינה

הספר יוצא לאור

הספר יצא בראשית שנת תשכ"ט, והתקבל בברכה בקרב קהילות ישראל. כותבי המאמרים בו אינם עשויים מקשה אחת, ומגוון קולותיהם יוצר מנעד מעורר השתאות של דברי הערצה לנשוא הספר – אדמו"ר הזקן.

אחד מהחלקים המרתקים ויוצאי הדופן שהודפסו בקובץ, היה מאמרה של הגרפולוגית הבינלאומית רות צוקר, שאבחנה את כתב ידו של אדמו"ר הזקן, על-פי בקשת הנשיא שז"ר. לפרסום האבחון בספר ניתן אישורו של הרבי.

בין שאר כותבי המאמרים ניתן למנות את חוקר החסידות המופרסם אליעזר שטיינמן, הסופרת מרים ילן-שטקליס (שנמנתה על חבר הלומדים ב'חוגי חן'), ההיסטוריון ד"ר עמוס פונקנשטיין, ועוד רבים.

באדיבות ארכיון המדינה

טיוטה גנוזה

באחד מתיקי הארכיון של לשכת הנשיא שז"ר המופיעים בארכיון המדינה, אנו מוצאים דברי התחלה לא גמורים שכתב הנשיא עבור ההקדמה ככל הנראה, אך בחר שלא להשתמש בהם לבסוף.

על אף היות הדברים כתב יד בלתי גמור, יש בהם כדי ללמד על היוזמה שמאחורי כתיבת הספר ובכך לחתום את הכתבה על "חוגי חן" והוצאת "ספר הק"ן":

"במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקותו של האדמו"ר הזקן, בעל התניא והש"ע, מיסד שיטת חב"ד עלתה המחשבה בקרב בני "חוגי ח"ן" שבירושלים לערוך אספת זכרון לזכרו ולהוציא קובץ מיוחד מוקדש לאישיותו. אספת הזכרון נערכה בבית-הכנסת "ישורון" בנשיאותו של חבר החוג, העו"ד ר' מרדכי לבנון, ובהשתתפותם של פאר רבני חב"ד בדורנו הגרש"י זוין, עורך האנציקלופדיה התלמודית שהנהו עכשיו גם חבר הרבנות הראשית, שהיה בין מיסדי החוג, והרב ר' עדין שטיינזלץ מגיד השיעור ועורך הש"ס המנוקד והמבואר, ונשיא המדינה מר זלמן שזר, חבר החוג מאז הוסדו".